"לין את חייבת להפסיק עם זה..זה לא יכול להימשך ככה תביני את פוגעת באנשים ובסוף את תפגעי בעצמך"
היא שוב שפטה אותי, שוב העירה את הערות האלה שלה , ידעתי שהיא צודקת אבל לא יכולתי לעצור זאת,
חוץ מזה זה כבר היה יותר מדי מאוחד.
"אחח טלי , טלי, אני לא מסוגלת, איך אני יבחר ביניהם?? תגידי איךך? בין הכדורסלן הכי שווה בהיסטורית בצפר? הנשקן והרומנטיקן הזה לבין החייל הכי יפה בגולני??? אני לא מסוגלת להיפרד מאחד מהם! לא!
מה לעשות שעד שמצאתי מישו מדהים הופיע עוד יותר מדהים? לא יכולה לחיות בלעדיהם, אני מאוהבת בשניהם" אמרתי, כן זה מור אנוכי ואגואיסטי אבל לא יכולתי לעשות דבר בנידון.
"את מפחידה אותי.." היא התרחקה קצת
"כן..לפעמים אני מפחידה גם את עצמי" חייכתי מין חיוך שטני שכזה
"את לא נורמאלית לין, את תצטערי על ה מתישו, זה יגמר רע בסופו של דבר , וחבל את עוד יכולה למנוע זאת"
למרות הקיטורים שלה ידעתי, היא מעולם לא תלשין או תדפוק אותי , הרי למרות הכל היא חברתי מהגן.
---
"ליני מתי את מסיימת?" שאל בחיוך אותי דור שנכנס כנראה מאולם ספורט הישר לכיתה שלי,
וישר כל המבטים אליו וזה גרם לי לחיוך.
"עוד שעה מאמי" חייכתי והבאתי לו נשיקה קטנה בפה , ככה שישאר לו טעם של עוד.
"באה אליי אחרי זה?" שאל ועשה לי עיניים.
"ניראה מתוק .." הסתובבתי והלכתי , התקדמתי למראה בשכבה סידרתי את שערי החום הגלי שהגיע לי כמעט לתחת , הבטתי באיפור שהיה תקין , ועייני הגדולות זהרו מתמיד , שמתי גלוס וחייכתי למראה.
"כמה רעש של עקבים את עושה אה?" דור התקרב עליי והושיט לי יד וירדנו לקפיטריה, ושוב משכנו צומת
לב שכן, אהבתי את הצומי הזה אני לא התכחש.
---
"אוייישש איך שהתגעגעתיי חייםםםםםם מתי אתה בא יפה שליי?" שאלתי את דן בפלא
"מאמי רק חזרתי מהבסיס, ואת יודעת יש לי דרך של שעה אלייך.."
"ככה אתה.."
"מאמי נו אני עייף מחר אני יבוא וכולי שלך...מבטיחחח יפה שלי"
"אווקי.."
"אני אוהב אותך את יודעת?"
"יאפ" חייכתי לעצמי חיוך מרוצה
"כל מה שיש לך להגיד?"
"אני אוהבת אותך גם חייל יפה שלי..." אמרתי וניתקתי
---
"אז מה בא לך לעשות?" שאל אותי דור
"לא יודעת.."
"ילדים?" הוא חייך חיוך סתמי שכזה
"חח לא ...בוא ניצא לאכול .."
"חח בואי שמנה שלי"
"כ י שמנה" חייכתי
"הכי יפה" הוא אמר והביא לי נשיקה ארוכה וטעימה
"אני אוהבת אותך דן" אמרתי, שיטטט אמרתי דן, אני לא מאמינה.
"מה ? " הוא התנתק ממני במהירה
"חחחח איך נבהלת ידעתי שזה יעבוד אלייך טיפשון שלי" חייכתי, כן יצאתי מזה חיה, שוב נקודה ללין .
"טיפשונת" הוא נישק אותי שוב.
---
"כמה שהתגעגעתי לריח שלך" אמר ונישק אותי בעדינות
"גם אני דן, כל כך" הסנפתי את הריח שלו .
"רוצה לראות סרט?" הצעתי
" בכיף.."
הוא אמר והדלקתי את הדיוידי, נשכבתי על המיטה לצידו מחובקים מתחת לשמיכה.
=
"אין אני לא מבין ת'אנשים האלה?" הוא אמר לאחר הסרט, ניסיתי לשחק אותה טיפשה
"איזה אנשים מאמי?"
"כל אלה שבוגדים, אלה שאם אנשים סתם, בחייאת שאף פעם לא הבנתי אותם, שונא בגידות ושקרים,
למה זה טוב?" הוא אמר ואני שתקתי.
"את לעולם לא תבגדי בי נכון?" שאל
"לין?"
"ברור שלא טיפשון שלי, אני אוהבת אותך.."
"ואת לא יודעת כמה שאני אוהב אותך"
--
"דייי לין את עוברת את הגבול , אני מתחננת תפסיקי את זה זה יגמר רע תקשיבי לי !!! את תהרסי הכל,
את תהרסי גם את עצמך!! אין איך את לא מבינה במה הסתבכת!" היא שוב הטיפה לי בקשר לקשר שלי עם דן ודור.
"אחח נמאסת עליי כבר שוב באת עם החפירות שלך.."
"את רק פוגעת בעצמך.." היא הוסיפה
"לא פוגעת באפחד...הם מאושרים וכך גם אני, הם לא צריכים לדעת על קיום של אחד של השני" אמרתי והמשכתי למרוח את הלק על ציפורניי.
"הם יגלו, לשקרים אין רגלים!!" היא אמרה
"גם אין להם פה!" הוספתי ורמזתי לדברים שהיא הבינה טוב מאוד.
"את לא יכולה לנסות לפגוע בכולם רק בגלל..." היא נעצרה , היא ידעה שאני שונאת כשהיא מדברת על זה.
"בגלל?? נו בגלל מה?"
"בגלל! את יודעת, הדעה שלך על בנים!" היא קבעה עובדה
"בגלל שאבא שלך בגד באמא שלך ועזב את המשפחה כשהיית בת שנה, בגלל שבן אדם שהכי אהבת בעולם בגלל נדב בגלל נדב שבגד בך, את לא יכולה להתנקם בכולם בגלל זה תביני לא כולם כאלה"
--
"אני לא מאמין שעשית לי את זההההההההההההההה!!!!!" הוא צעק עליי כל כך צעק, נבהלתי כל כך נבהלתי,
ליבי רעד , הוצפתי פחד וטימטום והכל ביחד.
"מה על מה אתה מדבר?" שיחקתי את עצמי תמימה ככל שיכולתי, דן נראה כל כך זועם כאילו ירצח עכשיו מישו.
"איך איך אני לא מאמיןן איך יותר מחצי שנהה איךך הסתרת את זה ממני איך בגדת בייי אייייייייייייייךךך?"
הוא צעק פחדתי ממנו.
"תירגע דן, תן לי להסביר"
"מהה תסבירייי אה כלבההה מה את יכולה להסבירר?? מה אחרי שראיתי אותך מתנשקת עם איזה ילד אחרי שבאתי אלייך רציתי להפתיע אותך איךך מה את רוצה בידיוק להסביר לייי? מה ?!!!"
--
"אמרתי לך שזה יגמר רעע אמרתי ללךךךךךךךךךךךךךךךךךךך" טלי צעקה עלי, בבכי , כולה היתה בבכי.
"אני זאת שצריכה לבכות לא?" אמרתי מביטה בתקרה ופניי מכוסות בדמעות
"את לא מבינהה....הוא ..דורר ..הואא" היא נחנקה מרוב דמעות,
הרגשתי צביטה בלב, הרגשתי קיפול בבטן הרגשתי התפרצות פחד נוראי הרגשתי חניקה הרגשתי , שנאתי את עצמי, נגעלתי.
"מה דור? מה איתו?" ניסיתי להפסיק ת'הרגשה והדמעות, אך לא יכולתי.
"דן....הואא..."
"מה דן קשורר? תפסיקיי כבר תדברי ברורר!" צעקתי עליה , כאב לי הכל כל כך.
"דן הוא הרג את דור..."





