אהוב שלי..
מרחק... זה כל כך קשה להגיד שנפרדנו בגלל.. מרחק..
מילה בעלת 4 אותיות.. חסרת חשיבות ביום יום...
מילה קטנה שהשפיעה בגדול.
אני מתגעגעת.. אני אוהבת..
אני לא יכולה בלעדייך..
אבל זה כואב..
האהבה עדיין קיימת... האהבה עדיין פה..ושם..אצלך..
אני לא מאמינה שאתה כבר לא פה...
לא פה איתי..
אני כותבת לך מכתב..
שכבר לא תקרא..
אני שרה לך שיר..
שכבר לא תשמע,
אני רוצה להוציא אותך מהאדמה הקרה.. החשוכה..
אני לא יכולה להאמין..
שאתה שם למעלה.. ואני כאן.. למטה..
למה לא הקשבת לי?! למה?!
למה שתית?!
אני רוצה להרוג אותך!!
אבל..אתה כבר מת..
למה לא נתת לדין לנהוג? למה אתה רצית לנהוג?
אני אוהבת אותך כל כך..
ואני לא יודעת איך ..איך.. להתנהג עכשיו..
קשה לי לדבר,קשה לי לאכול,לשתות..
אני כותבת לך מכתב בשארית כוחות..
אני רוצה אותך לידי...
אני יודעת שאתה רוצה שאני יישאר פה.. מעל האדמה..
אבל אני רוצה להיות שם..
להיות שם איתך.
אני כותבת את המכתב הזה...
שותה.. לא מים.. שותה וודקה מסריחה..
שמתחברת טוב מאוד עם הכדורים של אמא של השינה..
כן.. אני מתאבדת.. בגללך..
גם אם תכעס שנפגש שם..
אני רוצה אותך..
אני כבר מתתי.. שאיבדתי אותך..
החיים לא חשובים לי יותר...
רק..רק אתה..
יוצאות מעיני דמעות,ימים,אגמים
אני במקלחת.. בוכה בשקט..
שאף אחד לא יישמע
שאף אחד לא יפריע לי..
כשאני כותבת לך..
ומתקדמת עוד צעד לקראתך..
בכל בליעה ובליעה
אני רוצה לבוא אלייך..
כדי להרוג אותך שוב..
כמו שאחותך בת השלוש אמרה
"אם מישהו יעלה לשמיים.. ויהרוג אותו שם..
אולי הוא יחזור אליינו"
אמרה בהלוויה מחוייכת..
ומסביב כולם בוכים..
אבל אני? חשבתי על זה..
עכשיו אני יעלה למעלה.. איתך.. יהרוג אותך שם כי הפרת את הבטחתך!
אמרת שלא תשתה.. ושתית..
הנה.. שון שלי.. אני בדרך אלייך.. הכדור האחרון בקופסא..
אני לוקחת אותו.. ושותה..
אני בדרך אלייך
אהוב ליבי..
תצפה לי..
תחכה לי..
אני אוהבת אותך..





