אגדות יש גם במציאות

פרק 2
נזכרתי בפעם הראשונה שראיתי אותו,רציתי לברוח לא היה לי נעים..אני ילדה מאוד ביישנית
חשבתי שהוא ינשק אותי ובעצם הוא הוציא משהו מהכיס..
אני:"מה זה?"מין קופסא קטנה
הוא:"תפתחי ותדעי" כולו מסמיק
פתחתי
והייתה שם...
טבעת יהלומים מדהימה!
כשאני אומרת מדהימה היא ואוו מ-ד-ה-י-מ-ה!
סגרתי את הקופסא והחזרתי לו אותה..
הוא:"מה קרה,לא אהבת?"
אני:"כן אהבתי,אבל אני לא רוצה לקבל מתנות ממך.."
הוא:"למה..?"
אני:"כי אני עוד לא מכירה אותך,ואנחנו עוד לא ביחד,ו.."
הוא השתיק אותי בנשיקה..
פתח את הקופסא של הטבעת..
וכמו דפוק הוא ירד על הברכיים,צחקתי..
הוא:"את רוצה להיות האישה שלי לחיים?חברה שלי,ואז אישתי?"
הייתי בשוק..צחקתי..
אני:"כן..."
הוא:"מה?!"
אני:"כן..אני רוצה!"
הוא:"בטוח?"
אני:"נו כן מה אתה חירש?"
הוא הלביש לי את הטבעת קם הביא לי נשיקה ואז לקח אותי על הידיים עד האוטו..
הרגשתי באגדה!
אופס..!
רק שכחתי שלפעמים באגדות,הנסיכות סובלות...!
הוא לקח אותי לאוטו וכל הדרך הסתכלתי עליו...
הגענו למסיבה...
נכנסתי לאולם ובפתח האולם,מי עמד?!
לא אחד אחר מאשר..ע-י-ד-ן!
מה הוא עושה פה?למה הוא צריך להרוס את הרגע?!
עליתי במדרגות ומאור החזיק לי את היד...
ביד אחת השמלה,שאני לא יעמוד עליה וביד אחרת היד של מאור..
עידן התקדם לכיוון שלי..
אני:מה קורה?"
מאור:מי זה?"
אני:מאור,עידן זה האקס שלי...עידן,מאור זה חבר שלי.."מאור הסתכל עלי קצת אדום..באמת מצב לא נעים!
לחצו ידיים ונכנסנו..
איך שנכנסנו לאולם כול המבטים אליי
אני מלכה!
ירדתי ומאור אחז לי את היד,באמת נסיך!
פתאום המוזיקה הפכה להיות מוזיקת סלואו,מאור ואני רקדנו,הרגשתי כל כך כיף.
בחיים שלי לא הרגשתי כל כך כיף...
הרגשתי מין פרפרים בבטן..
המוזיקה נגמרה ואז נפרדנו והתחלנו לרקוד כל אחד לבד אבל קרוב...
אמרתי למאור שאני רוצה לשתות,אז הוא הלך להביא..
בנתיים עידן בא
אויש שיט!למה אמרתי למאור שאני רוצה לשתות?!
טוב,נתגבר.
הלכתי לצד ואז עידן תפס אותי ומשך אותי אליו...
היינו כל כך קרובים,אבל זה לא השפיע עליי,לא הבושם ולא העיניים המדהימות שלו..
היה לו ריח של אלכוהול..
ופתאום אני קולטת את המורה שלנו(שבחרה נקודות על הזוגות)מתקרבת..
לקחתי אותו ורצנו לבחוץ..
ישבנו בספסל
והוא התחיל לדבר
הוא:"אני מצטער..את לא מבינה כמה רע לי,יעל אני אוהב אותך.."
אני:"טוב עידן,דיי אתה כולך מסטול מת,למה שתית...?"
הוא:"כי אני אוהב אותך רע לי שאת בלעדיי.."
אני:"עידן דיי,אתה ניסת לשחק בי..."
הוא:"אני מצטער..את איתו עכשיו?"
אני:"כן...מצטערת.."
הוא:"אין לך על מה.."
ואז הוא הדביק לי נשיקה..
פתאום אני קולטת את מאור בא..
הורדתי את עידן ממני
ואמרתי למאור שייקח אותו הביתה כדי שלא יתפסו אותו...
מאור לקח אותו לבית של עצמו כדי שההורים שלו לא יתפסו אותו שיכור מת...
ביינתים..התקשרתי לאמא של עידן ומאור דיבר..(באותו יום מאור היה קצת צרוד,אז היה מזל..)
מאור:"אמא,אני נישאר לישון אצל יקיר..לא אמא קצת התקררתי...גם ככה חופש גדול...טוב ביי.."
אני:"בסדר?"
מאור:"כן.."
התקשרנו ליקיר,כדי שיחפה עליו...
התקשרתי לרותם כדי שתחפה עליי..
התקשרתי להורים שלי..
אני:"אמא,אני ישנה אצל רותם.."
היא:"טוב חמודה..רק תבואי תיקחי בגדים..."
אני:אל תדאגי,רוני תביא לי.."
היא:"בסדר...ומתי תחזרי הביתה?"
אני:"אני לא יודעת אוף אמא חופש גדול.."
היא:"בסדר בסדר,רק רציתי לדעת מתי תחזרי הביתה,כדי לדעת אם לחכות לך או לא.."
אני:"לא עזבי,אני יחזור בערב..אין לי סוללה אז מקסימום תקשרי לרוני..."
היא:"טוב.."
ניתקתי ומאור הסתכל עליי ובדיוק ברדיו היה את השיר:"לאהוב אותך.."מאור לקח והביא לי נשיקה..
הוא אמר:"למה את לא באה לישון בבית..?"
אני:"אני רוצה להישאר איתך...זה בסדר?"
הוא:"איתי,או איתו?"
אני:מאור אני מצטערת,אני לא נישקתי אותו...הוא נישק אותי..וזה זרם"
הוא:"כן,בשביל להתנשק צריך 2 לשונות...את יכולה להפסיק את זה אבל את זרמת,סימן שרצית.."
אני:"טוב מאור,דיי!אחרי היום אני לא יודעת מה אני מרגישה אלייך אבל אני כן יודעת משהו אחד...אני לא רוצה שזה יגמר.."
הוא:"לא אמרתי שאני יסיים את זה,פשוט אל תגידי שאת לא עשית כלום.."
אני:"טוב דיי אני מצטערת.."
היה רמזור אדום אז נישקתי אותו והמשכנו לנסוע..
עידן התעורר והיה לו קיא,בדיוק היינו ממש ליד שפת הים אז הוצאתי אותו ולקחתי אותו שיקיא..
מאור הסתכל עלינו,אני הסתכלתי על מאור והלכתי עם עידן הוא הקיא ואז הוא אמר שהוא מצטער על מה שעשה,הוא ניסה לגעת בי אבל הסתכלתי על מאור ואז אמרתי
אני:"עידן,אתה רואה את הבן אדם שיושב באוטו?"
הוא:"נו ו..?"
אני:"ועכשיו תסתכל על מה שיש לי על האצבע.."
והראתי לו את הטבעת..
הוא:"אני מצטער על הכול.."
אני:"זה בסדר,פשוט תירגע.."
הוא הלך לאוטו ואני אחריו...
למה פתאום אני מרגישה משהו לעידן?!הרי היינו ביחד,ולא הרגשתי אליו כלום,ועכשיו כשאני עם מאור אני נהנית להיות איתו אבל חושבת על עידן?!
ולמה עידן שתה?!בגללי?!
ידעתי שאני צריכה לשים לזה סוף..
הלכנו לבית קפה וקניתי לעידן קפה הוא ישב שתה,ואז
עידן:"אחי,אני מצטער על מה שהיה.."
מאור:"זה בסדר,גם אם אני הייתי אוהב מישהי זה היה ככה.."והסתכל עליי..
עידן:"אני מקווה שאנחנו בסדר..?"
מאור:"כן..רק ש.."
עידן:"כל דבר אחי,אני צריך להחזיר לך כדי שלא תכעס עליי.."
מאור:"אני רוצה שתילך לישון אצלך בבית.."
עידן הסתכל עליי ואז הסתכל על מאור ואמר
הוא:"אין לי מפתח.."
מאור:"אני יתקשר לאמא שלך תדבר איתה.."
הוא:"טוב.."
הסתכלתי על עידן והורדתי את המבט...מאור קם והלך..
אני:"לאן?"
הוא:"לשירותים רגע.."
הוא השאיר אותי ואת עידן לבד?!הוא חושד שיהיה משהו!
עידן:"אני מצטער..אני לא רוצה ללכת,כי יכאב לי לדעת שאת איתו ולא איתי..אבל אם את אומרת לי ללכת עכשיו אני הולך הביתה,אני מעדיף שתגידי לי את האמת.."
אני:"אני מבקשת שתילך.."
כן,מה אני יעשה!?אני דפוקה!
אבל דיי,יש לי חבר,לא מתאים לי לבגוד בו!
אוף,עידן!מאור!
יצאתי החוצה לעשן סיגריה
הדלקתי את הפלא' שלי ושמתי את השיר:"עד יום מותי-איציק קלה"
מאור בא החוצה
הוא:"מה קרה יפה שלי?"
אני:"כלום מאמי..סתם יצאתי לעשן סיגריה..."
הוא:"טוב את באה לבפנים?"
אני:"כן.."סיימתי את הסיגריה וזרקתי אותה..נכנסנו לבפנים...
סיימנו לשתות שילמנו ועלינו לאוטו,לקחנו את עידן הביתה
ואני מסתכלת על המראה שלידי עליו איך שהוא הולך והוא מסתכל אחורה עליי
למה?!
למה זה מגיע לי...?
הגענו לבית של מאור ופתאום אני רואה את...

פרק 3
סיימנו לשתות שילמנו ועלינו לאוטו,לקחנו את עידן הביתה
ואני מסתכלת על המראה שלידי עליו איך שהוא הולך והוא מסתכל אחורה עליי
למה?!
למה זה מגיע לי...?
הגענו לבית של מאור ופתאום אני רואה את...
גילת?!(חברה טובה שלי)
אני:"מה את עושה פה?"
היא:"אני אצל המלאך שלי.."
אני:"כן ומי זה?"נבהלתי..
פתאום מוטי(ילד מהכיתה שלי וחבר של גילת בא)
מוטי:"אני..!"
ואי איזה עולם קטן!
אני:"מוטי,אתה רוצה להגיד לי שאתה,זה המשפחה של מאור?"
מוטי:"כן,אני אח שלו הקטן.."
אני:"מה?!"
מוטי:"כן...ואוי מה את עושה פה?"
אני:"אני עם אחיך,מה איך הסתרת ממני את האח היפה הזה?!"
מוטי:"מה אתם ביחד?!"
אני:"כן!"
מוטי:"פשיי תקשיב,מאור,זאת הילדה הכי יפה בכיתה שלנו,חוץ מגילת,כמובן!"
גילת הביאה לו מין מכה בחזה..
אני:"ולמה לא באת למסיבה?"
מוטי:"לא היה לי חשק,קצת חולה.."
אני:"אה..ואת גילת?
גילת:"למה לי לבוא אם חבר שלי בבית מה אני יעשה שם?"
טוב לרגע ששכחתי ממאור..
אני:"טוב הלכתי.."
גילת:"טוב ביי,ואת מאוד יפה היום,דרך אגב!"
מוטי:"אבל לא יותר ממך!"
הם התנשקו ואני הלכתי...
כל כך כיף לראות את הילד מהכיתה שלי,וחברה טובה שלי פה!איזה עולם קטן!
הלכתי למאור..
הוא ביינתים חיכה לי בחדר
ישב על המיטה..
באתי אליו ואמרתי לו שאני מצטערת על הכול
ואז הוא נשכב על המיטה ואני קמתי לחלון ואז הוא קם והלך
לא הבנתי לאן,הוא חזר בידיים שלו פיג'מה
אני:"תודה מאמי..."
הוא:"אין על מה.."
אני:"אז תצא רגע שאני יוכל להתלבש..."
הוא:"אה..כן כן.."
הוא יצא התלבשתי ואז קראתי לו
הוא לקח אותי לעליית הגג
ישבנו שם והוא עלה למעקה
נבהלתי
אני:"מאור תרד!"
הוא:"לא רוצה ולא רוצה.."
אני:"לא צריך.."
הוא:"תגידי,איך זה שאת כזאת.."
אני:"כזאת מה...?"
הוא:"לא יודע..כזאת מתוקה..?כזאת את..?
אני:"ואיך זה שאתה כזה..דפוק?"
הוא:"כן דפוק שדפוק עלייך.."
אני:"טוב.."
הוא:"נו זה כמו חולה שחולה עלייך..דפוק שדפוק עלייך.."
אני:"אהה אם אני יגיד שאני כזאת סקסית אז מה.."
הוא:"אז אני יגיד כן...סקסית שלי,שמסוקסת עליי.."
צחקתי..
פתאום אני מקבל הודעה:עידן..:מצטער שהתאהבתי בנערה הזאת!
הרגשתי רע,וישר מחקתי את ההודעה...
מאור:"מי זה?"
אני:"סתם הודעה של החברה.."
הוא:"אה..טוב.."
אני:"מאור את האמת שלא סיפרתי לך הכול עליי.."
הוא:"אז תספרי.."
אני:"כשהייתי בכיתה ד',היה לי מקרה אונס..."
הוא:"מה?!"
אני:"כן מאור,אנסו אותי.."
התחלתי לבכות..כל התמונות רצו לי בראש,איך הבן זונה הפשיט אותי,איך הוא הכניס את הדבר שלו אליי,איך שכאב לי...
הוא:"מאמי אני מצטער..רגע,את יודעת מי זה?"
אני:"כן..הבן אדם בכלא.."
הוא:"הבנתי..."
אני:"אני יבין אותך אם אתה תיתן לי את הזמן שלי,עם הסקס.."
הוא:"אני יביא לך את כל הזמן שבעולם..."
אני:"ומקודם...עידן שלח לי הודעה:מצטער שהתאהבתי בנערה הזאת.."
הוא:"אז למה לא אמרת.."
אני:"לא רציתי להפסיד אותך.."
הוא:"את לא תפסידי אותי.."
אני:טוב בוא ניכנס לבפנים,קר לי!"
הוא:"טוב.."
ואז..
פתאום...
אני מרגישה את היד שלו מתחלקת..
ואני לא רואה אותו..
הסתכלתי על המעקה והוא לא שם..
הוא לא פה...
נבהלתי כי הוא ישב על המעקה,ואז אני צועקת..
מאור!
אני לא רואה אותו בשום מקום
ואז:"הפתעה..!"
הסתכלתי על המעקה ומתחת למעקה היה מין חלון ומקום להיכנס לשם..
אני:"דפוק הבהלת אותי!"
מאור:"סליחה..!"
אני:"לא רוצה!"
מאור:"נו אני יביא לך נשיקה!"
אני:"בעד נשיקה אחת אני לא יסלח..!"
מאור:"אז כמה?"
אני:"עד שאני יחליט!"
התחלנו להתנשק,ומי שם לב לזמן!?
הייתי כול כך עייפה
הלכתי לחדר
נשכבתי על המיטה
ומאור שכב לידי התחלנו להתנשק
הוא עלה עליי ו..
אני:"דיי!"
הוא:"סליחה מאמי לא התכוונתי.."
אני:"זה בסדר,אבל לא היום,לא עכשיו.."
הוא:"אני לא רציתי,זה פשוט זרם..."
הוא ירד ממני
הבאתי לו נשיקה
הוא חיבק אותי
ונרדמנו...
בוקר!
מאור?!איפה הוא?!
קמתי מהמיטה והלכתי לסלון,הוא לא שם,הלכתי למטבח...
מאור אוכל ארוחת בוקר עם המשפחה!
הוא:"מאמי,לא רציתי להעיר אותך,ישנת כל כך יפה..!"
אני:"בוקר טוב.."
הוא קם הביא לי נשיקה כשכל האוכל שלו בפה..
אני:"איכס ימגעיל!"
הוא:"מה את רוצה לאכול?"
אני:"אממ...נס וחביתה.."
אמרתי לאמא שלו שלום
ביינתים הוא הכין את האוכל
אני:"תקשיבי רציתי להגיד לך תודה על הבן היפה הזה שאני הכי אוהבת בעולם..."
היא הסתכלה עליי וחיבקה אותי..
היא:"רק תשמרי עליו,ותכבדי אותו..ככה הוא יהיה שלך לתמיד.."
אני:"אל תדאגי..זה הדבר הראשון שאני עושה.."
היא חייכה ואז מאור הגיע..
הוא:"על מה דיברתם?"
אני:"סתם כלום.."
הוא:"כן...בסדר" האוכל כזה טעים...!
אני:"מאמי קח רגע תטעם.."
הוא:"מה לא טוב.."
אני:"תטעם תגיד.."
לקחתי מזלג וחתיכת חביתה,אכלתי ואז הבאתי לו נשיקה..
אני:"טעים?"
הוא:"הכי שיש בעולם.."
אמא שלו קמה לעבודה ומאור הלך להתלבש,היה צריך ללכת לצבא..
אני:"ומתי אתה חוזר?"
הוא:"את האמת שגם אני לא סיפרתי לך את כל האמת..."
אויש,הייתה לי צביטה בלב..!
למה ניראה לי שזה הולך להיות כואב?!
אני לא יודעת...
אני:"כן מאמי?"
הוא:"אני חוזר פעם בחודש הביתה.."
ועכשיו איך תתמודדי עם זה?!מחשבה טובה...
האם אני באמת אוהבת אותו שאני יכולה לחכות לו חודש או שלא?!אני לא יודעת!

פרק 4
הוא:"את האמת שגם אני לא סיפרתי לך את כל האמת..."
אויש,הייתה לי צביטה בלב..!
למה ניראה לי שזה הולך להיות כואב?!
אני לא יודעת...
אני:"כן מאמי?"
הוא:"אני חוזר פעם בחודש הביתה.."
ועכשיו איך תתמודדי עם זה?!מחשבה טובה...
האם אני באמת אוהבת אותו שאני יכולה לחכות לו חודש או שלא?!אני לא יודעת!
זאת גם לא אשמתו...
הוא:"אני יודע שזה מוזר,אבל אני מצטער,זאת לא אשמתי.."
אני:"איפה אתה משרת..?"
הוא:"אני משרת באילת,בעובדה יש בסיס שניקרא אוגדה וזה בסיס של קרבי.."(בסיס של קרבי!)
עוד יותר גרוע,מה אני אמורה לעשות?
אני:"תיראה,אני לא ידעתי,אם היית אומר לי את זה מההתחלה הייתי יודעת והכול והייתי מחליטה מה לעשות ועכשיו כשאני לא יודעת מה אני מרגישה אלייך אני גם לא יודעת אם אני רוצה להישאר איתך בקשר,כי אתה בא פעם בחודש הביתה ו.."
הוא:"את גם לא יודעת אם אני יחזור בריא ושלם הביתה.."
אני:"בדיוק..!"
הוא:"אני רוצה שתחשבי על זה.."
אני:"אני לא יודעת אוף.."הדמעות הציפו את עיני...
הוא לבש מדים,שכל כך התאימו לו ואני מרגישה שוב דמעות..
אוף!
מה אני עושה?הוא בא וחיבק אותי..
הוא:"דיי מאמי את תיראי שיהיה טוב,אני כל ערב יתקשר אלייך.."
אני:"כואב לי כל כך,אני לא יראה אותך חודש!"
הוא:"גם לי..!!!את חושבת שרק לך יכאב?!תחשבי גם עליי..!!"הוא צעק
אני:"למה אתה צועק עליי?!"
הוא:"אני מצטער,פשוט אני לא יודע מה לעשות עם עצמי..
מאז אותו יום שראיתי אותך ורציתי להכיר אותך אני לא מפסיק לחשוב עלייך והכרתי אותך ואני לא מפסיק לאהוב אותך...אני לא יראה אותך חודש ויכאב לי כל כך.."
אני:"גם לי..!!ואתה לפחות יודע מה אתה מרגיש אליי,אבל היום האחרון כל כך בלבל אותי שאני לא יודעת מה לעשות והאם אני באמת אוהבת אותך או לא..!!"מה אני יעשה הייתי צריכה להגיד לו את האמת בפנים..הוא הסתכל עליי כולו מבואס..
הוא לקח אותי לתחנה מרכזית עם אמא שלו באוטו ישבנו וחיכינו לרכבת שלו לנתב"ג...
היה לי 200 שקל אז קניתי גם אני כרטיס,כמה שיותר ללוות אותו יותר קל לי..
הרכבת הגיעה,הוא חיבק אותי ונישקתי אותו...אמא שלו לקחה לי את היד
אני:"אני נוסעת איתו.."
היא הסתכלה עליי וחייכה...
ישבנו ביחד ברכבת והתחבקנו...למה כל כך עצוב וכואב לי,האם באמת התאהבתי בו?!
הוא:"מה יש לך מאמי?"
אני:"הבנתי שאתה מאוד תחסר לי ובאמת כמה שאני אוהבת אותך.."
הגענו לנתב"ג הטיסה הייתה אמורה ב6 בערב אז הלכנו לטייל קצת..
הוא עם המדים שכל כך התאימו לו עם הנשק ואני בבגדים של אחותו נעלי עקב מכנס עד הברך וגופייה...נהיה לי קר אז הוא הוריד את החולצה של המדים שלו והביא לי,אחח..איזה גוף מושלם!
התחבקנו,הוא קיבל טלפון ואני ביינתים הלכתי לחנות וקניתי לו דובי..
אני:"זה בשביל שלא תשכח אותי.."
הוא:"איך אני יוכל לשכוח אותך חתיכת מטומטמת שלי?"
אני:"מטומטמת שמטומטמת עלייך!"
צחקנו...
אוף למה אתה נוסע?אידיוט!
אני:"מאמי למה בחרת דווקא קרבי?"
הוא:"לפני שאני התגייסתי,דוד שלי מת בפיגוע..."
אני:"אני מצטערת לשמוע.."
הוא:"זה בסדר,זאת לא אשמתך...ובקיצור,דוד שלי ואני היינו ממש קרובים והיה לי קשה לאבד אותו,אז פיתחתי שנאה לערבים ואני הלכתי לקרבי כדי להילחם בהם.."
אני:"בגלל זה חברה שלך צריכה לסבול עכשיו?"
הוא:"לא..אבל בגלל זה חברה שלי צריכה לאהוב אותי..איפה עוד תמצאי חייל יפה כמוני?"
אני:"בעזה!"צחקנו
השעה 6 בערב הגיעה והוא היה צריך ללכת לטיסה...
אני:"אל תשכח אותי!"
הוא:"אני אוהב אותך.."
התנשקנו והתחבקנו,אני בכיתי,ואני מוכנה להישבע שראיתי אותו גם בוכה!
הוא התחיל לעלות במדרגות הנעות ואני הסתכלתי עליו
הוא הביא לי נשיקה באוויר,עשיתי סימן כאילו תפסתי ושמתי אותה על הלב...
הוא עלה ואני הסתכלתי אם הוא עוד שם הוא כבר לא,באתי ללכת ואז אני שומעת
"יעל"
אני מסתובבת והוא זורק לי מתוך שקית מלא וורדים...
צחקתי
אני:"משוגע!"
הוא:"עלייך!"
הבאנו נשיקות באוויר תפסתי וורד והלכתי לרכבת
כל הרכבת אני חושבת על היומיים האלה...
למה רע לי?
למה אני התאהבתי?
הרי אף פעם לא הרגשתי ככה לבן
זאת אהבה בכלל?
אז למה זה כואב?
כל כך הרבה שאלות,ואין מי שיענה,מייאש!
חיכיתי שבוע וכבר לא יכולתי,אמרתי לאמא שלי שאני טסה לאילת,לבד!
שלחתי הודעה למאור:נחש איפה אני...
הודעה בחזרה:בבית עושה חיים...למה?
אני:לא,אני במטוס בדרך לאילת...
הוא:מה?!את רצינית?!
אני:כן אני טסה אני רוצה לראות אותך!
הוא:טוב כשתהיי באילת שלחי הודעה אני יבוא לאסוף אותך!
שמחתי..
אני אוהבת אותו!כן,תוך שבוע הבנתי שאני אוהבת אותו!
הטיסה נגמרה,הנה אני באילת הודעה למאור:אני באילת,בוא
תוך חצי שעה סיימו את ההכנות והכול..
איפה מאור?אני לא רואה אותו..
פתאום ראיתי זר ורדים ומתוך הזר יש פתק:ליעל!
התחלתי לקרוא:חידה:מי מטורף,חולה,מת,ומשרת באילת,שקשור אלייך?
אני:"לא אחד אחר מאשר מאור!"
הוא הוריד את הזר מהראש...
אני:"יאפה שלי.."
הוא:"התגעגעתי...לא עבר יום שלא חשבתי עלייך!"
אני:"כן כן,תזכיר לי לכמה בנות אמרת את זה?"
הוא:"אולי ל2 בחורות שהכי אהבתי בעולם.."
אני:"אה...ומי השנייה?"
הוא:"אמא שלי..."
באותו רגע הסמקתי,אוף הוא כזה חמוד!
אני:"טוב בוא נלך מפה.."
הוא לקח אותי למפקד שלו שיכיר אותי..
המפקד:"אז את הילדה שהוא חולם עלייה:יעל,לא יעל אל תעזבי אותי..."
אני:"חחח..אולי.."הסמקתי
מאור:"תקשיב,אני יכול לקחת אותה שתישן פה כמה ימים..?"
המפקד:"לא ניראה לי שאפשר,תבין זה בסיס..אם זה היה תלוי בי,אני הייתי משאיר את החמודה הזאת פה.."
מאור:"טוב אז תן לי היום חופש.."
המפקד:"היום עד 9 בערב יש לך חופש.."
אני:"תודה המפקד" והצדעתי,צחקנו...
מאור לקח אותי למג'יק פלס מלון 4 כוכבים
אני:"אני לא מאמינה שאני פה איתך.."
הוא:"ואני לא מאמין שאת כזאת מטורפת..."
נשכבתי על המיטה..
אני:"אני לא יכולה לנשום יום בלעדייך,מה אתה לא מבין?"
הוא:"גם אני מאמי,אני כל כך אוהב אותך אני נישבע לך..."
הוא נשכב מעליי ושוב הרגשתי את הפחד הזה...
אני:"מאמי,לא עכשיו..."
הוא:"הבטחתי שאני יחכה,אני מחכה...
הוא קם והלך למרפסת..
באתי מאחוריו וחיבקתי אותו..
אני:"אני אוהבת אותך!"
הוא:"גם אני..."
קפצתי:"מאמי יש לי משהו בשבילך!"
הוא:"עוד משהו?"
אני:"כן,לך תתקלח.."
הוא:"לא רוצה.."וזרק אותי למיטה ונישק אותי
הורדתי אותו ממני...
אני:"יאללה עוף כבר!"
הוא:"לא ראיתי את חברה שלי שבוע!אני לא הולך להתקלח!"
אני:"אבל אתה כולך מסריח!"
הוא:"טוב טוב.."
שמתי לו בגדים במקלחת..זאת אומרת חליפה שקניתי לו
לבשתי את השמלה שאמא שלי קנתה לי...
קראתי לחדרן ואז הוא הביא לנו ארוחה מפנקת
הדלקתי את הנרות שהיו לי בתיק...
ופיזרתי דאודורנט עם הריח שלי...
הוא יצא עם החליפה-חליפת חתונה(טוקסידו?!אני לא יודעת איך קוראים לזה..)
ואני הייתי עם שמלה ירוקה זוהרת כזאת עם קשירה מאחורה ונעלי עקב ירוקות כסופות עשיתי משהו יפה בשיער והתאפרתי..שמתי בפלא' שלי את המוזיקה שהעברתי והיה את השיר Because I'm your lady של סלין דיון...
אני:"אתה כל כך יפה.."
הוא:"את יותר.."רקדנו סלואו ואכלנו...פתאום דפיקה בדלת,אנחנו פותחים,המפקד הוא:"מאור,יש קריאת חירום!שים מדים בוא דחוף ללובי,יש לך הקפצה!"לא הספקתי להגיד לו כלום והוא כבר לא פה...נשכבתי על המיטה עם השמלה עם הכול ובכיתי,בכיתי כמו לא יודעת מה...

פרק 5
התעוררתי,לא זוכר לי שנרדמתי אבל כנראה שכבר לא היה לי כוח לבכות אז נרדמתי,הייתי עייפה מהכול,מהטיסה,מהמחשבות,ומהדאגות למאור...
רע לי,כל כך רע לי,ואין לי אף אחד..
התקשרתי לאמא של מאור
היא:"אני יודעת חמודה,הוא יהיה בסדר,אל תדאגי!"
אני:"אני לא יודעת מה לעשות,בא לי למות.."
היא:"אני קונה כרטיס עוד שעתיים אני יהיה פה,איזה חדר את..?"
אני:"351...תודה.."
ניתקתי,לפחות היא,תהיה איתי פה..עכשיו...
הלכתי להתקלח ולראות טלוויזיה פתאום דפיקה...
אני:"מי?!"
הבן אדם:"המפקד של מאור.."
רצתי לדלת...פתחתי ואני רואה את מאור כולו בבוץ עם המדים שלו
אני:"חתיכת דפוק!"
הוא:"נו מה אני יעשה?"
אני:"כלום,תיכנס!"הוא ניכנס
אני:"נו מה קרה שם?"
הוא:"סתם...לא משנה...אני לא יכול לספר זה צבאי-סודי כזה..."
אני:"טוב.."התבאסתי..שמתי את הראש עליו והוא נישק אותי..
פתאום דפיקה
אני:"מאמי יש לי הפתעה בשבילך.."
הוא:"נו מה עכשיו...?"
פתחתי את הדלת..
הוא:"אמא!"
היא:"מאורי,בן שלי...מה קרה שם?"
הוא:"אני לא יכול לספר,אני מצטער..."
היא:"לא נורא,העיקר שאתה פה,ואתה בסדר.."
הוא:"כן..."
היא חיבקה אותו,ואז רצה אליי...
היא:"תודה שאת קיימת...!"
אני:"תודה שהבן שלך קיים,תודה שהבאת אותו לעולם.."
הוא מסתכל עליי ואנחנו כולנו צוחקים...
הוא בא וחיבק אותי ואת אמא שלו...חיבוק קבוצתי...😊
היא:"אני מקווה שיש לך מקום בחדר,כן?!"
אני:"בשבילך,תמיד!"
התקשרתי לאמא שלי,דיברתי איתה והיא הבינה אותי,היא דיברה עם אמא של מאור(דורי) ואני באחריותה של דורי,תודה אמא שאת קיימת!
אחרי יום,היא לקחה חדר,כי היא הבינה שאני ומאור צריכים להיות קצת לבד...אז היא עברה לחדר משלה ואני הייתי בחדר עם מאור...
עבר לו חודש,כן חודש!
לקחנו טיסה והביתה..
כל כך התגעגעתי!
הגעתי הביתה ואמא חיכתה לי
היא:"יאפה שלי,התגעגעתי אלייך!"
אני:"גם אני אמא..."ופתאום הסתכלתי על האצבע שלי,וראיתי שהטבעת איננה...
התקשרתי למאור:"מאמי נאבדה לי הטבעת.."
הוא:"לא נורא,בואי אליי..אני צריך לדבר איתך.."
באתי אליו...
הוא הביא עוד קופסא...
פתחתי את הקופסא..אותה הטבעת!
אני:"יאה קנית לי עוד אחת,דיי מאמי זה יקר!"
הוא:"ניראה לך שמגיע לך עוד אחת?"
אני:"מה?!"
הוא:"כן...חחח...את האמת,שאני הורדתי לך את הטבעת,בכדי שתקראי את מה שכתוב בתוכה..."
לקחתי את הטבעת וקראתי...:"אני שמח שיש לי אותך,מ&י 1.1.05.."
אני:"מאמי,אתה זוכר את התאריך שלנו..."
הוא:"ניראה לך?זאת אמא שלי כתבה.."
אני:"ואיך היא ידעה?"
הוא:"כשאת טסת אמא שלי לקחה מטוס אחרייך,וכשהגעת וראיתי אותך,אז לקחתי לך את הטבעת...כשאת הגעת אליי לבסיס אז העברתי למפקד שלי את הטבעת,והוא בעצם הביא אותה לאמא שלי,אמא שלי הלכה וחרטה על זה ואחר כך המפקד שלי בא בריצה לחדר בכדי שאני יבוא כי הייתה טעות קטנה על הטבעת,אז בגלל זה באתי,ביינתים אמא שלי הייתה בבסיס שלי,והיא קיבלה את הטלפון ממך והלכה לשלם על הטבעת ואחרי שעתיים היא הייתה במלון עם המזוודות,והעבירה לי את הטבעת..."
אני:"יאוו ידפוק,הבהלת אותי עם השטח!"
הבאתי לו סטירה,כזאת קצת כואבת...
אני:"יאוו ואני עוד יותר דפוקה,לא שמתי לב שהטבעת לא עליי..."
יאוו אני כל כך מאושרת!
אני מרגישה כאילו אני בתוך אגדה...!
פתאום טלפון למאור
הוא יצא רגע ודיבר שמעתי צעקות אז פתחתי קצת את הדלת וראיתי אותו עצבני...
הוא:"אני לא יכול עכשיו אני אומר לך!אני בבית אחרי חודש שלא הייתי בבית!אם את תבואי לפה אני הורג אותך נשבע לך!...בת זונה ניתקה!"
לא הבנתי מה אבל התחלתי לקנא,למה הוא צועק ככה על בחורה?!
נכנסתי לחדר והוא גם נכנס...
התנשקנו...
פתאום דפיקות בדלת,באה בחורה בלונדינית גבוהה ויפה..
אני:"מאור,מי זאת?"מאור הסתכל עליה
הוא:"תעופי מפה,אמרתי לך לא לבוא..!!"
היא:"אתה תישמע אותי,או שיותר נכון היא תישמע אותי.."
אני:"מה יש לי לשמוע.."
הוא:"לא משהו חשוב.."הזזתי אותו
אני:"תגידו לי עכשיו מה קורה פה.."
היא:"אני בהריון מחבר שלי לשעבר,והוא מאור.."
נכנסתי לשוק..
אני:"מה?מתי?מי?למה?איך?"
היא:"מלפני חודש וחצי,למה?כי הוא לא השתמש באמצעי זהירות,ואיך?את צריכה לדעת כבר בעצמך.."
מאור:"אני לא ידעתי מזה כלום..נשבע לך.."
הדמעות הציפו את העיניים שלי,ברחתי,ברחתי כמה שאני יכולה...
הגעתי למקום עם מלא בוץ,כנראה שטפו שם,כי גשם...לא יכול להיות...אמצע הקיץ...
דיי,למה זה קורה לי?!
"ילדה את בסדר?"
קול של בן אדם הפסיק את הדמעות שלי..
אני:"כן כן...בסדר..."הדמעות כבר לא יכלו לחכות,הן פשוט יצאו...
הבן אדם בא וחיבק אותי...
הסתכלתי עליו והפסקתי לבכות...
הפנים מוכרות לי,מי זה?
מחיתי את הדמעות,ואני זוכרת את הפנים אבל מאיפה?
ואז נזכרתי באונס...
אני:"זה אתה...איך השתחררת?אתה אמור להיות בכלא..!"
הוא:"אני לא יודע מה את רוצה..."
ברחתי והבן אדם רץ אחרי..
אני:"דיי,תעזוב אותי.."
הוא:"את הבחורה שאחי התאום אנס?זאת את?"
אני:"אין לך אח תאום...תפסיק לשקר!"
ראיתי שוטר ואז ניגשתי אליו...השוטר עשה כמה בירורים והתגלה שבאמת הבן אדם זה אחיו התאום של האנס..
נהייתי כולי אדומה...
אני:"סליחה.."
הוא:"זה בסדר..."
התחלנו ללכת...
הוא:"את האמת,גם אני לא סובל את אחי.."
אני:"למה..?"
הוא:"היה איזה פעם אחת,שהוא כמעט אנס מישהי שהוא היה שיכור,הוא כמעט הכריח אותי לעזור לו..."
אני:"ואתה?"
הוא:"אני ניסיתי כמה שפחות להיכנס לעניינים שלו.."
אני:"והמשטרה?"
הוא:"המשטרה יודעת.."
המשכנו ללכת...
אני:"אחיך הרס לי את כל החיים..."
הסתכלתי עליו,ולרגע שכחתי שהם אחים...
אני:"אני מצטערת,שכחתי שזה אח שלך..."
הוא:"זה בסדר.."
המשכנו ללכת,לרגע שכחתי ממאור,מחברה שלו לשעבר שהיא בהריון...
הוא:"אז למה בכית...?"
אני:"יש לי חבר...והוא בצבא,הוא חוזר פעם בחודש מהשטחים ואני כל כך מתגעגעת..."
הוא:"זה בסדר זה טבעי.."
אני:"היום חברה שלו לשעבר באה ואמרה שהיא בהריון..."
הוא הסתכל עליי מבולבל...
הוא:"אני מצטער לשמוע.."
הוא לקח לי את היד וזזתי כי הוא הזכיר לי את הבחור שאנס אותי
אני:"אני מצטערת..."
הוא:"זה בסדר...בואי אני ייקח אותך הביתה.."
הלכנו ברגל,ביינתים החלפנו מספרי טלפון...
אני:"טוב הגענו..."
הוא:"תודה רבה וסליחה.."
אני:"זה בסדר...ותודה,על זה ששפכתי את הלב.."
הוא:"אין על מה.."
הוא קיבל טלפון:"בטוח...?מתי?באמת?"
אני:"קרה משהו..?"
הוא:"כן...אחי.."
אני:"מה איתו?"
הוא:"אחי משתחרר השבוע מהכלא,על התנהגות טובה..."
חטפתי את השוק שלי..
הרגשתי רע..בגלל הכול...האנס משתחרר...האקסית של מאור בהריון ממנו...הוא לא פה איתי...הכול...רציתי למות..והנה דמעה...אדם(אח של האנס)חיבק אותי..חזק,הרגשתי טוב...

פרק 6

הוא:"אחי משתחרר השבוע מהכלא,על התנהגות טובה..."
חטפתי את השוק שלי..
הרגשתי רע..בגלל הכול...האנס משתחרר...האקסית של מאור בהריון ממנו...הוא לא פה איתי...הכול...רציתי למות..והנה דמעה...אדם(אח של האנס)חיבק אותי..חזק,הרגשתי טוב...
נכנסתי הביתה...הגעתי לחדר באתי להוריד בגדים ואת מי אני רואה...?
הוא:"את כל כך יפה כשאת בלי בגדים..."
אני:"תעוף מפה.."
נו מי זה היה?!
נחשו!
לא אחד אחר מ..
מ-א-ו-ר!
הוא:"לא רוצה.."
אני:"בלי רצון!"
הוא:"מצחיקה.."
אני:"אמיתית.."
הוא:"אני מצטער.."
אני:"אין לך על מה...פשוט לך אליה ושיהיה לכם בהצלחה.."
הוא:"אני אוהב אותך..."
אני:"כן,אני רואה עד כמה..אתה לא מסתפק בי והולך לאחרות.."
הוא:"לא נכון...זה היה עוד לפני שהיינו ביחד...איך יכולתי לדעת מזה..?רק עכשיו גיליתי..!"
אני:"ועכשיו זה כבר מאוחר.."
הוא:"לא...הרופא הולך לעשות לה הפלה.."
אני:"ב..."
לא הספקתי להגיד וכבר השפתיים שלו היו על שלי..
ואני...זרמתי...
כל כך כאב לי,הכול..
הוא הפסיק..
הוא:"בואי איתי.."
הוא לקח אותי ביד,התניע את האוטו ואני עוד שתקתי..
אני:"לאן..?"
הוא:"רחוק מכאן..להיות רק אני ואת.."
אני:"מאור,דיי!תוריד אותי,אל תהיה דפוק!אתה בצבא,אל תשכח..!"
הוא:"אני יודע,וזה לא איכפת לי,הבן אדם היחיד שעכשיו איכפת לי ממנו זאת את,ורק איתך אני רוצה לחיות את החיים שלי,בלעדייך אני לא רוצה לדעת מה זה אפילו,בלעדייך אני רוצה למות.."
הוא כזה חמוד שהוא אמר את זה..!
דיי!הוא לא חמוד!הוא זבל!
הוא הכניס אותה להריון ועכשיו הוא איתי..!?
זה לא הולך...!
אני:"גם לה אמרת את זה?"
הוא:"תפסיקי להרוס את הרגע..."
אני:"תוריד אותי.."
הוא:"לא..!"
אני:"מאור,תוריד אותי עכשיו כי אני ואתה צריכים לדבר..!"
הוא:"לא רוצה..!"
אני:"מאור זה חשוב.."
הגענו לגן שעשועים כלשהו בסוף העולם ואז התחלתי לספר לו על אדם ועל האנס..
הוא:"מאמי,אל תדאגי..הוא לא יגע בך.."
אני:"אני מפחדת.."
הוא חיבק אותי..
חזרנו?!
מה אני מפגרת?!
לא..
אני פשוט..
אני..
אני פשוט אוהבת אותו יותר מכל דבר אחר בעולם הזה..
הוא זה הדבר היחיד שחשבתי עליו כרגע..
הוא והבת זונה הזאת!
אני:"רגע,למה לא שמת קונדום...?"
הוא:"כי היא אמרה לי שהיא...בת זונה!"
אני:"אה..יפה..עכשיו רציני!"
הוא:"היא אמרה לי שהיא על גלולות..!"
הכול התברר לי...
הוא לא אשם..
אוף אני אוהבת אותו!
כל כך..
חזרנו לאוטו ואז הוא לקח אותי הביתה..
עבר שבוע,נסעתי לאילת בינתיים להיות קרובה למאור..
הלכתי לאותו מלון שהייתי בו מקודם(מג'יק פלס..)
לא היה אף אחד בקבלה אז ראיתי בן אדם כלשהו..
אני:"סליחה,אדוני,איפה הבן אדם מהקבלה?"
הוא הסתובב
אני:"אדם..!!"
הוא:"לא..זה התאום שלו..."
עזבתי את כל הדברים שלי ורצתי..
רצתי לקחתי מונית עד לבסיס של מאור..
הגעתי לבסיס של מאור..
ראיתי את מאור וצעקתי...
אני:"מאור..!"
מאור הגיע ואז אח של אדם(האנס!)הגיע,הייתה לו סכין ביד..
פחדתי,מאור הזיז אותי עמדתי מאחוריו...
אני:"מאור,זה האנס,זה הבן אדם שאנס אותי.."הצלחתי להגיד לו בין הדמעות שירדו לי..
מאור:"תוריד את הסכין.."
הוא:"הבת זונה הזאת תשלם על זה בחיים שלה!"
המפקד של מאור הגיע והוא אמר לבן אדם שיוריד את הסכין
מאור זז קצת ואז..
בטעות..
הסכין..
חדרה לו לבטן...
אודי הוציא את הסכין(אודי-האנס..)
הוא:"אני מצטער,אני לא יודע מה עשיתי.."
ואז המשטרה הגיעה ועצרה אותו..
מאור היה חצי מת..
ואני יושבת לידו ובוכה דמעות..
לא יכולתי לנשום..
אני:"קחו אותו לבי"ח..עכשיו!"
המפקד שלו כבר הזעיק את מד"א
לקחו אותו לחדר ניתוח..
הניתוח נימשך כל כך הרבה זמן..
כל פעם יצאה אחות או אח מהחדר ואני ישר קפצתי,איך מאור איך מאור?!
המפקד שלו היה לידי וחיבק אותי,שאני יירגע..הרגיע אותי:"יהיה טוב..יהיה טוב.."
הניתוח עבר..
לקחו אותו לחדר שלו..
הוא חלש,כל כך חלש..
הוא בקושי נושם..
אני:"איך הוא יהיה?"
המנתח:"יהיה טוב..הוא קצת חלש אבל יהיה טוב..מי האחראי עליו?"
המפקד:"אני,ד"ר..כל דבר אני כאן.."
הלכתי לשבת עם מאור בחדר ביינתים המפקד שלו הלך לחתום על טפסים..אמא שלו הגיעה,כולה דמעות..באתי וחיבקתי אותה..
היא:"את יודעת..הוא אוהב אותך.."
אני:"גם אני אותו..יותר מהחיים שלי.."
היא חיבקה אותי..יצאנו מהחדר..הייתי צריכה ללכת למלון..עברו 3 ימים ומאור עדיין לא הגיב..הלכתי לקנות לי ולאמא של מאור נס חזרתי ראיתי את אמא של מאור חצי חיה..
אני:"מה קרה?"
היא:"אני מפחדת.."
אני:"ממה?"
היא:"הרופא אמר שאם הוא מחר לא יתעורר,הוא לא יתעורר לעולם.."
ניסיתי לא לבכות בכדי לעזור לאמא של מאור אבל הדמעות הציפו את העיניים שלי..
נכנסתי אליו לחדר..
עמדתי ליד המיטה שלו והתחלתי לדבר..
אני:"אני יודעת שאתה שומע אותי..
רק באתי להגיד לך שאם אתה מתעורר,אני מביאה לך סטירה על זה שישנת כל כך הרבה זמן ועל זה שהדאגת אותי ואת אמא שלך.."
הדמעות הציפו לי את העיניים..
"אם אתה מתעורר,אני לא יעזוב אותך לרגע,אני נשבעת לך..
אני כל כך אוהבת אותך...אני לא מסוגלת לחיות יום בלעדייך...
אל תילך לי,אני מבקשת..מאור..אתה המאור של עיני..אני לא יודעת מה יקרה לי אם לא תהיה פה.."
ישבתי על הכיסא שהיה ליד המיטה שלו ושמתי את הראש על המיטה ליד מאור..
התעוררתי,כי הרגשתי שמשהו נוגע בי..אני מסתכלת ואני רואה את היד של מאור..
אני:"יפה שלי,התעוררת.."
הוא:"שמעתי מלאך כמוך,איך אני לא יתעורר?"
רצתי משם לרופא,הרופא בדק אותו ועוד כמה ימים הוא חוזר אלינו לחופשה ואז לצבא..
אני:"מאור,אני נשבעת לך שאני לא עוזבת אותך אף פעם.."
אחרי כמה ימים מאור השתחרר ואני כמו מפגרת הזכרתי לו את הכול..את כל הרע שהיה לי,את זה שהאקסית שלו בהריון..הכול..דרך אגב,אדם התקשר אליי להגיד לי שאודי קיבל מאסר עולם..אני ומאור ישבנו ודיברנו...על הכול...
אני:"אני רוצה שזה יגמר.."
הוא.:"למה..?"
אני:"אני רוצה דף חדש בחיים שלי,אנחנו מכירים רק כמה ימים ואני..."
הוא:"אם את רוצה,תלכי,אני לא מחזיק אותך.."
אני:"זה מה שאתה אומר לי..?"
הוא:"אין לי מה להגיד לך,את סבלת..אני סבלתי...מה אני יכול להגיד?"
קמתי,רציתי לחבק אותו,אבל הוא הזיז אותי,הוריד את הראש..
הורדתי את הראש,רע לי...הלכתי משם בתקווה של לפתוח דף חדש..אמא שלו באה ושאלה אם אני רוצה טרמפ,אמרתי שלא,רציתי קצת אוויר...לא יכולתי,נזכרתי בזה שנשבעתי שאני לא יעזוב אותו,רצתי בחזרה לבית שלו...אבל זה היה מאוחר...

פרק 7
קמתי,רציתי לחבק אותו,אבל הוא הזיז אותי,הוריד את הראש..
הורדתי את הראש,רע לי...הלכתי משם בתקווה של לפתוח דף חדש..אמא שלו באה ושאלה אם אני רוצה טרמפ,אמרתי שלא,רציתי קצת אוויר...לא יכולתי,נזכרתי בזה שנשבעתי שאני לא יעזוב אותו,רצתי בחזרה לבית שלו...אבל זה היה מאוחר...
דפקתי על הדלת אמא של מאור יצאה..
היא:"שכחת משהו..?"
אני:"כן..את מאור.."
היא:"מאור לא פה.."
אני:"מזה לא פה..?מתי הוא יחזור?"
היא:"יעל מאמי את לא מבינה.מאור הלך..לתמיד"
אני:"מה? מה זאת אומרת לתמיד?"
היא:"אני לא יודעת הוא היה נסער,גם חופש..אז נתתי לו לנסוע.. אבל תלכי אולי עוד תספיקי לתפוס אותו בתחנת רכבת.."
אני:"כן..כן..אני הולכת.. " אמרתי בהלם..
היא:"רגגגגגע יעל"
אני:"מה?" הסתובבתי
היא:"הוא השאיר לך את זה"
היא הגישה לי ליד מעטפה כחולה..
לפני שהספקתי לעכל הכול הייתי במונית בד"כ לתחנת רכבת..
ירדתי מהר בתחנה
שילמתי לנהג והחזקתי את המעטפה ביד.
הסתכלתי עלי הופחדתי לפתוח אותה..
המשכתי ללכת מהר..
אני:"הרכבת לגבעתיים יצאה?" שאלתי את הפקידה
היא:"ממש הרגע אולי היא עוד שם.. רוצי!"
רצתי בכל הכוח.. רצתי מהר..
הנה היא ראיתי את השלט של גבעתיים..
בדיוק כשהתקרבתי היא יצאה.. הוא נסע.. הוא הלך לתמיד
אני לא מאמינה ..זהו..הוא הלך..
פספסתי אותו..
והכול כי פחדתי,התלבטתי.. אני מטומטמת !!!!!
התיישבתי על הספסל הקרוב
הגשם החל לטפטף,(שכחתי להגיד שהגיע כבר החורף..)
יופי העיתוי המתאים !
טמנתי את הראש בין הידיים..
המכתב... נזכרתי..
פחדתי לפתוח אותו,תוהה מה יש בפנים,מה הוא כבר יכול לתרץ?!
מה הוא יגיד ? שאני טיפשה? שהוא נסע? שהוא לא אוהב אותי?
פחדתי..
באיטיות פתחתי אותו..
הוצאתי משם מכתב..
שהיה מריח ממש כמו מאור..זה גרם לי כ"כ להתגעגע אליו..
פתחתי את המכתב באיטיות..
"יעל..
כשתקראי את זה אני אהיה רחוק.."
עצרתי.. קשה לי להמשיך..הנה הדמעות..
"לא כי אני לא אוהב אותך..,אני מאוד אוהב..
פשוט חבל,כל הקטע הזה עושה רע לשנינו,
את לא החלטית..את לא סומכת עליי..
את חושבת שאני אשם...
אין לי עוד דרך להסביר לך שאת טועה,
אז החלטתי ללכת,לאפשר לך לחיות,תהיי עם מי שאת רוצה,
העיקר שתהיי מאושרת,
אני אוהב אותך..
אוהב באמת
מאור... "
הדמעות התערבבו עם הגשם..
אני לא מאמינה.. אני כזאת טיפשה,הרהרתי לעצמי..
איך נתתי לו ללכת?!
"הרכבת הבאה לגבעתיים תצא בעוד כ5 דקות" הכריזו ברמקול..
רגגגגגע !
אולי..
אני אסע אליו@?
כן!! אני חייבת לנסוע אליו!!
אני יודעת איפה דודים שלו גרים,היינו שם פעם ביחד..ומה זה שעתיים נסיעה בשבילו?
הרי הוא אוהב אותי..
וחוץ מזה הוא חייב לדעת שהחלטתי!
שאני אוהבת אותו!!
אוהבת..
קניתי כרטיס לרכבת,והתיישבתי מחכה שהנסיעה תחל..
השעתיים עברו במהירות קראתי שוב ושוב את המכתב..
התקשרתי לאמא ואמרתי לה שלא תדאג..
כשהגעתי לגבעתיים ירדתי בתחנה שקרובה לבית של דודים שלו..
התקשרתי לאמא שלו,לוודא את הכתובת..
נכנסתי לבניין גדול..
כשהגעתי ראיתי את השלט..ידעתי שזה הבית!
פחדתי מהתגובה שלו.
צלצלתי בפעמון..
רונית.. דודה שלו שמכירה אותי פתחה לי
רונית:"יעל??יעללל?????????יעלללללל?????????????"
אני:"אמ כן" אמרתי מבוישת
היא:"יאו מתוקה כמה התגעגעתי" וחיבקה אותי חיבוק חזק..
אני:"גמני.."
היא:"את בטח באה בשביל מאור נכון? רבתם? כי הוא נראה עצוב"
אני:"משהו בסגנון"
היא:"בואי תיכנסי !! למה את רטובה? אני אביא לך מגבת!"
אני:"לא אין צורך.. אני מעדיפה לראות את מאור אם אפשר"
היא:"הוא במרפסת.." היא הצביע לכוון למעלה..וחייכה..
עליתי במדרגות..
הוא ישב שם לבד..,האמפי היה לו באוזניים,הוא לא שמע שנכנסתי..
נגעתי בו בכתף.. הוא הסתובב...
בהתחלה הוא היה בהלם..
הוא:"יעל?"
אני:"כן" לחשתי..
הוא הוריד את המוזיקה
הוא:"מה.. מ.. מה.. מה את עושה פה?" הוא גמגם..
אני:"באתי לקחת משהו"
הוא:"מה? שעתיים בשביל משהו?"
אני:"כן.. בשבילך"
הוא:"מה?" הוא אמר עוד יותר מבולבל
אני:"מאור.. אני אוהבת אותך "
הוא:"מה?"
אני:"כן,אוהבת.."
הוא שתק,נראה מבולבל מאוד
אני:"הייתי אצלך אמא שלך אמרה לי שהלכת.. רציתי למות אתה מבין? ואז הבנתי שאני אוהבת אותך,תמיד אהבתי.."
הוא:"יעל.. אני.."
אני:"אתה לא צריך להגיד כלום,אני מבינה שאתה כבר לא רוצה אותי.. פשוט היית חייב לדעת.."
הסתובבתי כדי ללכת משם..מחכה שיעצור אותי..
הוא:"את צודקת"
אני:"מה?" הייתי בהלם..
הוא:"אני לא חושב שאני יכול להיות עם מישהי שלא סומכת עליי.. קרה הרבה בייננו אני רוצה לחיות את החיים שלי מחדש..רחוק"
אני:"ממני"
הוא:"רחוק ממני" אמרתי ועוד שנייה בכיתי..
אני:"אני מבינה..ביי" אמרתי והסתובבתי משם..
יצאתי בסערה החוצה
אני:"ביי רונית" לחשתי והלכתי משם מהר..
היא:"אבל..רוני..חכ..." לפני שהיא סיימה כבר הלכתי משם..
רציתי למות,בכיתי,היה לי קר..והוא זרק אותי..
אני עצם לא מבינה!
איך הוא יכול?! הוא "אוהב אותי" ממש
התחלתי לבכות ויצאתי מהבניין..
הבטתי למעלה ראיתי אותו מסתכל עליי מהמרפסת.. סיבבתי את הראש והלכתי משם..
הלכתי לתחנה..
קניתי כרטיס וישבתי על הספסל.. מחכה שהרכבת תגיד..
קימטתי את המכתב וזרקתי אותו לפח
אני:"אתה לא שווה כלום" לחשתי לעצמי,בוכה..
הרכבת הגיע..
מישהו:"ילדה הכול בסדר?" הכרטיסן שאל אותי
אני:"כן אחלה.." שיקרתי והתקדמתי כדי לעלות
הוא:"יעל חכייייייייייייייייייייייייי" שמעתי צעקה וראיתי את מאור מתנשף מאחורי,כאילו שרץ הרבה..
ירדתי מהאוטובוס..
אני:"מה? מה אתה עושה פה? " אמרתי והבכי חנק אותי..
הוא:"סליחה סליחה" הוא נגע לי בשיער שהיה ספוג במים..
הוא:"אני טיפש,אני אוהב אותך.. ברגע שהלכת חשבתי שאני הולך למות.. אני אוהב אותך.. רוצה לחיות את החיים שלי איתך..
איתך איתך ורק איתך!"
אני:"באמת?"
הוא:"כן" הוא נגע לי בפנים..
התקרב ונישק אותי..
זה היה כ"כ מדהים,כמו חלום..
רק שהפעם זה באמת היה..
"כולם לעלות" הכרטיסן קטע את הרגע המרגש..
אני:"אתה בא?"
הוא:"בטח בא"
כשהתיישבנו ברכבת הוא אמר לי "אז רגע.. אנחנו.. ביחד?!"
אני:"זו הצעה?"
הוא:"כן"
אני:"אז כן" חייכתי אליו
הוא נישק אותי..
הוא:"אני אוהב אותך.."
אני:"אני אוהבת אותך"
ושוב נשיקה.
אני:"מאור אתה יודע?"
הוא:"יודע מה?"
אני:"באמת יש אגדות.."

ה=ס=ו=ף!