אך כמו עלי השלכת הדמעות נושרות.
החוסר ידיעה מה הולך לקרות
ממטיר עלי גשם של שאלות.
וזה לא שנפגעתי והלב נשבר
אני יודעת שיהיה יותר טוב מחר.
זה לא שליבי מפוזר כמו זכוכית על הרצפה
זה פשוט שאני לא יודעת מה אני רוצה.
פעם בכיתי על שהייתי בודדה
עכשיו יותר מדי אפשרויות – מה אני עושה?
לא מוכנה להכאיב כמו שהכאיבו לי
לא מוכנה לנטוש כמו שנטשו אותי.
והדמעות נוטפות משאירות שבילים של חשש
וקולי אינו נישמע אם כי בלחש
אני נשארת פתוחה לעצות
יש לי כ"כ הרבה שאלות – ואפס תשובות.
