הכתיבה שלך שוט מעלפת
מחכה להמשך :]
ואייי יפהה (:
יש כתיבה מעלפת..תמשיכייי
רק שהפרקים קצרים מדיי
ואי איזה פרק (:
תמשיכי ...
התחלה ממש יפה (:
את כותבת מהממםם..
מחכה להמשךךך =)
יאאאא תודה על התגובותתתתתת =]]]]]
אני יתחיל לכתוב לכן המשך עוד כמה ד'...
תקשיבו כואב לי ממש הראש ואחרכ אני עובדת אז אני ישים היום בערב בסביבות 12 או מחר את ההמשך התחלתי כבר לכתובאותו...
תרגישי טוב, נחכה :]
אוהבת כ"כ , אותך ואת הכתיבה שלך 😉
יום - להיט !
תודה רבההה פיציתתת =]] והנה המשך: ((מצטערת שהם קצרים אני משתדלת))
"תיפרדי ממנו..." היא כתבה לי פתק
"לא!!!!!!!!" כתבתי לה חזרה ושמתי את הפתק ב"כוח" על השולחן.
"את רק תפגעי בו יותר אחר כך!"
היא כתבה לי שוב... ואני רק נאנחתי.
--------------------
"אוף" נזרקתי על הספה בסלון ולקחתי את השלט...
אין תוכניות מעניינות היום, חשבתי לעצמי.
"שירה מה יש?" שאלה אותי אמא מודאגת...
"סתם..." עניתי לה "לא משהו מיוחד..."
"אוקייייי " אמרה וחזרה אל המטבח..
עליתי לחדר שלי ושמתי במחשב מוזיקה בפול ווליום.. והתחלתי לרקוד להתחרפן, להזיז תשער..
שרתי בקולי קולות.. הייתי צריכה את הפריקה הזאת, הלחץ הזה ממיכל עוד יטריף אותי..
רקדתי, ושרתי ורקדתי וקפצתי על המיטה..
"היי" הוחלף שיר פתאום.. "לא... לא אל תדאגי.."
הסתובבתי למחשב וראיתי את יואב עומד ושר לי "מחכההה איפה שתהיי!!! את. לקחת את נשמתי..
את תמיד, תמיד תהיי איתי!" שר לי והתקרב אלי.. "השיר שלנו" חייכתי אליו.
"כה..." הוא אמר ונשק לי על השפתיים ברכות. "התגעגעתי..." הוא לחש לי תוך כדי הנשיקה.
"גם אני." אמרתי לו זורמת איתו... הוא התקרב אל המיטה והפיל אותי עליה.. נגע בי בכזאת חושניות..
העביר בי צמרמורות.. העברתי את ידי על מורד גבו.. הוא החל להוריד לי את החולצה באיטיות מתמשכת.
"מה אתה עושה??" קמתי מהמיטה במהירות מופתעת ממעשי.
"אמא בבית!" מוצאת תירוץ לברוח מהבור שנכנסתי אליו.
"היא לא, היא יצאה מהבית בדיוק כשנכנסתי..." אמר והתקרב אלי שוב.
ונשק לי כלות על השפתיים ובצוואר... ולאט לאט בכל הגוף.
"די." אמרתי לו וברחתי מהחדר.
"מה קרה??" הוא שאל מופתע לגמרי, והביט בצורת ישיבתי בפינה של החדר כביסה מקופלת בתוך ברכי ובוכה. הוא ניגש אלי מחבק אותי ומנסה למחוא את הדמעות מפני.
"אני מצטער, אני לא יעשה את זה שוב. הבנתי, את לא מוכנה, אני מוכן לחכות לך אפילו 20 שנה!!" אמר לי ונשק לי על הלחי.
קמתי וחיבקתי אותו כל כך חזק. הפלאשים התחילו לחזור אלי.
"לאאאא!" צעקתי כשעיני עצומות. "לא!" אמרתי חד משמעית כשעיני נפתחו.
"מה לא?" אמר מפחד.. "אני איתך, שש.." אמר מנסה להרגיע אותי.
"מצטערת." אמרתי לו מרגישה אשמה כל כך, הוא לא צריך לעבור איתי את זה. אני יסתדר.
מיכל צודקת, אין צורך שאני יפגע בו. אני לא מוכנה לאהוב עדיין, בשום צורה שהיא.
אני לא צריכה להיות איתו. "לא, לא , לא" המשכתי את מחשבותי בקול.
"מה לא?" שאל לא מבין
"אנחנו לא יכולים להיות ביחד!" אמרתי במהירות, פוחדת מתגובתו.
הוא זז לאחור, לא מבין את משמע דברי, לא מגיב.
"אני פשוט לא רוצה לפגוע בך" אמרתי..
הוא הסתכל עלי וראיתי את הדמעה הזעירה שעמדה לו על קצה העין.
"אל תבכה." אמרתי וניגבתי אותה לפני שתנזול.
"אני מוכן לחכות, באמת." הוא אמר בקולו הרוטט מכאב.
"זה לא קשור אליך בכלל. זה קשור אלי. אני פשוט לא אוהבת אותך תבין. לא אותך ולא אפחד. אני פשוט לא אוהבת!!! לא לא לא לא לא לא לא לא!" אמרתי תוקפנית ביותר, פתאום הזעם עלה לי בעיני.
"מה יש לי?!" דיברתי אל עצמי.
נשמתי עמוקות להרגיע את עצמי. לנסות להבין מה קורה לי. אבל לא הצלחתי...
יואב רץ משם בריצה... משאיר את רסיסי הכאב שלו מאחור איתי.
"אההההההההההההההההההההה" צעקתי ושברתי את האגרטל שאבא קנה לי שהייתי קטנה.
"אתה אשם!" אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי בשנאה.
תגיבו בבקשה זה יהיה נחמד...
ומבטיחה שאתם תבינו את הכל בפרקים הבאים... אל תתייאשו ותבהלו חחחחחח =]
-זוהר-
יא !!
הרגת אותי עכשיו .. חח
חחחח למה הרגתי אותך??
ותודהההה =]
עוד תגובות? אם לא תאהבו את הסגנון אני בשניות יכולה לשנות עלילה.. XD אני פשוט עכשיו חוקרת על כל מני דברים שמאוד מעניינים והחלטתי להכניס כמה מהם בתוך הסיפור 😊
אתר האהבה הישראלי