אני לא יודעת ,
אני ישתדל לשים אחד היום !
ותודה יפה שלי ^
QUOTE (חן_המלכה_ושה @ 14/12/2007) =מחכה=
((:
יפותשלייייייי...
סורי שהזנחתי, לא מצאתי זמן פנוי לכתוב...=[..
אבל עכשיו אני יפצה, בפרק שווווווווווה 😛
אוהבת אתכן 😂
פופאאאאאאאיי
"תום!!" רותם ענתה בלחש .
"היי יפיופה" שמעתי קול לוחש באוזני, זיהיתי מיד, תווווום .
הסתובבתי וראיתי אותו יפה מתמיד .
רק ש... הוא ....
הוא היה מלווה במישהי\מישהו ,
שלא כל כך מצא חן בעייניי |||||:
חייכתי, מתעלמת מאותו ילד, שעמד לידו.. קראו לו מאור הוא היה ילד ממש מגעיל, יש לי היסטוריה לא כל כך נעימה איתו. הוא תמיד התחיל איתי.. אפילו כשהייתי עם תומר.. בלי בושה.. פעם הוא אפילו ניסה לנשק אותי, בכוח! אבל אחרי הבוקס שתומר העיף לו, הוא לא העיז שוב.
"אז זאת היפיופה שלך?" הוא שאל את תום, מביט בי, הרגשתי טון של לעג בדיבורו, "אני מכיר אותה!" הכריז, "עדי נכון?!" הוסיף שוב, מנסה להיזכר...
"כן, עדי!" השבתי, באותו טון לעוג כמו שלו.
"מה הולך פה?" תום שאל מנסה להבין, "סתם, לא בא לי על הילד הזה" אמרתי, מדגישה את המילה 'ילד'.
והסתובבתי בחזרה לקארין ורותם.
"אז לאן אמרנו שהולכים? לכיתה נכון..." אמרתי ודחפתי אותן, מסמנת להן להתחיל לצעוד לכיוון הכיתה.
"מה הוא עושה איתו?" רותם וקארין שאלו פה אחד. הן הכירו אותו... כמובן.. הן חברות מעולות שלי...
"לא יודעת, מאיפה הדביל הזה נפל בכלל?!" השבתי... בלי חשק.
אחרי מס' שניות,הגענו לכיתה, ורותם התיישבה לידי. "אתן תמיד מזניחות אותי" קארין אמרה כשראתה זאת.
"אין מה לעשות 😛 " רותם השיבה והוציאה לה לשון. "שמנה" אמרתי לרותם וחייכתי.
"היי תלמידים אני המורה החדשה שלכם" המורה נכנסה כמו רוח סערה, בלי שהספקנו להסתכל היא כבר פתחה במשפטה.
הסתכלתי אליה, המראה המצוי של המורה המעצבנת, לבושה בחצאית עד הברך וג'קט תואם, מתחת לג'קט הציצה לה חולצה לבנה מאירה מעליה מחרוזת פנינים עדינה.
תיק צד שחור עם עיטורים בכסף ותסרוקת קארה, השיער? מתולתל. "כבש" רותם אמרה לי מצחקקת "ראסמי" עניתי לה.
השיעור עבר רגיל לגמרי. "מורה בסדר דווקא..." רותם דירגה, כשישבנו באחד מהשולחנות הריקים בקפיטריית הבי"ס. "לגמרי" קארין אמרה.
"שמעו בא לכן היום בקניון שיחת בנות?!" קארין פתחה ברעיון חדש. "וואי בא לי בטוב" עניתי.
"אני הולכת להביא לי קרואסון! מישהי רוצה משהו?" נעמדתי בפתאומיות ושאלתי אותן "אולי איזה דרינק של אבסולוט" גיחכה רותם.
"גם לי אחד" הצטרפה קארין. "די תהיו רציניות" אמרתי בצחוק פרוע. "חיחיחיח סתם תביאי לי תפוזים ואת?" רותם אמרה שואלת את קארין.
"מממ..מים" קארין השיבה והלכתי לכיוון הקופה של הקפיטריה הגישו לי את המוצרים "כמה?" אמרתי לשאול מחייכת, שאול המוכר[=
"21 שקל" הוא אמר בפנים מאירות, הוא איש כל כך נחמד.
הגשתי לו ולקחתי את הדברים, הסתובבתי ולא כל כך הסתדרתי עם אחד מבקבוקי השתייה שאיים ליפול. "נסיכות לא מרימות שום דבר" שמעתי קול, מרימה את עיניי ומגלה את תום.
חייכתי אליו, הוא תמיד גרם לי לזרוח ככה מאושר, גם מבלי לעשות כלום, רק הוא, רק היופי שלו, להביט בו.
הוא לקח מידי את המוצרים. מתקדם איתי לכיוון השולחן. "תגידי מה קרה היום עם מאור?" שאל מביט בי, המשכתי להביט קדימה ועניתי "סתם לא מסמפתת אותו" אמרתי מתנשאת, באמת שנאתי את הבחור הזה.
"היה לך איתו משהו?" בירר תום.. אחרי כשניה,הוא שם לב שלא כל כך נוח לי עם העניין, והניח לי.
"בא לך לצאת היום?" הוא פתח בנושא חדש. "האמת שאני לא יכולה, אני יוצאת עם חברות שלי" אמרתי בפרצוף מבואס במקצת.
"אוף אני רוצה להיות איתך" הוא אמר בישירות. והוא גרם לי לחייך חיוך מאוזן לאוזן, כזה שאף אחד לא יכול לפספס.
"אני אוהבת לראות אותך מחייכת" הוא אמר נעמד ומרכין טיפה את ראשו לכיווני התעלמתי מפעולתו, והמשכתי ללכת. מותירה אותו בראש רכון אל הרצפה.
אהבתי לעשות את זה לבנים, מה לעשות, מרושעת שכמותי 😛
הוא התקדם מאחורי... "את זוכרת באיסיקיו אתמול?" שאל מזכיר לי את הנשיקה המתוכננת שלו.
"אני מבטיח שתקבלי את הנשיקה הזאת היום!" הוא אמר מתגרה בי. "תנסה..." אמרתי והגענו אל השולחן, התיישבתי במקומי.
הוא הניח את הדברים ופנה לרותם. "מה המצב? חברה שלך לא מביאה לי נשיקה" הוא אמר מעיף מבט אליי, ומחזיר מבטו לרותם.
"מצוין...אויי..עדי..את גורמת לו לבכות" פנתה אליי. "לבכות זה טוב, זה משחרר" אמרתי בחיוך תום התיישר.
"תחכי, תחכי, מתישהו זה יגיע!" הוא אמר בחיוך ערמומי והלך משם.
"אוייי הוא מתוק כל כך" אמרתי מביטה לתקרה, שוקעת בדמיונות "מאוהבת אחת" קארין זרקה לי. "תשתקי איטלקיה מזויפת" השבתי לה.
נעמדתי עם רותם וקארין מחכות שיאספו אותנו, "אמא שלי באה! מיישהי רוצה טרמפ?" רותם שאלה. "אני אם אפשר" קארין אמרה בתקווה.
"בטח מאמי בואי, את לא באה?" אמרה ופנתה אליי. "לא, לא, אמא שלי אוספת אותי אולי נלך לקנות נעליים" עניתי קלות. "טוב ביי מאמי" הם אמרו ביחד נשקו לי והלכו.
עמדתי שם, הרגשתי כמו כלב עזוב. שיעמם לי. אמא שלי אמרה שתתעכב ותגיע רק בעוד כ10 דק'. הצטערתי להתייבש שם, חשבתי על תום, על הנשיקה המובטחת, למרות הכול כמהתי לה...
"כוסייייייייית" שמעתי קול מאחורי מלווה בשריקה המונית.
הסתובבתי.
יכול להיות שזה ש ו ב קורה לי 😢 ?
אמרתי בציניות, מתעלמת מהבחור הוולגרי שהשתרך מאחוריי, מתקדם ומתקדם.
מקווה שתאהבו את הפרק,
אני מקווה שעוד הערב יהיה פרק נוסף.
הכול תלוי בתגובותיכם!!!
אתר האהבה הישראלי