ונכון שלפעמים הלב מת מגעגוע,
וגופי רוצה רק את גופך.
ונכון שלפעמים השפתיים יבשות,
לוחשות לחלל את שימך.
ונכון שלפעמים תהיתי מה היה אם..
ומה יקרה אחר כך.
ונכון שלפעמים רציתי לרוץ אחריך,
לראות את מבטך הרך.
וכל זה כל כך נכוןן,
ועם זאת שיקרי.
כי ליבי רוצה לרדוף אותך,
אבל לא מוחי.
ולמרות הידיים שליטפו ברוגע,
והשפתים שמילאו בחום.
ולמרות פחד בלהיות בודדה,
הפחד מהקור האיום.
אינני רוצה עוד בחום גופך,
גם אם אני לפעמים מהססת.
החלטתי סופית עכשיו,
אליך אני לא חוזרת.
עם כל הניסיון שאספתי עם השנים,
הפגיעות, השקרים.
אתה פגעת בנקודה הכי רגישה אצלי..
עם הלב - לא משחקים.





