מכתב לאהובי - לשלוח או לא ?

דוד אני משתגעת עם עצמי פה במחשבות...
אני לא יכולה להמשיך הלאה,, פשוט לא מסוגלת! "אם בלעדייך, אז עדיף לבד, כי עם כל אחד אני יודעת שזה לא אתה"
אפחד לא יתנהג אליי כמו שאתה מתנהג אליי,
אפחד לא יקרא לי דובי כמו שאתה קורא לי,
אפחד לא יסבול את הנאמ נאאמ שלי עם המסטיק כמו שאתה סובל,
אפחד לא יתקשר אליי אחרי שהוא מנתק כמו שאתה מתקשר,
אפחד לא יבוא וישקר לי בפנים ואחרי זה יבוא ויגיד לי את האמת,
אפחד לא ימעך לי את הלחיים כמו שאתה מועך,
אפחד לא יגיד שאני חמודה אחרי כל משפט שלי כמו שאתה אומר,
לאפחד אין דיבור כמו שלך, התנהגות כמו שלך, אופי ויופי כמו שלך, חיבוקים כמו שלך, נשיקות ונגיעות כמו שלך, קול כמו שלך, ריח כמו שלך
אף = אחד פשוט לא יהיה כמוך !
ואפחד לא יאהב אותי, כמו שאתה אהבת אותי, דוד.
יש לך משמעות כ"כ ענקית בחיים שלי, היית איתי בכל רגע אפשרי, תמיד היית שם איתי !
תמיד שיהיה לי רע ועצוב אני ילך לבכות לדוד,
תמיד שאני יקבל בשורה משמחת - תמיד דוד יהיה הראשון לדעת,
תמיד שיהיה לי קשה דוד יהיה זה שירים אותי.. יתמוך בי ויעודד אותי,
תמיד שאני יהיה מאושרת - דוד יהיה זה שישמח ביחד איתי,
תמיד שאני ירצה חיבוק דוד יהיה שם כדי לתת לי אותו אפילו סתם ככה בלי סיבה,
היית לצידי גם ברגעים טובים וגם ברגעים קשים, תמיד בכל רגע בחיים, בכל רגע בשנה וחודשיים האלו, לא היה רגע שלא היית פה לצידי !
תמיד ידעת הכל, תמיד היית שם בשבילי ...
אתה הכי תומך שיש, הכי מעודד ! אני מרגישה שבאמת רק אתה היית פה בכל שנייה ודקה בחיים האלו ..
ועם כל הריבים וכל הכעסים והעצבים תמיד שנינו ידענו שלא משנה מה יקרה תמיד השני יהיה פה סתם כדי לדבר, סתם כדי לעודד, כדי לצחוק, כדי לבכות !
אתה זה שהשכחת ממני את אהבה הראשונה שלי..
אתה זה שגרמת לי להאמין שוב באהבה, אתה זה שגרמת לי להתאהב בך ככה בפתאומיות ולהבין המון דברים בחיים, ולראות הכל בצורה אחרת,
אתה זה שהרמת אותי שהייתי בדיכאון.. אתה זה שעודדת אותי ותמיד ישבת ודיברת והכנסת לי טוב טוב לראש שבסוף יהיה טוב ..
ובאמת שינית את הקו מחשבה שלי !
כמה מכשולים עברנו באהבה הזאת.. ועברנו אותם.. את כולם !
אלה מכשולים שאלוקים הציב לנו כדי לראות עד כמה האהבה שלנו חזקה ואנחנו הראנו לו עד כמה היא חזקה, אבל עם הזמן היא הלכה ודעכה..
אני רוצה שתפנים כל מילה ומילה שכתבתי פה, תכניס כל מילה עמוק ללב שלך
כי אני כותבת את זה באמת מעומק הלב.
אתה כבר מכיר אותי ואתה יודע שאני מוציאה הכל, את כל מה שיש לי על הלב ובגלל זה אני כותבת לך את כל זה
כדי שתדע מה עובר עליי, מה אני מרגישה וגם כדי שתיזכר בי לפעמים.
ועכשיו באמת, למשמעות השנייה של המכתב הזה,
זה היה אמור להיות יותר מכתב פרידה, לפני הטיסה, אבל זה התחיל אחרת, הייתי חייבת לספר לך מה עובר עליי ומה אני מרגישה
אבל אני רוצה עכשיו להתמקד בנסיעה שלי.
ב5.11 בלילה בין יום ראשון לשני אנחנו צריכים להגיע לביה"ס בסביבות השעה 1 בלילה [ שזה כבר יום שני ]
להגיע עם ההורים, ביחד עם כל המזוודות והתיקים, דקות אחרונות שלנו כאן ביוקנעם ואז לעלות לאוטובוס לנתב"ג.
אני משערת שנגיע תוך שעתיים לשם ואז תהייה לנו בדיקת מזוודות לראות שלא עברנו את הכמות המותרת במזוודה [ 20 קילו ]
ויש לנו להתייבש שם בשדה תעופה שעתיים אם לא יותר, כמה אפשר כבר להסתובב בדיוטי פרי ?! =\
הטיסה שלנו היא ב6 בבוקר, ב6 אנחנו אמורים להתחיל לעלות למטוס, טיסה ראשונה שלי..
יש לי פה ושם חששות ודאגות זה נראה לי די מפחיד לטוס, איזה פחדנית אני !
אני בטח ישן כל הטיסה, אוי מי ישמע כל הטיסה.. זה בערך 3 4 שעות.
אני כותבת את זה עכשיו וכבר יש בי געגועים אלייך, מחשבות כאלה מה יהיה 9 ימים בלי לדבר איתך, אני ישתגע !
מי יהיה איתי ברגעים שיהיה לי קשה שם ? שיהיה לי עצוב ? שאני יצטרך חיבוק ממך, שתנגב לי את הדמעות..
אתה לא תהייה שם וזה יהיה לי קשה.. אתה תהייה במרחק אלפי קילומטרים ממני !
אבל תבטיח לי שאתה תמיד תהייה איתי בלב גם אם אתה לא לידי, שאני ידע שאתה חושב עליי לפעמים ואולי אפילו מתגעגע . . .
זה הולך להיות מסע ממש קשה ולי הוא יהיה אפילו יותר קשה מכולם, כי אני בוכה מכל דבר :/
הלוואי והיה לי איך לדבר איתך שאני שם, לספר לך מה עובר עליי, לדעת מה איתך, מה שלומך,
איך אני יסתדר בלי לדבר איתך מאמי שליי ? תסביר לי אייייך !
דוד, אתה פשוט משלים אותי, אתה מכיר אותי יותר טוב מכל בנאדם אחר בעולם, אתה יודע מה להגיד ומתי להגיד, אתה יודע מה אני אוהבת ומה אני שונאת,
אתה יודע לחבק בלי סיבה, אתה יודע לגרום לי לחייך כשאני עצובה, אתה יודע להקשיב לסיפורים שלי גם אם הם לא מעניינים, אתה יודע לעצבן וגם לשתוק לפעמים
אתה פשוט יודע להגיד / לעשות ת'דבר הנכון בזמן הנכון !
ולמרות כל מה שעברנו בזמן האחרון, לרגע לא יצאתי מליבי ומראשי, אתה נמצא בתוכם 24 שעות ביום !
' וכשנכנסת לי ללב, חרטת שם 'לנצח!' , משהו ממך תמיד ישאר שם'
אני חושבת עלייך מהשנייה שאני פותחת את העיניים שלי בבוקר ועד שאני עוצמת אותם בלילה לפני השינה
אבל שלא תחשוב שזהו, אתה מופיע לי בחלומות.. בזמן האחרון אני חולמת עלייך כמעט כל לילה :/
תגיד לי, לא נמאס לך ? להתרוצץ לי כל היום במחשבות ....
אתה לא מבין מה קורה לי מבפנים ברגע שאני שומעת את השם 'דוד', אפילו אם לא מתכוונים אלייך בכלל,
ובאסקיו, שאתה מתחבר ואני רואה את השם שלך 'קוקי שלי', אני פתאום מרגישה משהו בבטן, כמו פרפרים כאאלה
אתה יודע איזה פרפרים ? אותם פרפרים שהרגשתי בנשיקה הראשונה שלנו.
וזה עושה לי לחייך, הינה אתה פה ואני יוכל לדבר איתך לדעת מה איתך וסתם לדבר איתך גם עם זה על שטויות,
עכשיו אני רק חושבת על זה שבמשך 9 ימים זה לא יהיה, אני פשוט לא ידבר איתך, פשוט כלוווום !


עוד לא סיימתי לכתוב את המכתב.. זה בשלבי סיום