=-=-
אממ טוב החלטתי לרשום סיפפור..אז זה בעצם הסיפור הראשון שלי כאן=]
מקווה שתהנו.
ביי(:
=-=-
1.
אני-אלעד תקשיב לי בבקשה!!
עמדתי מול דלתו,הוא לא פתח אותה,הוא היה בחדר ולא אמר כלום.
לא האמנתי,איך אני מסוגלת לעשות דבר כזה לבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם.
למה דווקא לי זה יכול לקרות.
אלעד-אני לא רוצה להקשיב לך תעזבי אותי.
הוא אמר ואני התיישבתי על הרצפה.
למזלי אמו לא הייתה בבית כדי להציק לי בקשר לזה.
אלעד-מורן תלכי מפה!! אני לא רוצה לראות אותך יותר
הוא אמר ואני לא האמנתי,שזהו הכל נגמר בבת אחת.
בגלל טעות קטנה.
תמיד חשבתי שרק בנים בוגדים,אבל הבנתי שגם אנחנו מסוגלות לעשות אותו הדבר.
קמתי מהרצפה,הסתכלתי פעם אחרונה על הבית שלו ויצאתי.
היה קריר,זו הייתה שעת ערב.
הלכתי לכיוון הבית שלי,הלכתי לאט..לא רציתי להגיע הביתה.
כל הדרך בכיתי,הדמעות לא הפסיקו לרדת.
התגעגעתי אליו,הצטערתי שהייתי עם עומר,זה היה דבר מגעיל מצידי.
הוא אהב אותי.
זה לא הגיע לו.
בכלל,לא מגיע לו מישהי כמוני.
הגעתי הביתה והדלקתי את האור בסלון,ההורים שלי לא היו בבית למזלי,לא היה לי כוח אליהם.
תמיד שואלים שאלות,אפילו יותר מידי.
עליתי לחדר,הוא היה מבולגן לגמרי,לא היה מקום אפילו לזוז.
תמיד אמא שלי אומרת לי לסדר אותו אבל אין לי כוח,אני תמיד עסוקה במשהו אחר.
החלטתי היום דווקא לסדר אותו,אפילו שלא היה לי כוח,אפילו שהייתי ממש עצובה מכל העניין.
התכופפתי להרים את כל הבגדים שהיו על הרצפה ושמתי אותם על המיטה,אחרי כמה דק' התחלתי לקפל הכל,לזרקו את כל הניירות שלא צריך,לרוקן את הפח,לשטוף את החדר,לסדר את השמיכה,לסדר את השולחן ואת כל הציוד שקשור ללימודים.תוך שעתיים החדר היה מצוחצח ונקי,יותר ממה שאי פעם היה לי.
לאחר שסיימתי נשכבתי על המיטה,השעה הייתה 21:05 ,הייתי עייפה כ"כ.
עצמתי את עיניי ונרדמתי עד הבוקר.
=-=-=-=-=-
נעמה-אני לא מאמינה שעשית לו את זה,אני לא פה שבוע ואת כבר עושה שטויות?הוא ממש אהב אותך שתדעי לך.
אני-אני יודעת,עשיתי טעות.אבל מה אני יכולה כבר לעשות?
נעמה-ניסת לבקש סליחה?
אני-כן אתמול אפילו באתי,הוא לא רוצה.
נעמה-בצדק.
אני-אני לא מבינה..את אמורה להיות לצידי לא?
נעמה-ברור,אבל אני ידידה שלו! אני לא יכולה ככה להצדיק אותך שבגדת בו עם העומר המעפן הזה,הוא ממש מכוער .
אני-הוא לא,הוא ילד יפה,וזה היה רגע אחד.הייתי שיכורה ו…
נעמה-נו באמת..לא היית שיכורה.
אני-טוב נכון אבל..
נעמה-למה את משקרת לי?
אני-אני לא משקרת לך!
נעמה-אז אל תספרי לי שהייתי שיכורה כשזה זה לא נכון,תודי שרצית את זה,שרצית את עומר לערב אחד וחשבת שאלעד לא ידע מזה.
אני-נכון,ואני לא מבינה איך הוא ידע את זה!
נעמה-עומר סיפר לו.
אני-מההה?
נעמה-לא ידעת את זה?
אני-לא.הוא אמר לי שהוא לא יגיד כלום.
נעמה-את סתומה.זה היה ברור שהוא יגיד…
אני-אני לא מאמינה..
נעמה-אני במקומך כבר הייתי מטפלת בו.
אני-את צודקת,אני הולכת אליו.
נעמה-טוב.
היא אמרה ואני קמתי ממקומי והלכתי למחששה,שם ידעתי שעומר יהיה.
2.
עומר ישב עם הח'ברה שלו על הספות במחששה ועישן סיגריה,כשהתקרבתי הוא הסתכל עליי וזרק את הסיגריה שעישן לרצפה ודרך עלייה.
עומר-היי מתוקה שלי.
אני-אני יכולה לדבר איתך שנייה בצד?
עומר-בטח.
מהצד הבחנתי באלעד שהסתכל על שנינו,הוא הביט במבט פגוע ונעלב,כששם לב שהסתכלתי הסיט את המבט מימני והסתכל על משהו אחר.
אני ועומר הלכנו כמה צעדים רחוק מהמחששה.
עומר-קרה משהו?
אני-בטח שקרה.
אמרתי והעפתי לו את הסתירה הכי חזקה שיכולתי.כל הלחי שליו הייתה אדומה.
עומר-מה עשיתי לך???
הוא צעק,לא הבין למה הבאתי לו עכשיו סתירה.
אני-אתה עוד שואאל?אתה ממש חוצפן!
אתה הולך ומספר לאלעד מה עשינו ביחד ועוד אומר לי ' מה עשיתי לך'????
עומר-אבל אני...
אני-שום אבל!
ביקשתי שלא תספר! למה ניסית להרוס בינינו?
עומר-כי אני אוהב אותך! אני רוצה אותך,שתהיי שלי.למה לא הבנת את זה עד עכשיו?
אני-אבל אני לא רוצה אותך!
עומר-את כן אני יודע את זה!
אני-בגללך אלעד ממש פגוע,שנינו פגענו בו.
עומר-במיוחד את.
הוא גיחך ואני התאפקתי שלא להעיף לו עוד סתירה.
עומר-את מתה עליי,למה את מעמידה פנים?
הוא המשיך עם זה וממש התעצבנתי באותו הרגע.
זה אולי נכון,אבל לא עד כדי כך.
אני-אני לא,דיי כבר!
עומר-למה את רוצה להמשיך להיות איתו?הוא ממש דפוק.
אני-הוא לא,הוא באמת אחלה ילד,אני אוהבת אותו מאוד..
עומר-את לא אוהבת אותו,את סתם מחבבת אותו.עובדה שהתקשרת אליי ורצית שנהיה ביחד...
אני-אתה עוד ממשיך לשקר?אתה זה שהתקשרת אליי!
עומר-נגיד ש..את רצית את זה לא?
אני-כן קצת אבל...
עומר-יופי ! אז שתקי..
אני-טוב,לך תגיד לו שזה לא נכון! בבקשה...
עומר-זה כבר אבוד חומד,הוא לא יאמין לך יותר.
אני-אל תקרא לי חומד!
עומר-נו חלאס עם הפוזות כברר
הוא אמר ותפס אותי ביד.
אני-תעוב אותי!!
צרחתי והוא קירב אותי אליו ונישק אותי.
אני?זרמתי.
לא יכולתי שלא,השפתיים שלו היו כ"כ טובות,הוא ידע לנשק יותר מאלעד זה בטוח.
כ"כ נמשכתי אליו.
עומר-את רואה?את מתה על זה.
אני-כן...
הודיתי והרגשתי את לחיי בוערות.
עומר-אולי תחשבי על זה ונהיה ביחד?
אני-לא עומר..לא נעים לי.
עומר- אני אוהב אותך.
הוא אמר וקירב אותי אליו שוב,כ"כ רציתי שינשק אותי שוב אבל איכשהו אלעד נכנס לי למחשבות,חשבתי שאולי לא כדאי לעשות לו ככה,עם כבר ביקשתי סליחה.למה לא להמשיך עם זה עד הסוף?
עומר-בבקשה..אני אוהב אותך...כל כך.
השפתיים שלו התקרבו אל שפתיי,נוגעות-לא נוגעות ..זה שיגע אותי.
אני-תקשיב כדאי שאני ילך עכשיו..
עומר-אל תלכי..יפה שלי.בבקשה..
אני-אני חייבת.
עומר-לא,בואי אליי.
אני-לא נו..אני חייבת ללכת...ניפגש יותר מאוחר.
עומר-בואי לשירותים.
אני-מה?למה ניראה לך?
עומר-סתם מאמי.
הוא אמר וצחק ואני הבאתי לו מכה קטנה בגב.
עומר-טוב אני חור למחששה,עוד יחשבו דברים .
אני-צודק.
עומר-בואי איתי.
אני-לא,אל תגזים.הוא שם..לא נעים לי.
עומר-לא נעים מת מזמן.
אני-צודק!
אמרתי והלכתי איתו,הוא חיבק אותי ונכנסנו מחובקים למחששה.
התיישבתי עליו והוא נישק אותי כל שנייה.
רון-אתם חברים?
אחד הבנים שישבו שם שאל.
אני-לא.
עומר-כן.
שנינו ענינו ביחד והסתכלנו אחד על השני.
רון-כן או לא?תחליטו.
עומר-כן,אנחנו חברים לא?
הוא אמר ואלעד ישר הסתכל עליי בהלם,ראיתי עליו שהוא עומד לבכות וכ"כ רציתי ללכת אליו עכשיו,להגיד לו שזה לא נכון,שאני אוהבת אותו.
לא ידעתי את מי אני באמת רוצה,את עומר או את אלעד וזה היה מצב מסובך בשבילי.
אבל כ"כ נמשכתי לעומר,אותו הכי רציתי לנשק עכשיו.
אני-כן,אנחנו חברים.
אמרתי ומייד התחרטתי על דבריי.
עומר נישק אותי ואלעד לא הפסיק להסתכל עד ששמתי לב שהוא יוצא.
אני-הגזמנו לא?
עומר-למה שנגזים?
אני-תיראה איך הוא הלך.
עומר-שילך ההומו הזה,מה צריך אותו פה?
אני-צריך צריך..
אמרתי בשקט ועומר חיבק אותי.
=-=-=-=-=-=-=-
נעמה-אני לא מאמינה שעשית את זה! למה את חברה שלו?הוא ניסה להפריד בינך לבין אלעד.
אני-תקשיבי,אני רוצה את עומר.
בא לי להיות איתו.
נעמה-יודעת מה?אין בעיה,תהיי איתו אבל ברגע שיום אחד הוא יעיף אותך מימנו קיבינימט אל תבואי לבכות לי!
אני-את ממש מגעילה.את אמורה להיות החברה הכי טובה שלי...
נעמה-אני באמת כזאת,ואני מנסה להזהיר אותך.
עומר לא בשבילך!
אני-אני אוהבת אותו.
נעמה-את לא! את פשוט נמשכת אליו,את רוצה אותו בגלל הגוף או משהו. .
אני-זה לא קשור,עובדה שגם לאלעד יש אחלה גוף,ואחלה שפתיים והכל.
עומר פשוט יודע לנשק.
נעמה-ואלעד לא?
אני-לא.
עניתי.
נעמה-בסדר,עם את אומרת.
אני-מה את כועסת?אני אומרת את האמת.
נעמה-את היית איתו חודשיים!עם הוא לא היה יודע לנשק היית מספרת לי.ואת דווקא אמרת דברים אחרים לגמרי!!
אני-הייתה תקופה שהוא כן ידע,בסדר..אבל עומר מנשק כ"כ טוב נעמה!
אני לא יכולה להוציא אותו מהראש שלי!
נעמה-אז תתחילי להוציא.
אני-אני לא יכולה.
נעמה-אין דבר כזה לא יכולה,יש דבר כזה לא רוצה.
אני-אז סבבה,אני לא רוצה.
נעמה-יופי,את באמת לא רוצה.
עם היית רוצה לא היית איתו עכשיו.
אני-את לא מבינה איך כעסתי עליו שהוא ככה אמר לו!
נעמה-אני ראיתי בדיוק מה היה ביניכם,אני הסתכלתי עלייך מהצד.מה את חשובת אני מטומטמת??
אני-אני לא מאמינה,את ראית אותנו?
נעמה-כן!
אני-עם זה כ"כ הפריע לך,את היית הולכת לקחת אותי משם לא??
נעמה-אני ידעתי שזה מה שיקרה,ולא רציתי לקחת אותך,רציתי שתביני שאת עושה טעות אבל המשכת עם זה!
לא ידעתי מה לענות לה כבר,
הריב הזה נמשך כבר יותר מ5 דק' וידעתי שזה לא הולך להיגמר.
לא רציתי לריב עם החברה הכי טובה שלי.
אהבתי אותה מאוד ולא רציתי לנתק איתה קשר ככה בגלל שטויות.
מספיק נפגעתי מחברות אחרות שלי,אני לא רוצה להיפגע גם ממנה.
לא ידעתי ממש מה לעשות עכשיו,שתקתי לה במשך כמה דק',היא לא הבינה למה אבל היא המשיכה לדבר.אני רק הקשבתי.
לבסוף החלטתי ללכת,לא ידעתי שאני יעשה כזו טעות,מאותו הרגע הפסדתי המון.
כתבתי עוד כמה המשכים..
אבל אין תגובות😢
למרות שלא אכפת לי לשים כשיש קצת תגובות..אבל לפחות להתחלה.
סיפוררררררר מדהים את תראי לאט לאט כולם יכנסו 🙄
אני מחכה להמשך בקוצר רוחח !! 😊
חחח טנקיו(:
אבל מה..חוץ ממך בערך אף אחד לא מכיר את הסיפור.
האמת היא שיש לי סיפורים שהתחלתי שהם פי אלף יותר יפים,אבל הוא יכול להיות מאוד ארוך. .ולא קצר. . =]
חח לאט לאט מאמי
תעלי פרקים ויקראו תיהיי בטוחה !
האממ .. תמשיכי אל תעזבי באמצע \:
