סליחה עם הייבוש: )
עכשיו אני אשים לכם 3 פרקים : )
פרק -4-
תיזכורת:
אני ונועם ניכנסנו ואמא הייתה ערה.
אמא:"חמודים שלי אני כל כך שמחה לראות אותכם!"
אני:"אמא דאגנו לך מאוודדדד!! אני כל כך שמחה לראות שאת בסדר.!"
אמא פתאום הפסיקה לדבר ונעלם לה הדופק.
נועם ואני לא הבנו מה קורה אז הזעקנו את הרופאים.
הרופאים אמרו לי ולנועם לצאת החוצה..
אחרי 15 דקות הרופא יצא מהחדר..
אני ונועם:"מה קרה לה? היא בסדר?!"
הרופא:"חמודים.. תקשיבו רגע.."
אני:"היא יצאה מזה?!
הרופא:"אממ..."
--------------------
הרופא:"אממ... תקשיבו חמודים.. אמא שלכם נכנסה לתרדמת.. יהיה קשה מאוד לדעת מתי היא תתעורר."
אני:"לא!לא! בבקשה תגיד לי שזה לא נכון! בבקשה!"
בינתיים ראיתי את נועם הולך לצד ובוכה. נועם לא אמר מילה.
פתאום שמעתי צרחה.
נועם:"לללללללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!! למה אלוהים???????!!!!!!! למה?!!"
הצרחה הגיעה מנועם.
כ"כ נבהלתי!
בחיים שלי לא ראיתי את נועם ככה.
הרופא:"תירגע חמוד זה בסדר! תבכה,תבכה,זה ישחרר אותך."
נועם:"אם אני אבכה זה יעיר את אמא שלי?!?! זה לא יעיר נכון?! נכון?!"
הרופא:"אני..אני..."
נועם קטע אותו במשפט
נועם:"ידעתיי אין לך מה להגיד לי נכון?! אאאוווחחחחחח כוסעמק על העולם המסריח הזהההה"
נועם צרח ורץ החוצה.
>אחרי שבועיים של געגועים ועצב לאמא שעדיין לא התעוררה<
צילצול טלפון העיר אותי משנתי.
"דינג,דינג,דינג"
אני:"הלו?!"אמרתי בקול ישנוני.
......:"שלום? מדברים מבית החולים לניאדו."
אני:"הא,לניאדו. מה?! לניאדו?! מה יש חדשות בנוגע לאמא שלי?!"
......:"כן. רצינו להודיע שמצבה של אמא שלכם השתפר. היא הזיזה את האצבע שלה."
אני:"ווואאאיייי מעולללהההה זה אומר שהיא מתחילה להתעורר?"
......:"לא.. זה רק אומר שמצבה השתפר.. נעדכן אותך אם יהיו שיפורים נוספים במצבה. להתראות."
אני:"להתראות,ותודה"
>בוקר<
אני:"בוקר טוב נועם.."
ניכנסתי לחדר של נועם.
נועם שכב על המיטה.. הוא לא ענה לי.
על השטיח בחדר שלו היה אולר וטיפות דם נזלו מידו של נועם.
אני:"אמאאאאאאאאאאא נועם?! נועם?! תענה לייי נועםםםם!!!!!!"
נועם לא ענה לי
המשך יבוא.. זה קצר כי אני רוצה שיהיה מתח.😛
פרק -5-
תיזכורת:
>בוקר<
אני:"בוקר טוב נועם.."
ניכנסתי לחדר של נועם.
נועם שכב על המיטה.. הוא לא ענה לי.
על השטיח בחדר שלו היה אולר וטיפות דם נזלו מידו של נועם.
אני:"אמאאאאאאאאאאא נועם?! נועם?! תענה לייי נועםםםם!!!!!!"
נועם לא ענה לי
-------------------------
הרמתי את הטלפון וחייגתי לאמבולנס.
אחרי 10 דקות הגיע האמבולנס.
נסעתי עם נועם באמבולנס
(שמתם לב שאני אומרת הרבה פעמים אמבולנס?! זה מצלצל יפה טוב בואו נמשיך בסיפור)
עלינו על האמבולנס ואני החזקתי לנועם את היד..
רק מלמלתי לעצמי 'נועם אל תמות לי,אל תמות,אל תמות!'
כנראה אחת האחיות שמעה אותי.."אל תדאגי..הוא לא ימות..הוא במצב קשה אבל הוא לא ימות" אמרה..
וואי..איזה בושות..חשבתי לעצמי..
הגענו לבית חולים והכניסו את נועם לטיפול נמרץ..
הלכתי לטלפון הציבורי שבבית חולים כי מרוב לחץ שחכתי את הפלאפון שלי בבית
ונתקעתי במישו.."עו..עומרי..מה אתה עושה פה?" שאלתי.."אשפזו את סבתא שלי
היא עושה ניתוח ברגל..
יש לה איזה דלקת או משו באתי לבקר.."אהה" עניתי..
לי אפילו אין סבתא..חשבתי "ומה את עושה פה? שוב עם אמא שלך?"
הוא קטע את מחשבותיי.. "אה..מה? לא..נועם ניסה להתאבד.."התחלתי לבכות..
"נועם?! ניסה להתאבד? עם מה?" שאל.."אני רק ראיתי אותו מלא בדם עם מכתב"
עניתי..והתחלתי לבכות עוד יותר... הוא התקשר לאבא שלי..כזה חמוד..
הושיב אותי ונתן לי כוס מים..אני בכיתי והוא חיבק אותי חזק אל החזה שלו ואמר
"שש..זה בסדר..אני כאן איתך" "אני אוהבת אותך" נפלט לי.."מה את מחפשת בי?" שאל בתמיהה..
"אתה חמוד..ויפה ונחמד..ו..מתו.."שש" הוא השתיק אותי..ונתן לי נשיקה קטנה על הפה.. האחות
באה ואמרה "את אחות של נועם?"
"כן,הכל בסדר? יש בעיות? הוא חי?נושם?"התקפתי..
"הוא חי ונושם והוא יצא מכלל סכנה"..מזל.."הוא התעורר..את יכולה לגשת אליו"
הלכתי אל נועם ואמרתי לו "נועם? למה עשית לי את זה? אני באתי בבוקר רק לספר לך שיש
חדשות טובות בקשר לאמא.."
"מה עם אמא?! הכל בסדר?" שאל..
"הכל בסדר..התקשרו להגיד שהיא הזיזה אצבע..אבל למה עשית את זה? למה?" שאלתי..
"כי אני לא חי בלי אמא..אני קשור אליה..כמו שלא נקשרתי אל אף אחד בחיים.." ענה
"אבל אמא בחיים..ואני בטוחה שהיא הייתה רוצה שגם אתה תשאר בחיים"
הסברתי לו כמו לילד בן עשר.
"אתם הילדים של שירה?" נכנס פתאום הדוקטור "כן" ענינו שנינו ביחד.." אמא שלכם התעוררה ואתם יכולים להכנס לכמה דקות ולצאת
כדי שנוכל לערוך סדרת בדיקות".."מצויין" אמרתי.."אני נכנסת" אמרתי לנועם.."אמא!" רצתי אליה וחיבקתי אותה
.."נועם בסדר? קרה לו משו?!" שאלה.."אה..את כבר יודעת..מי סיפר לך?" שאלתי "סיפרו לי מה.
קרה משהו לנועם?" אה.. נועם ניסה להתאבד..הוא עכשיו חי ונושם ועכשיו דיברתי איתו..אבל איך ידעת?"
שאלתי.."אינסטינקטים של אמא" ענתה..
זיהווווו להיום😛 מחכה לעוד תגובות!!!!
פרק -6
יונתן ואמא חזרו הביתה הימים עברו..וכן..ככה בעצם פגשתי את עומרי..
האהבה בינינו פורחת..לא יכלתי לחשוב על בן אדם שאני אוהבת יותר ממנו..האהבה הראשונה שלי כזאת קסומה..ואתם בטח שואלים את עצמכם איך נועם הגיב..נועם..נועם מה הייתי עושה
בלעדיך..חחח טוב זה מה שקרה
עומרי:" מחר אני ואת בפארק?"
אני:"ברור" כל כך חמוד..חשבתי לעצמי
-----
בפארק
-----
עומרי:"מה שלום היפה שלי?" שאל וחיוך עלה על פניו
אני:"בסדר..מה שלום היפה שלי?" שאלתי במבט חושני
עומרי:"טוב..עכשיו כשאני רואה אותך"
אני:"חנפן" אמרתי ומשכתי אותו אליי לנשיקה סוערת של דקה..או שתיים איבדתי תחושת זמן..
שמעתי פתאום צעקה " תוריד את הידיים שלך מאחותי!!" נועם צעק
"נועם תרגע..מה אתה משוגע?!" צעקתי בחזרה..לא הזיז לו..
"אני אוהבת אותו" אמרתי והוא נרגע פתאום
"את מה?" שאל כשעל פניו מבט המום
"אני אוהבת אותו" חזרתי
"מה?" הוא עדיין לא עיכל
"א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ו" אמרתי והדגשתי כל אות
"את אוהבת אותו?"
"כן?" אמרתי בשאלה "זה רע?"
"לא..זה טוב.."
בינתיים עומרי צפה מהצד
"אז הכל בסדר איתנו?" עומרי שאל את נועם
"הכל בסדר..אבל חסר לך אם תפגע בה!"
"אל תדאג" עומרי אמר
"טוב אני אלך..מצטער שהפרעתי" אמר ונהיה נבוך
אז ככה נועם קיבל את זה..עכשיו אנחנו משפחה גדולה ומאושרת..
התחברתי לאייסי וכתבתי באוואי:
'עומרי אני אוהבת אותך,נועם חתיכת דביל, מיכלוש כמה זמן לא דיברנו..דברי איתי..'
מיכל ישר שלחה לי הודעה:
מיכל: היי אחות שלו..מה נשמע..לא דיברנו הרבה זמן שאני לא ידעת מי זה עומרי? פרטים
אני:הכל טוב..ועומרי זה חבר שלי..האהבה הראשונה שלי..הכרתי אותו לפני חודש..הוא חבר של נועם
מיכל:יפה לך..היו צרות עם נועם בטח מה? והכרת אותו ממש לפני חודש?
אני: אפשר לומר שהיו צרות..ויותר נכון..מחר יהיה לנו חודש
מיכל:אז מחר היום הגדול?..
אני: נדמה לי..
מיכל: מזה נדמה לך? פחח אני עוד חמש דקות אצלך.. כמה זמן לא דברנו!
אני: אוקיי ביי...
----------------
מיכל באה וישר רצתה לראות תמונה של עומרי..
אני:" זה הוא"
מיכל:" זה הוא? לעע את עובדת עליי הוא כזה חתיך"
אני:"דעע ברור שהוא חתיך" אמרתי והלכנו להתיישב ליד אדן החלון היה לי מן חדר סטודיו..שיש
מקום לשבת ליד החלון.. היה לי נוף לגן משחקים נורא יפה..
מיכל:" רגע זה לא הוא?" שאלה והצביעה על מישו בגן משחקים שחיבק מישי
אני:" כן זה הוא..נראה לי" ואז ראו את הפרצוף בברור וזה היה הוא
מיכל:"הכל בסדר?" שאלה
אני:"זה באמת הוא" ראו אותו מנשק מישהי לפתע..התחלתי לבכות
מיכל:"הוא לא שווה את הדמעות שלך" סובבה אותי כדי שלא אראה יותר..
צלצול הפלאפון שלי קטע את הדמעות.."
אני:"הלו?" עניתי בבכי..
עומרי:"מה קרה יפה שלי למה את בוכה?" שאל
אני:"כאילו שאתה לא יודע..תשאל את זאת שהתנשקת איתה" אמרתי ונתקתי
עומרי בא ובקש ממיכל לדבר איתי..מאיפה בכלל יש לו את הזכות?
אני:"מה אתה רוצה?זריז"
עומרי:"מה את רוצה?"שאל
אני:" מה את רוצה תשאל את זאת שתנשקת איתה"
עומרי:"עם מי התנשקתי?"
אני:" לא יודעת עם מי התנשקת" לקחתי אותו לכיוון החלון והצבעתי" הנה ישבת שם והתנשקת"
עומרי:"זה לא אני..את רואה שהזוג עוד שם?"
אני:"אא..א..אני מצטערת"
עומרי:"את לא אשמה..את יודעת שאני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך"
אני:"אני עדיין מצטערת.."
עומרי:"זה בסדר.." אמר וחיבק אותי חזק אל חזהו..
נשקתי אותו..נסחפנו לנשיקה סוערת הוא הכניס לי יד מתחת לחולצה ואני הוצאתי אותה
הוא ניסה להכניס את היד עוד פעם..התנקתי מהנשיקה וצעקתי עליו:"מה אתה חושב שאתה עושה?!"
המשך יבוא=]]]
תגיבו עוד ואני אמשיך😛
ייאא.. איזה מדההייםםם!!!!
המשששךך!! דחווווווווףף 😁 [B][FONT=Arial][COLOR=red]
פרקייםם מושלמייםם:]
הממשך מייד!
תודה רבה : )
אני עכשיו אשים את ההמשך ועוד כמה ימים אני אעלה עוד פרקים.
פרק -7-
תיזכורת:
עומרי בא ובקש ממיכל לדבר איתי..מאיפה בכלל יש לו את הזכות?
אני:"מה אתה רוצה?זריז"
עומרי:"מה את רוצה?"שאל
אני:" מה את רוצה תשאל את זאת שתנשקת איתה"
עומרי:"עם מי התנשקתי?"
אני:" לא יודעת עם מי התנשקת" לקחתי אותו לכיוון החלון והצבעתי" הנה ישבת שם והתנשקת"
עומרי:"זה לא אני..את רואה שהזוג עוד שם?"
אני:"אא..א..אני מצטערת"
עומרי:"את לא אשמה..את יודעת שאני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך"
אני:"אני עדיין מצטערת.."
עומרי:"זה בסדר.." אמר וחיבק אותי חזק אל חזהו..
נשקתי אותו..נסחפנו לנשיקה סוערת הוא הכניס לי יד מתחת לחולצה ואני הוצאתי אותה
הוא ניסה להכניס את היד עוד פעם..התנקתי מהנשיקה וצעקתי עליו:"מה אתה חושב שאתה עושה?!"
---------------------
"חשבתי שאת רוצה את זה בדיוק כמוני.."הוא אמר
"מה יש לך?! סוטה!" צעקתי עליו.
"וואו תירגעי.. אם את לא רוצה לא צריך."הוא אמר בתמימות
"תעזוב אותי..אני לא מאמינה שאתה..אתה..תעשה לי דבר כזה..."
"מה דבר כזה?! אנחנו כולה.." עצרתי אותו באמצע המשפט
"כולה מה??? 'מתחרמנים'? תתחרמן עם מישהי אחרת מותק.. לא איתי.!" צעקתי עליו ורצתי משם.
בכיתי כמו מטורפת בדרך הביתה.
הגעתי הביתה, פתחתי את הדלת של הבית וראיתי את נועם במטבח מכין לעצמו ארוחת ערב.
מהר מחקתי את הדמעות שזלגו לי על הלחיים האדומות והאף האדום מהבכי.
"היי.. מה קורה? איך היה עם עומרי?"נועם שאל.
"ב..ס..ד..ר.."אמרתי מנסה לא לבכות.
"מה קרה?! עומרי עשה לך משהו?!תגידי לי.. אם כן אני מפוצץ אותו מכות עכשיו!"
"לא.. הוא..הוא..."נישברתי והתחלתי לבכות.נועם ניגש אליי וחיבק אותי.
"ששש אל תידאגי..הכול יהיה בסדר."
בכיתי,ובכיתי,בלי להפסיק עד שאמא הגיעה מהעבודה.
"שלום.מי בבית?"אמרה אמא.
"אנחנו פה"אמר נועם.ניסיתי למחות את הדמעות אך לא הצלחתי..
הם זלגו כל פעם מחדש.. אז הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת.
"מה קרה לדורין? איפה היא?!"
"היא בחדר אמא.. זה בסדר..היא בטח ניכנסה לעשות שיעורים.."נועם ניסה להסתיר את העובדה שבכיתי/
"טוב אני אכנס לראות מה קורה איתה."אמא אמרה ונועם בא להגיד לה לא והיא כבר הספיקה לעלות.
"היי חמודה..."אמא אמרה ושמה לב שאני בוכה וכותבת ביומן.
"היי.."מהר מחקתי את הדמות שזלגו אט אט על היומן.
"מה זה?! מה את עושה?"שאלה אמא בזמן שבאה לקראתי ולוקחת את היומן.
"אממ.. כלום.."אמרתי מנסה לקחת בחזרה את היומן.
"מה זה?!?!'עומרי ניסה להתחרמן איתי היום..איזה בנאדם מגעיל! אני לא רוצה איתו יותר שום קשר!'
"אממ.."ניסיתי לאמר ואז...
המשך בפרק הבא.. סורי שיצא קצר כ"כ!חח ניסיתי למתוח אותכם קצת..
פרק -8-
תיזכורת:
"שלום.מי בבית?"אמרה אמא.
"אנחנו פה"אמר נועם.ניסיתי למחות את הדמעות אך לא הצלחתי..
הם זלגו כל פעם מחדש.. אז הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת.
"מה קרה לדורין? איפה היא?!"
"היא בחדר אמא.. זה בסדר..היא בטח ניכנסה לעשות שיעורים.."נועם ניסה להסתיר את העובדה שבכיתי/
"טוב אני אכנס לראות מה קורה איתה."אמא אמרה ונועם בא להגיד לה לא והיא כבר הספיקה לעלות.
"היי חמודה..."אמא אמרה ושמה לב שאני בוכה וכותבת ביומן.
"היי.."מהר מחקתי את הדמות שזלגו אט אט על היומן.
"מה זה?! מה את עושה?"שאלה אמא בזמן שבאה לקראתי ולוקחת את היומן.
"אממ.. כלום.."אמרתי מנסה לקחת בחזרה את היומן.
"מה זה?!?!'עומרי ניסה להתחרמן איתי היום..איזה בנאדם מגעיל! אני לא רוצה איתו יותר שום קשר!'
"אממ.."ניסיתי לאמר ואז...
-------------------
ואז אמא קטעה אותי "מזה אמור להביע?!" שאלה בעצבים..
"אממ..זה..זה.." ואז נועם נכנס..הוא אמר "סליחה" והלך
"זה מה?!" התעצבנה עוד יותר.."היינו בפארק ועומרי ניסה להכניס יד מתחת לחולצה שלי..טוב לך?!"
אמרתי כשזולגת לי דמעה..
אמא:"מ..מה? הוא מה?" היא לא עיכלה
אני:"מה ששמעת! רצית לשמוע נכון? אז עניתי לך!" אמרתי כשהבכי התגבר
אמא:"את לא נפגשת איתו יותר מובן?!" אמרה בעצבים..
אני:"לא אני רצה אליו..מה נראה לך?" ירדה עוד דמעה
אמא לא אמרה כלום..היא רק חיבקה אותי..זה היה בדיוק מה שאני צריכה..חיבוק אוהב..
כל כך הרבה זמן היא לא חיבקה אותי ככה..הייתי צריכה אותה..יותר מתמיד..
ואז היא שאלה "הוא ניסה לעשות לך עוד משהו?"
אני:"ל..לא..בכלל לא חשבתי שהוא ינסה לגעת בי.."
אמא:" הוא ניסה לדבר איתך אחרי זה?"
אני:"הוא רק אמר שהוא חשב שאני רוצה את זה" כן בטח..תחפש תירוץ יותר טוב
אמא:"נועם יודע?" שאלה
אני:" לא..ואל תגידי לו.."
אמא:"למה? אני לא רוצה שנועם ישאר איתו בקשר.."
אני:"אבל שתינו יודעות מה קורה כשזה מגיע לידיים של נועם"
ואז נועם נכנס
נועם:"כשמה מגיע לידיים שלי?"
אני:" כ..כלום"
נועם:"אתן יודעות שאני שונא כשמשקרים לי"
אני:"עומרי ניסה להכניס יד מתחת לחולצה שלי" אמרתי ביאוש
נועם:"אני כבר הולך אליו!" אמר בעצבים
אני:"רואה? זה מה שקורה כשזה מגיע לידיים שלך.."
-שקט-
נועם:"אבל.."
אני:"אין אבל...אני פשוט לא רוצה לראות את הדבר הזה יותר בחיים"
-בינתיים אמא ראתה הכל מהצד-
נועם:"את אולי צודקת..אבל אני לא אעבור על זה בשקט"
אני:"שיהיה..כל עוד זה לא מכות"
נועם:"נגיד ש.."
-למחרת בבצפר-
מיכל:"מה קורה?..מה עם עומרי?"
אני:"סתם זבל"
מיכל:"מה קרה?"
אני:"הוא ניסה להכניס יד מתחת לחולצה שלי זה מה שקרה.."
מיכל:"וואו..איך הגבת?"שאלה בתמיהה
אני:" איך יכלתי להגיב?"
מיכל:"טוב..זה אומר שנפרדתם?"
אני:"דיי ברור שכן.."
מיכל:"טוב אני ממש מצטערת..תדעי שאני תמיד כאן בשבילך..את עזרת לי עם ירין..אני גם רוצה לעזור לך"
אני:"תודה"אמרתי והתחבקנו..ואז נשמע הצלצול שאומר שיש שיעור אלגברה עם רוחמה
התישבנו במקומות והתחלנו בפתירת משוואות..במהלך השיעור אני מקבלת פתק ממיכל
'את באה אליי היום אחרי בצפר?' היה כתוב
'אבל יש לי בסוף היום שעת תגבור במתמטיקה' החזרתי
ורוחמה שמה לב לפתק..
"דורין יש לך משו לשתף אותנו?" שאלה..
"לא ממש"
"טוב הפתק אליי"
היא הקריאה את הפתק בקול ואמרה "נורא נחמד שיש לך שיעור תגבור במתמטיקה..
גם נורא נחמד שאת ומיכל מקבלות הפרעה.." "ממש נחמד.."מלמלתי..
המשך בפרק הבא.. תגיבו חמודים!!!😛
עוד קצת תגובות ואז יהיה המשך :]
פרקים יפיםם:]
הממשךך....
[תעשיי אותו ארוךךך...]
סיפור יפה מאמי :]
תמשיכי..
קוראת חדשה!!!😊
הסיפור שלך ממש יפה!!!!
את מוזמנת גם לקרוא את שלי ולהעביר עליה ביקורת.. 😛
אוהבתתת3>
אני מה זה מה זה מצטערת שלא המשכתתתתי!!!
אני מבטיחה לכן שאני אמשיך כמה שיותר מהר :]
אני עכשיו אשים לכן חמודות שלי :]
הנה חמודות וסורי על הייבוש =\
פרק-9-
תיזכורת:
אני:"הוא ניסה להכניס יד מתחת לחולצה שלי זה מה שקרה.."
מיכל:"וואו..איך הגבת?"שאלה בתמיהה
אני:" איך יכלתי להגיב?"
מיכל:"טוב..זה אומר שנפרדתם?"
אני:"דיי ברור שכן.."
מיכל:"טוב אני ממש מצטערת..תדעי שאני תמיד כאן בשבילך..את עזרת לי עם ירין..אני גם רוצה לעזור לך"
אני:"תודה"אמרתי והתחבקנו..ואז נשמע הצלצול שאומר שיש שיעור אלגברה עם רוחמה
התישבנו במקומות והתחלנו בפתירת משוואות..במהלך השיעור אני מקבלת פתק ממיכל
'את באה אליי היום אחרי בצפר?' היה כתוב
'אבל יש לי בסוף היום שעת תגבור במתמטיקה' החזרתי
ורוחמה שמה לב לפתק..
"דורין יש לך משו לשתף אותנו?" שאלה..
"לא ממש"
"טוב הפתק אליי"
היא הקריאה את הפתק בקול ואמרה "נורא נחמד שיש לך שיעור תגבור במתמטיקה..
גם נורא נחמד שאת ומיכל מקבלות הפרעה.." "ממש נחמד.."מלמלתי..
-------------
רוחמה:"מה אמרת?!"
אני:"כלום..כלום..ממש כלום.." 'כמו הכלום שיש לך בשכל' אמרתי בשקט..
-הגיע השעה האחרונה...שיעור לשון-
'אני נורא מצטערת.. לא ידעתי שנקבל על זה הפרעה..😢'קיבלתי פתק ממיכל.
'זה בסדר... לא נורא.. טוב נדבר כבר מאמי.. אני לא רוצה לקבל עוד הפרעה...'שלחתי לה בחזרה.
הגיע הצלצול הגואל שמבשר על סיום הלימודים.
אני ומיכל יצאנו מהכיתה.עברנו במסדרון וכלם התלחששו סביבינו.
"מה יש לכולם היום?!"שאלתי את מיכל
מיכל:"לא יודעת.... "
קיבלתי סרטון בפלא שלי.
~לילינג~
הוצאתי את הפלאפון מהכיס ופתחתי את הסרטון.. בסרטון הראו את מיכל וירין.
הראו אותם... עושים את זה..ממש עושים את זה... חשבתי שמיכל בתולה..
ניכנסתי לבדוק מי שלח את זה וראיתי שזה ירין..
מיכל:"מה?!מה זה?! תראי לי.."
הראתי לה את הפלאפון ומיכל התחילה לבכות..
"ל..למ...למה?!"היא אמרה כמעט בלחישה
אני:"אנ...א...אני... אני לא ממש יודעת מה להגיד לך מאמי..."אמרתי לה בקול עצוב
מיכל:"למה זה תמיד קורה לי?! למה?! למה?! אאאאאוווווווףףףף!!!!!!" מיכל צעקה וכל המבטים הופנו אלייה.
.....:"חחח איזו זונה שרמוטה.. בואי בואיי" אחד מכיתה י'ב צעק לה
אני:"מי אתה חושב שאתה?!?!"צעקתי לו"מיכלי בייבי אל תתיחסי.. בואי נלך מכאן.."
מיכל רק בכתה ובכתה ואז התחילה לרוץ כמו מטורפת במסדרון.
רדפתי אחריה והגענו לשער מתנשפות.
השוער:"מה קרה מתוקות?"
לא ענינו ופשוט הלכנו מהבצפר.
-ליד הבית של מיכל-
אני:"מיכלי.. את מוכנה לספר לי מה קרה שמה?"
מיכל:"דורין.. לא עכשיו.. בבקשה!"
אני:"אוקיי... את רוצה שאני אכנס איתך?"
מיכל:"לא.. אני רוצה להיות קצת לבד.."היא אמרה וניכנסה לביתה.
הלכתי לביתי וישר רצתי לחדר שלי.
וככה עברו להם כמה ימים שבהם מיכל לא הגיעה לבצפר וסיננה את השיחות שלי.
יום שלישי.מיכל כן הגיעה לבצפר.
אני:"מיכלליי..... את... את בסדר?!"שאלתי בדאגה כאשר ראיתי חתכים על ידיה של מיכל.
מיכל לא ענתה.. לא דיברה.. בקושי נשמה..ופשוט הלכה לכיתה.היא ישבה שולחן מאחורי...לבד כמובן
"שלום תלמידים..בוקר טוב.. היום מגיע שני ילדים חדשים לכיתה.אני מצפה שתכניסו אותם אליכם ותתיחסו
אליהם בכבוד."המחנכת של הכיתה אמרה
כמה תשובות של כן וליחשושים הגיעו מחלל הכיתה.
"אוקיי.. אז שני הילדים החדשים הגיעו מאנגליה.אני מקווה שתסבירו להם כל מני דברים הקשורים
לשיעורים שלכם."המורה אמרה והכניסה את שני התלמידים...
המחנכת:"אוקיי.. אז כנסו בבקשה.."אמרה לשני התלמידים והכניסה אותם לכיתה.
המחנכת:"זהו יוני וזהו דולב."
בחנתי את יוני ואת דולב מכף רגל ועד ראש.
יוני לבש ג'ינס כהה זרוק כזה וחולצת בית ספר שחורה עם צעיף..יש לו עיניים ירוקות ושיער שחור קצר,
ותווי פנים פשוט מושלמים.
דולב לבש ג'ינס צמוד ובהיר עם שיפשופים וחולצת טישרט כחולה עם קישקושים יפים עליה
וכובע של נייק בצבע לבן.
יש לו עיניים בצבע דבש ושיער בלונדיני.עם אף קצת סולד ושפתיים שנראים כאילו צייר אותם אמן מפורסם.
לאחר כמה דקות שלא הפסקתי לבהות ביוני לינוי שיושבת שולחן לידי בעטה לי ברגל
אני:"אאאאאחחחחחח מה יש לך?!"צעקתי עלייה בזמן שאני מתעוררת מחלומי בהקיץ.
לינוי:"טוב שלא רואים שנידלקת עליו..."היא אמרה לי בשקט וצחקה..
יוני:"אאמממ... אני יכול לשבת פה?"יוני שאל אותי ואני הסתכלתי עליו במשך כמה שניות והינהנתי בראשי.
-השיעור עבר בשיעמום נוראי והגיעה ההפסקה-
יוני:"אאממ... את יכולה להראות לי קצת את בית הספר?? אני לא ממש מתמצא בו.."יוני שאל במבוכה ועם
סומק קל הפנים.
אני:"ברור שכן!! בוא"אמרתי ליוני ומשכתי אותו מהיד והתחלתי להסתובב איתו..
יוני:"וואי לא ידעתי שבית הספר הזה כזה גדול!"הוא צעק בין כל הרעש וההמולה סביב
אני:"חחח כן הוא באמת גדול!"אמרתי והתיישבנו בקפיטריה הגדולה.
יוני:"אמממ... תקשיבי דורין.. רציתי להגיד לך משהו.."
אני:"כן יוני?"
יוני:"אהה.... אני חושב.... ש..נידלקתי עלייך.. את פשוט כזאת חמודה ו..."יוני לא הספיק לגמור את המשפט
והתנפלתי עליו בנשיקה.
עומרי ראה את דורין ואת הילד החדש מתנשקים ופשוט התפוצץ מזעם.
הוא התקרב לעברם ופשוט נתן ליוני בוקס בבטן.
יוני:"אאאאאחחחחחחח" יוני צעק כשנפל על הריצפה.
אני:"עעעעווווומממממררררייייייי מה אתה חושב שאתה עושה לכל הרוחות?!?!?!?!?"
המשך יבוא😛 *;
פרק-10-
תיזכורת:
יוני:"וואי לא ידעתי שבית הספר הזה כזה גדול!"הוא צעק בין כל הרעש וההמולה סביב
אני:"חחח כן הוא באמת גדול!"אמרתי והתיישבנו בקפיטריה הגדולה.
יוני:"אמממ... תקשיבי דורין.. רציתי להגיד לך משהו.."
אני:"כן יוני?"
יוני:"אהה.... אני חושב.... ש..נידלקתי עלייך.. את פשוט כזאת חמודה ו..."יוני לא הספיק לגמור את המשפט
והתנפלתי עליו בנשיקה.
עומרי ראה את דורין ואת הילד החדש מתנשקים ופשוט התפוצץ מזעם.
הוא התקרב לעברם ופשוט נתן ליוני בוקס בבטן.
יוני:"אאאאאחחחחחחח" יוני צעק כשנפל על הריצפה.
אני:"עעעעווווומממממררררייייייי מה אתה חושב שאתה עושה לכל הרוחות?!?!?!?!?"
---------------
עומרי:"מה זה מה אני עושה?!?!? איך את בכלל מסוגלת לבגוד בי ככה?! חתיכת שרמוטה!!!!!"הוא צעק בכל כוחו
לעברי.
אני:"לבגוד?!?!? להזכירך אני ניפרדתי ממךךך!!! אז תעזוב אותי כבר בשקט!" "יוני..מאמי... אתה בסדר?
אני נורא מצטערת שעברת את זה בגללי"אמרתי ליוני.
עומרי לא אמר לי מילה ופשוט הסתלק משם.
יוני:"אאחחחח....זה בסדר.... תגידי..מה הסיפור שלך עם הילד הזה?"
אני:"וואאאיייי סיפור ארוך.."
יוני:"זה בסדר.. יש לי זמן..!"
והתחלתי לספר לו הכול.
יוני:"ווואאייייי מה הוא מפגר?! חתיכת אדיוט... איך בכלל נידלקת עליו תגידי לי?"
אני:"אני בעצמי לא מבינה את עצמי לפעמים.."צחקתי
יוני:"את יודעת משהו? יש לך חיוך מדהים!"
יוני אמר ואני הסמקתי כמו איזו עגבנייה..
אני:"חחחח תודה...."
יוני:"תחייכי תמיד.. רק מלראות חיוך אחד שלך גורם לי אושר!"
והסמקתי אפילו יותר.
ובלי לשים לב הפיות שלי ושל יוני התחברו ונסחפנו לנשיקה מלאת תשוקה.
נשמע הצלצול ואני ויוני התנתקנו.
יוני:"וו..אא..וו.. זה... זה היה...."
אני:"מושלם!"השלמתי אותו.
יוני:"מאאאווודדד!!"
אני:"חחח ברור שזה יהיה מושלם עם ילד מושלם כמוך!"
יוני:"התכוונת מושלמת כמוך כן?"
אני:"חחחח מממש לא.. התכוונתי אלייך.. חחח אבל תודה מותק!" אמרתי ונישקתי את יוני נשיקה קטנה בפה.
אני:"אז.. מה זה בעצם אומר שאנחנו?"שאלתי את יוני בחשש בדרך לכיתה
יוני:"תקשיבי.. אנחנו רק מתחילים להכיר.. אבל אני חושב שנהיה זוג ממש יפה אז..." יוני אמר וירד עם ברך אחת לריצפה
"רוצה להיות חברה שלי?"יוני שאל כמו הצעת נישואים.
אני:"בבבררררווווורררר שכן מאמיייי!!!"
יוני:"מממעעעווולללההה" וכבר הגענו לכיתה.
התיישבתי במקומי ויוני התיישב לידי.
פתאום הרגשתי את היד שלו על היד שלי,הסתכלתי עליו ועל הפרצוף שלו היה מרוח חיוך ענקי.
חיוך קטן עלה על פניי והוא נישק אותי בפה.
השיעור כמעט ניגמר וכל הזמן אני ויוני חייכנו אחד לשני=]
פתאום קיבלתי פתק ממיכל
'מאמי.. יש לך משהו לספר לי?!=]'
'אולי.. מי יודע?=]' שלחתי לה בחזרה וחיוך ממזרי עלה על פניי.
'אאהההמממ.... פרטים ווועעעכככשששיייווו!!!' קיבלתי ממיכל
'מיכלי מאמי.. תבואי אליי אחרי הבצפר ונעדכן אותך בההככווולל!!! חח מואאהה*;' שלחתי למיכל
יוני:"מאמי?! מה קרה?!"יוני שאל אותי בבהלה לאחר שראה אותי בוכה במחששה.
אני פשוט לא עניתי לו ורק הנחתי את הראש שלי על הכתף שלו והמשכתי לבכות.
יוני:"זה בסדר מותק... תבכי.. תוציאי את הכול!"
לאחר כמה דקות שבהם נירגעתי החלטתי לספר ליוני למה בכיתי.
אני:"אז... עומרי בא לכאן והתחיל לגעת בי ו.."
------------
ישבתי במחששה ופתאום הרגשתי יד נוגעת בי.
הסתובבתי וראיתי את עומרי.
אני:"מה אתה עושה כאן?! עומררייי אמרתי לך לעזוב אותי!! תעזוב אותי כבר!!!"
עומרי:"מה קרה מותק?? בואי נירגע קצת" עומרי אמר בתמימות מופלאה והתחיל לגעת בי.
זזתי טיפונת ממנו וניסיתי לברוח משם. אבל עומרי תפס לי את היד ומשך אותי אליו.
עומרי:"מה יש לך?! אה?? בואי נהנה קצת מותק..!"
אני:"עעווומממררריייי תעזוב אוותתתיי בבבקקקשששהה!!!! אני מתחננת אליייךך בבקקששהה!!"
צעקתי אל עומרי אבל עומרי פשוט התעלם ממני ולקח אותי לפינה מרוחקת שאף אחד לא יכול לראות כלום.
והתחיל להוריד לי את החולצה.
אני:"לללאאא עעעוווממררייי לא בבקשהה אל תעשה את זה!" צעקתי לו לשווא.
אבל הוא המשיך להתעלם ופתח את כפתורי המכנס שלו והוריד אותו למטה. הוא הוריד לי גם את הג'ינס
ואח"כ ניסה להוריד לי גם את התחתון אבל אני ניצלתי את זה שהוא היה בפיסוק ונתתי לו בעיטה בביצים
התלבשתי והלכתי משם בשיא המהירות שיכולתי והתיישבתי על הדשא רחוק מהפינה שאליה עומרי לקח אותי.
והתחלתי לבכות.. פשוט לבכות.. להעביר את כל הזוהמה ממני.
--------------
יוני:"מאמי.. מאמי... אני נורא מצטער... בואי נלך להתלונן נגדו במשטרה! בואי! בבקשה!"
אני:"לא.. לא רוצה מאמי.. לא רווצצצההה!!!"צעקתי ליוני והתחלתי לבכות שוב.
יוני:"מאמי.. אין לא רוצה!!! אנחנו עכשיו הולכים וזהו!"עומרי צעק וכמה מבטים הופנו אלינו.
אני:"דייי לא רוצה! פשוט לא רוצה!
פתאום ראיתי את עומרי צועד לכיווני ולכיוון יוני.
עומרי:"אז.. מה??? ככה להביא לי בעיטה בביצים? אנחנו עוד נראה בנוגע לזה והביא לי סטירה בפרצוף.
יוני:"מי אתה חושב שאתה אה?!"יוני צעק לעבר עומרי והביא לו בוקס בעיין סטירה ובוקס בבטן.
עומרי:"י'א בן של זונה חכה חכה!!!!"
המשך בפרק הבא... אני לא יודעת מתי הוא יהיה=] 😊
אתר האהבה הישראלי