פרק 2
הפגישה
"מוניק רוצי הנה"צעקה ליבי וקריאותיה היו מלאות התלהבות.
"מה את רוצה?" צעקתי לה בזמן שדחפתי את כל הניירות למגירה ליד המיטה והנחתי את הגיטרה במקום.
יצאתי מהחדר וראיתי את פניה השמחות של ליבי ואת פבל שישב אדיש ליד השולחן ואכל פופקורן.
"נו את מוכנה להגיד לי מה ההתלהבות?" שאלתי...
"מוניקה, כריס שלחה אימל" אמרה ליבי והצביעה לכיוון המחשב.
ניגשתי אל המחשב וקראתי:
"מוניקה וליבי אני חוזרת לארץ בקרוב...תיהיו מוכנות לקבל ממני טלפון".
"יואוואואואואווו" צעקתי ועלה לי חיוך ענקי על הפנים.
"שקט יש לי כאב ראש! מהצעקות שלכן... ומי זאת כריס בכלל?" שאל פבל בפה מלא פופקורן.
(את כריס אנחנו מכירות מאז כיתה א'..ליבי וכריס לא היו ממש חברות. אבל אני הייתי מוצאת את עצמי
הרבה מסתובבת איתה ועם אחותה. הן היו בשבילי כמו אחיות...באישהו שלב בחיים שלנו...הצטלבו דרכינו.
ליבי, כריס, נטשה, אלונה, לרה ואני... כריס הייתה מחליפה את גווני שיערה לעיתים קרובות אבל השיער הטבעי שלה היה בלונד כהה. בתור נערה כריס הייתה מתלהבת מבנים ואף פעם לא הייתה סגורה על עצמה.
יום אחד היא הייתה בטוחה שהיא מצאה את אהבת חייה ויום לאחר מכן הבינה שטעתה.
מאז שאני זוכרת את כריס היא תמיד הייתה לצידי...ואף פעם לא נטשה אותי כשהייתי צריכה אותה.
בתור נערות היינו מחפשות אקשן...ותמיד מסתבכות בבעיות..משעמם לא היה.)
"עוד חברה מהשכונה שגדלנו בה" ענתה ליבי...
"אה.." אמר פבל ועיוות את פניו.
טוב ליבי תזמיני את כל הבנות אלינו...מזמן לא היינו כולנו ביחד." אמרתי.
"בכיף" אנתה ליבי בעודה מרוצה מהרעיון.
"נו האוכל מוכן?" שאלתי בזמן שצעדתי לכיוון המטבח.
"כן, תשימי את האוכל על השולחן" ענתה ליבי והדליקה MTV.
"ליבי תגבירי זה השיר שאני הכי אוהבת" אמרתי...שמתי את האוכל על השולחן והתחלתי לרקוד עם ליבי...
"אני לא מאמינה" אמרה ליבי..."סוף סוף נוכל להיזכר בימים הטובים...זה כ"כ חסר לי עכשיו".."כן אה..גמאני מתגעגעת" אמרתי "אבל איך נשיג את נטשה?" שאלתי..."הרבה זמן לא שמענו ממנה"...
"צודקת" ענתה ליבי.."טוב תנסי לחפש ת'מספר שלה אולי היא עוד לא החליפה אותו או שתתקשרי לבית של ההורים שלה " אמרתי.
"טוב בנות אתן באות? האוכל מתקרר" צעק לעברינו פבל.
"כן" ענינו ביחד והתקדמנו לכיוון השולחן.
אחרי שסיימנו לאכול נכנסתי לחדר ונישכבתי לישון, ליבי ופבל יצאו להסתובב בקניון שנמצא קרוב לבית שלנו.
ולפני שיצאה אמרה שהיא צריכה לסדר איתו כמה עיניים.
אחרי שלוש שעות בערך התעוררתי מטריקת הדלת של ליבי.
יצאתי מהחדר ושאלתי את ליבי "חזרת?" "מה פתאם אני עדיין בקניון" אמרה וחייכה. "איפה פבל" שאלתי.
"הוא לא היה אמור להישאר אצלינו היום? הוספתי.."לקחתי ממנו הפסקה כמה ימים" אמרה...
"מה? למה?" הופתעתי..."עזבי לא בא לי שיהיה לי משהו על הכתפיים עכשיו במיוחד כשאנחנו צריכות לארגן פגישת מחזור..😊" אמרה ליבי וחייכה.
"יא איזה חמודה" צעקתי בהתלהבות וחיבקתי אותה חזק...עד שהיא צעקה." עזבי אותי, את מוחצת לי את כל האיברים. עזבתי אותה והלכנו לשבת לראות סרט...אחרי שעתיים מצאנו את עצמינו נרדמות אחת על השנייה.. "יאללה לישון" אמרתי..."בואי נישן ביחד היום" הציעה ליבי. "יאללה" הסכמתי והייתי מרוצה מהרעיון. פתחנו את הספה והלכנו לישון..
*לאחר כמה שעות.
לפתע התעוררנו מצילצול הטלפון, קמתי להרים אותו..
"מה השעה?" שאלה ליבי..."שש בבוקר" אמרתי. "מה? מי מתקשר בשעה כזאת? "לא יודעת תכף נברר" אמרתי. ועניתי לטלפון.
"הלו...יואוווווואואואו...כריס.....מה?.....מתי?...באמת?....מה קורה איתך? גמאנחנו בסדר. ואייי....למה?..
נו..פרנקל נשאר פרנקל אה...טוב אנחנו מחכות לך....כן....כן....נבוא לאסוף אותך..יאללה ביי."
"כריס?" שאלה ליבי ונאצה בי עיניים. "כן" אמרתי.
"נו ומה היא אמרה?" שאלה בהתרגשות.
"היא אמרה שהיא באה מחר ואנחנו הולכות לאסוף אותה מנמל תעופה." אמרתי.
"ברור" אמרה ליבי. "רגע אבל מה עם חבר שלה?"
"אין לי מושג... כשהיא תבוא היא תספר לנו..."
טוב ליבי אני הולכת להקלח ואני יצאת לכמה עינייני עבודה. אז בינתיים תחפשי את מספרי הטלפון של הבנות..ותזמיני אותן אלינו..." אמרתי.
"טוב" הסכימה ליבי..
****************************************************
יצאתי מהבית...
ואחרי כ3 שעות חזרתי..
פתחתי את דלת הדירה..
ולהפתעתי...ראיתי ש....





