אני מקווה שמחר את ממשיכה 😛
ד''א אני ממשששששששש אוהבת איך שאת כותבת
יצצצא מדהיייייייים בטירוף (:
המשכתי להביט בו, פניו היו נראות לי יפות מאי פעם, ועיניו שנצצו לרגע, לא הסירו את מבטם ממני...
אך מייד השפלתי את מבטי למטה, הרי הוא לא רוצה, ואני סתם מכניסה לעצמי דברים לראש..
אך בכל זאת הרגשתי שהוא ממשיך להביט בי...
לפתע אצבעותיו נגעו קלות בסנטרי, ומשכו את פניי באיטיות למעלה, ושוב עיננו נפגשו...
'למה הוא עושה את זה'.. חשבתי לעצמי, אך לא יכולתי לזוז, השתתקתי מפחד..
הוא החל מתקרב אליי, לאט כל כך, שיכולתי להרגיש את דופק הלב שלי פועם כל כך מהר
ובכלל עומד להתפוצץ מרוב התרגשות..
פרק 32-
עיניו עדיין הביטו בעיני, כשהוא המשיך לקרב את פניו לשלי, כל כך קרובים,
כבר הרגשתי את נשימותיו על פניי, צמרמורת אדירה עטפה אותי לפתע.
עיינינו נעצמו ביחד עם התחושה הממכרת,
הרגשתי את קצה שפתיו כבר נוגעות-לא נוגעות בשלי,
שוב פרפרים, שוב התרגשויות..
"ואי איך רצתי.." שמענו לפתע את קולו של דור שמתקרב לחדר שהבהיל את שתינו ..
התרחקנו במהירות אחרונית, מביטים אחד בשני במבוכה.
"קרה משהו?" שאל דור שנכנס לחדר, וראה את שתינו קופאים במקום, משותקים..
"לא.." מלמלתי והסתובבתי בחזרה למצב השכיבה על הגב.
"אהה אוקיי , אז יאללה לישון?" שאל.
"כן.." מלמלתי והסתובבתי לכיוון דור, מפנה את גבי לסתיו, לא האמנתי שזה קרה עכשיו,
לא האמנתי......
"אתם מהההההההה?" שאלה שירז בשוק.
"כן כן, גם אני לא האמנתי" עניתי.
"רגע, ואחרי זה נרדמתם כאילו כלום? ובבוקר?" שאלה.
"טוב שבקושי נרדמתי, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה. אנחנו אשכרה כמעט התנשקנו..
אם דור רק לא היה נכנס...
ובבוקר שדור העיר אותי, ראיתי שסתיו כבר לא במיטה,
אז קמתי למקלחת שטפתי פנים ושהלכתי למטבח ראיתי שהוא שם,
הוא חייך אליי כזה וראו שגם הוא דיי נבוך ..
אמרתי בוקר טוב ושאני חייבת לזוז, וישר הלכתי לדניאל ...." עניתי.
"אבל למה ברחת ככה מפגרת?" שאלה.
"כי כל כך לא היה לי נעים...ורציתי רק ללכת משם..." עניתי.
"וואי אני עוד לא מאמינה, אז הוא עוד רוצה לא?" שאלה.
"לא יודעת שירז, לא יודעת...נמאס לי שהוא מבלבל אותי ככה תמיד..." עניתי ונשכבתי על המיטה,
מנסה לשחזר ולחשוב אם יש עוד סיכוי בכלל שהוא באמת רוצה.. וזה לא קרה סתם.
"כי את מה שהלב שלי בחר, אחרי כל מה שהוא עבר..." צלצל הפלאפון שלי והעיר אותי מהחלומות בהם שקעתי..
חלמתי שסתיו מגיע ואומר שהוא מתגעגע, שהוא באמת התכוון למה שהיה אתמול ..
שהוא אוהב אותי.. שהוא..
"הלוו" צעקו מהקו ..
"אה כן?" שאלתי ..
"מה את חולמת יא קרועה?" צחק מישהו בטלפון .. אפילו לא בדקתי מי..
"מה? מי זה?" שאלתי..
"יובל! מה עובר עלייך? זה עמית" צעק..
"אה עמית מה קורה?" שאלתי..
"וואלה אחלה, אבל מה איתך? את נשמעת מעופפת" צחק...
"לא סתם כי קמתי לא מזמן ואני עוד חצי רדומה" שיקרתי..
הרי בטוח הוא כבר יודע על מה שקרה.. שלא יחשוב שאני חושבת על זה.. 😕
"יובל??" צעק שוב..
"אה? מה?" שאלתי..
"וואי אי אפשר איתך.. אני שעה שואל אותך שאלה" אמר..
"מה, מה שאלת?" צחקתי..
"אם את רוצה לבוא לשבת היום אצלי... גם מחר יש שביתה" אמר..
"אממ בסדר כולם באים לא?" שאל..
"לא, רק אני ואת.. טוב?" צחק..
"יאללה" צחקתי גם אני..
"טוב אז ב10 אצלי, תגידי לחברות שלך" אמר..
"אוקיי מאמי, יאללה" עניתי וניתקנו ..
ירדתי לקומה למטה, פתחתי את המקרר וסגרתי.. אפילו תאבון לא היה לי..
"יובלי גם מחר יש שביתה" אמר אבי..
"אני יודעת" חייכתי , "אבל לא סיכמו כבר שזה נגמר?"
"אני יודע מה הולך עם המדינה הזאת" אמר מיואש וחזר לצפות במשחק בטלוויזיה ..
"טוב אז אני הולכת עוד שעה ככה"
"לאיפה שוב?"
"חברה וידיד, אני יחזור מאוחר"
"את ישנה בבית היום?" שאל וגרם לי להיזכר באתמול.."יובל?" שאל שוב..
"אה? כן אני ישנה בבית" עניתי , "מה איפה אמא וירדן?"
"היא הלכה לקנות לו כמה דברים לבית ספר"
"אהה אוקי, יאללה אני בחדר" אמרתי ועליתי למעלה..
"תאכלי משהו" צעק מלמטה..
"אחרי זה" החזרתי וסגרתי אחריי את דלת חדרי.
נכנסתי למקלחת , שטפתי את גופי טוב, יכולתי להישבע שהריח של סתיו עליי ...
לבשתי ג'ינס בהיר, קפוצ'ון חום עם לבן של אוניל ואולסטאר חומות.
השיער עוד היה עם הפן מאתמול, אז עברתי עליו טיפה, התאפרתי מעט ויצאתי לכיוון מיכל..
דפקתי על הדלת , והיא מיד פתחה ..
"יובל?" שאלה לא מבינה..
"מה את לא מוכנה?" שאלתי והבטתי על הפיג'מה שלבשה..
"למה מה השעה?" שאלה..
"10!" צעקתי..
"אוקי אוקי אני דקה מוכנה" צחקה ורצה לחדר...
בנתיים התישבתי בסלון לראות קצת טלוויזיה ,
כעבור 5 דקות היא הייתה מוכנה ויצאנו החוצה לחכות לתמר שתאסוף אותנו במכונית...
כל כך פחדתי לראות את סתיו אחרי אתמול, ידעתי שזה יהיה מוזר לשתינו .
תמר הגיעה ועלינו על האוטו.
שתקתי כל הדרך ...
לא הפסקתי לחשוב מה יהיה שאני אראה אותו עכשיו..
אם הוא ירצה לדבר איתי, אם הוא יסתכל יותר מהרגיל, משהו ....... ?!
נכנסנו לביתו, אמרנו שלום לכולם , אך את סתיו לא ראיתי בסביבה..
התיישבתי על הספה , והסתכלתי סביב בכל שנייה ששמעתי מישהו מתקרב..
"איפה השאר?" שאלה מיכל וגאלה אותי מהחיפושים..
"כבר יבואו, חוץ מסתיו שהוא לא בטוח" ענה עמית, ובאותו רגע הלב שלי צנח לרצפה ..
"למה?" שאלה..
"הוא במסיבה של חבר של אח שלו, הוא אמר שאולי הוא יבוא יותר מאוחר" אמר והתיישב איתנו בסלון..
"אהה הבנתי" ..
ישבנו כולם בסלון , ראינו את הסרט "צאק ולארי", באמת אחד המצחיקים ...
לפתע הדלת נפתחה .. מיד ליבי קפץ, אך מהר מאוד נרגע שבן הוא זה שנכנס הבייתה,
כנראה יצא החוצה לרגע משום מה .
אך הוא לא סגר את הדלת אחריו , ואחרי שנייה נכנס עוד מישהו ..
"ברוך הבא סתיו" קרא עמית , "חשבנו כבר שלא תבוא..."
ת ג י ב ו 😊
מהמם ! (:.. המשך דחוף !... 3>
QUOTE (דרדון1 @ 21/02/2008) מהמם ! (:.. המשך דחוף !... 3>
😉
תוודה .... :]
שבוע טוב !!!
אתר האהבה הישראלי