"well maybe you should know, just how it feels. to be left outside alone, when its cold out here"
ת'אמת היא שכבר ראיתי פוסט כזה שקוראים לו השתיקה- הצרחה הכי גדולה.
אז אני מצטערת על ההעתקה, אבל זה פשוט הכי מתאים למה שאני כותבת עכשיו
כשלא רואים מישהו שאוהבים,
כל- כך רוצים לראות אותו,
ולהרגיש אותו.
רוצים לתת הכל בשביל שהוא יהיה אל מול,
אפילו בתמונה.
אבל השאלה היא- למה?
למה רוצים את זה?
אם בכל מקרה, כשהוא פה,
או כשהוא על דף,
שותקים, ולא אומרים כלום.
מתביישים.
רק חושבים.
וזה יותר פוגע,
ויותר כואב.
ואנחנו שוב שותקים.
אנחנו מעדיפים לא להרוס.
אבל להרוס מה?
להרוס משהו שלא שם?
את מה שלא היה?
ואנחנו מעדיפים לשתוק.
אנחנו לא רוצי לדעת מה יקרה,
אם נמנע מזה לקרות.
השתיקה- הצרחה הכי גדולה.
מ ז ד ה י ם ???
מכירה את זה כ"כ
אהבתי מישהו שנתיים ווחצי
והשתיקה הזאת ביננו פשוט הכאיבה כ"כ
תמיד רציתי,אמרתי לעצמי הפעם אני הולכת להגיד את רגשותי,
אבל שוב באתי,שתקתי ולא אמרתי מילה.
זה מכאיב עד דמעות.
אבל היום,אחרי שנה שהכל באמת חלף ממני חוץ מגעגוע פה ושם.
אני מבינה,שהכול זה היה לטובה,נכון יכול להישמע ממש מעצבן "הכול לטובה"
אבל כך זה באמת היה,
הבנתי שפשוט כמה שהייתה בינינו אהבה,תשוקה,המבט,תנועות הגוף הכול פשוט,
אנחנו לא נועדנו להיות אפילו זוג.
ולכן נשמה,
תדעי מכל אהבה שאת נמצאת בה,אפילו אם היא שתיקה,זה מלמד אותך דברים,
אחרי שאהבה הזאת תחלוף את תביני דברים שכרגע את לא מבינה.
את חייבת להיות חזקה,ולא לתת לשתיקה הזאת להרוס הכול מסביב.
אבל אם את באמת רוצה,אולי תרצי לו מכתב.
למרות שגם אני רצתי,אבל ברגע שהחלטתי הוא עזב ת'ארץ
וזה היה ברור מאליו,
שכל השתיקה לא הייתה לשוא.
שיהיה לך רק בהצלחה..:]
את יודעת כמה שאני מזדהה עם הקטע הזה.
ות'אמת שעם עמיר הכל היה נראה שונה כי דוגרי מילה אחת לא הצלחתי כמעט להגיד לו,ולמרות שחלמתי להיות איתו וחלמתי רק שהוא יהיה שלי. זה היה רק פנטזיה שלא הייתה מתגשמת.
כי בקושי החלפנו מילים,אולי פעם בתחילת שנה אנערף.הא כן והשתיקה הזו שהוא דפק לי בפנים במשך כמעט שנה , זה כאב יותר מדי אבל זה לימד אותי לא לרוץ ולמהר ולהגיד אני אוהבת אותך.
אבל עכשיו המילים היחידות שאני יכולה להגיד לו זה "fuck you" 😊
היום דיברתי איתו..
אוךךך למה?
רגי אני מזה מבינה אותך..
כאילו הייתי באיזה מחנה קיץ, והתאהבתי באיזה ילד אחד.
והייתה בינינו משיכה כזאת,
ולא התנשקנו או משהו, רק בפה ככה לפעמים.
אבל הרגשתי שזה הדדי.
וחברות שלי מארו לי שבכיף אני יכולה לבוא לנשק אותי וחופשי וברור שהוא יסכים
ואמרתי להן מה, הוא לא לרמה שלי וכל מיני כאלה דברים,
והן אמרו לי "את לא תראי אותו יותר, ואת תתחרטי על זה כל הזמן. לכי על זה כבר יסתומה",
ולא עשיתי את זה.
עד שבמסיבה האחרונה, הוא עשה את זה (נשיקה ראשונה שלי😊 )
והרגשתי מדהים.
כאילו אני לא יודעת מה הייתי עושה אם זה לא היה קורה.
באמת שהייתי מתחרטת על זה.
אז הפעם המזל שיחק לצידי,
אבל לא תמיד זה ככה.
אז אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו מזדהים עם מה שכתבתי.
לא משהו מיוחד.
פשוט חומר למחשבה😊
סליחה על החפירה
תודה.
אני ממש מזדהה ...
יש מישהו שאני אוהבת,
הוא איתי בכיתה.
וכל פעם שאני לא רואה אותו אני פשוט מתגעגעת אלייו בצורה מפחידה-
ושאני כבר רואה אותו והוא קרוא לי לשבת ליידו, לצאת איתו לעשן
אני פשוט מאבדת ת'מילים ... לא יודעת מה להגיד, איך להגיד.
QUOTE (guilar @ 06/11/2007) רגי אני מזה מבינה אותך..
כאילו הייתי באיזה מחנה קיץ, והתאהבתי באיזה ילד אחד.
והייתה בינינו משיכה כזאת,
ולא התנשקנו או משהו, רק בפה ככה לפעמים.
אבל הרגשתי שזה הדדי.
וחברות שלי מארו לי שבכיף אני יכולה לבוא לנשק אותי וחופשי וברור שהוא יסכים
ואמרתי להן מה, הוא לא לרמה שלי וכל מיני כאלה דברים,
והן אמרו לי "את לא תראי אותו יותר, ואת תתחרטי על זה כל הזמן. לכי על זה כבר יסתומה",
ולא עשיתי את זה.
עד שבמסיבה האחרונה, הוא עשה את זה (נשיקה ראשונה שלי😊 )
והרגשתי מדהים.
כאילו אני לא יודעת מה הייתי עושה אם זה לא היה קורה.
באמת שהייתי מתחרטת על זה.
אז הפעם המזל שיחק לצידי,
אבל לא תמיד זה ככה.
אז אני חושבת שכל אחד ואחת מאיתנו מזדהים עם מה שכתבתי.
לא משהו מיוחד.
פשוט חומר למחשבה😊
סליחה על החפירה
תודה.
גמאנייי הייתי במחנה קיץ..
מתי היית במחנה קיץ הזה ואיפה הוא היה?
גמאניי מזדהה עם זה כי גם לי יש מישו שאני אוהבת אותוו..
וניראלי שהוא יודע אבל כל פעם שאני רואה אותו אנחנו שותקים ולא מדבריםם..
את כותבת מדהים! 😊
אני הייתי ביולי- אוגוסט ככה, בשוויץ. והיה מדהים!
ותודה רבה רבה😊
אבל איכשהו זה משהו שלא ממש כתבתי אותו ביצירתיות.
כאילו פשוטחשבתי על משהו, וכתבתי אותו. לא בסדר מסוים או משהו כזה.
וכן.. כולנו מרגישים ככה כי זאת עובדה..
חח כאילו זה נכון כלפי שני המינים.
תודה שובבבבבבבבב😊