נתן לכל אחד מאיתנו...
את
הרגליים-בשביל ללכת,לרוץ,לדלג
ידיים-בשביל להחזיק, להרגיש ,למשש
אף-בשביל להריח
פה- בשביל לצחוק ולדבר..והכי חשוב לחייך
עיניים-כדי לראות כמה יפה העולם..כמה יפים הפרחים השמיים הדשא
אוזניים-בשביל לשמוע את הציפוריים מצייצות,את השירה,את האנשים מדברים וצוחקים
לצערי,לצערנו...לא לכולם:[
אתמול היה יום התנדבות
אנחנו נכנסים..רואים בני אדם מסכנים...שגמרו לנו להגיע לדמעות..
לא מדברים...לא הולכים..מרותקים לכיסאות גלגלים...לא יכולים לשמוע אותי ...לא יכולים לחייך אליי..לא יכולים לענות לי...ועוד...ה' ישמור..!
אני מספרת לכם...לא כדי שתגידו יופי...כל הכבוד..עשית מצווה!
אני רואה פה..ובחיי היומיום....ואולי גם בחיים שלי עצמי...אנשים שאומרים"בא לי למות",
"מה שווים החיים האלה","איזה מין חיים"...רק מתלוננים...!
אבל איפה התודה שלכם?!
שכל יום אתם קמים בבוקר..
שומעים,מדברים,צוחקים,הולכים,מרימים ידיים,רוקדים...
דברים שהם אומנם השגרה שלכם...שלנו..שלי..
אבל דברים שאין להרבה אחרים..!
בקיצור...לחפור אני לא אחפור...
ואני יודעת שלקרוא את הכל יהיו כאלו שלא יעשו..!!
אני באתי להעביר לכם פה ת'מסר שלי מאתמול...
לעולם אל תתיאשו..
תגידו תודה לאבא שבשמיים..שנותן לכם את כל מה שהזכרתי למעלה..!!
שיש לכם את הזכות ואת היכולת ולאחרים לא..!
אבא שבשמיים..תודה רבה....אני אוהבת אותך!!





