הוא היה הולך לישון , כשהדבר היחיד שהוא ראה מול ענייו היה צבע ענייה הבהיר שהבריק בכל פעם שהשמש התחככה בו . המגע שלה הצטלב בשלו והעביר גלי אושר אל תוך גופו . הרגיש צלילים של אהבה פועמים באוזניו , ורוח ההתרגשות מזיזה את שיערו בקלילות. המתיקות של שפתייה נשארה חתומה על שפתיו , ובכל פעם שהעביר אצבע על פיו יכול היה לחוש עוד את הטעם של אהובתו .
כשהיה קם בבוקר , החיוך האמיתי הזה החל מדגדג בקצה הלחי , וסוחף עד הקצה השני של הפנים .
הוא נשם את הרגעים איתה , את האהבה המטורפת שנאלץ להכנע לה . רצה לדעת איך להפוך את כל ההנאה הזאת למשהו גדול יותר , עמוק יותר.
ידע בלב שלם שהאהבה הזו שייכת לו ורק לו , לא האמין לרגע שהכל יכול להגמר.
אז שב להרדם על המיטה הנעימה , מכסה את עצמו בחום וליטופים של תמונות אהובתו.
למחרת הלילה הוא קם , והשמיים סערו , גשם.
הציפורים השקיטו שירתם , ורק נותר קצב פעימות ליבו ההולך ומתגבר.
שם ידו על חזהו והרגיש איך הקרעים מתפוררים לאט לאט. תמונת אהובתו איננה יותר מזכרון כואב של מה שלעולם לא היה לו.
המתיקות על שפתיו עוד נשארה, והחלה מקבלת טעם מלוח המזכיר כמה זמן כבר לא בכה מכאב ,
דמעותיו נושרות באיטיות כמו עלי הסתיו ונוחתות על הלחי החמה. טיפה אחר טיפה.
וקולה מהדהד בראשו, שמחק כל זכרון טוב שהיה שם. "אני עוזבת." כששורף לו בין אצבעותיו שנותרו יחפות ללא המגע שלה, המגע הנעים.
צבע ענייה משתקף בכל פינה שאליה מושט המבט שלו , שהתרוקן מכל טיפה של כוח.
הוא נזכר ביום בו פגש בה , בילדה שלו.
איך לא האמין לרגע שהכל יכול להגמר.
תודה רבה אוהבת אתכןןןןןןןןןן
עוד תגובותתתתתתתתתתת
כתיבה יפה..
אהבתי😊.
קטע יפה 😊
תמשיכי לכתוב. ו-כ-מ-ו-ב-ן ... לפרסם !!! 😊
מדהייים !
את כותבת פשוט מושלםםם!
3>
השארת אותי חסרת מילים ועם חץ ישר ללב
פשוט אין לי מה להגיד
מושלם
