ציטוטיישן

"אני זוכר בלילות של ירח מלא היית באה אליי
לא במקרה מסוממת, מטורפת, בלי הכרה
היינו נופלים לריצפה נוזלים מהתיקרה
היינו עושים אהבה ....
אהבה ......

מישהי חרשה על הקישור שנתתי לה ? (:

לא מבינה אף פעם למה את שמה " בהתחלה וגם לא בסוף

חחחח יו פעם אמרת לי את זה חחח לא יודעת ככה זה יוצא ... אוהבת אותך !.

אז אם אתה אוהב, בוא ותן לי יד
ויחד עוד נצעד לעד בשביל המיועד
ואם אתה חושב שלי זה לא כואב
אני רוצה אותך שלי וזה שובר לי את הלב

מה שבא בקלות , באותה הקלות יעלם

"איך יכולתי להאמין שאמצא חן בעניך אם אין בשבילי מקום בחלומותיך?.."
😢

^^ איך קוראים לשיר?

QUOTE (karnusha_167 @ 20/11/2007) "איך יכולתי להאמין שאמצא חן בעניך אם אין בשבילי מקום בחלומותיך?.."
😢
את בטוהח שזה שיר ?
חיפשתי ולא מצאתי

איך אני אגיד לך את זה
לא תמיד אני יודע מה לעשות
איך אני אסביר לך את זה
מנסה להשתמש במילים הכי פשוטות
אומר לך שאני מצטער על כל מה שעשיתי לך
אומר לך שאני מוותר על כל התענוג הזה מראש

טוב, ציטוטים שאספתי לחברה שלי, תהנו:



וכמה שבפנים כואב, ומה רוצה זה רק ללכת. וזה הזמן שלא מרפה, וזו האש אשר דועכת.

ושוב פעם אני שנרדמתי לבד
רק אחרי ששעתיים בכיתי.
מה יהיה?
מה יהיה?
כמו שאין למוות סוף כך אין מה למהר. כמו שלא יהיה לי טוב גם במקום אחר.

אנל'א ארגיש אפילו כלום, זה כמו לישון, רק בלי לקום.

כמו לטבע, גם ללב ארבע עונות.

אתה רואה את השלכת, וזה הזמן ללכת...

תבכי לי עכשיו, תבכי אני אומר, זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר.

זה כמו מכת חשמל וזה זורם ומעוות את חוש הזמן, לאן? אני הולך ומסתבך....

גשם בחוץ וזהו חורף עצוב בשבילי.

You play the game or walk away

אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה. היא תשרוף את כל מה שהיית, היא תשרוף את כל מה שאתה.

זה רק הלב שמתעייף, או מוותר על הכאב.

מלנכוליה, את אהובתי.

הרמת אותי למעלה, אבל לא לימדת אותי לעוף.

מי שמושך בחוטים, תפסיק למשוך רק ממני כי כבר נמאס לי נמאס לי לסבול.

גם זה קורה לפעמים, כן, לפעמים זה קורא לי. ואז נמאס לי, נמאס, לא יכול.

יש משהו באוויר ואת משערת שזהו חלק מהיופי של הסוף.

Give me some silence ,One chance to fly to my lover

איך זה שאתמול לא התייחסת אלי ולא היה אכפת לך מה קורה איתי בכלל?

העולם הזה כ"כ מסריח, מניו-יורק ועד רפיח, איפה שלא תסתובב, תמיד תמצא לך אויב. אלו הם חבלי מולדת ואני רוצה לרדת, עם שחורים או לבנים, נמות כולנו גזענים.

הלכתי לפני שעות וטוב לי מחוץ לקירות, להתגעגע לבית...

כמו שמש את זורחת והרע הופך לטוב.

And I feel like somebody else. I feel like no one. I'm no one.

לחפש משמעות, לא מספיק לי לחיות ולמות.

כשאלך מה אקח אם לא את הרגע הזה כאן איתך?!

מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים והפחד השואל בי- האם את שלי?

האהבה שלי שקשה בשבילכם, היא טובה בשבילי אז היום אני לא נותן לה ללכת.

בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל, ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל.

אימפריות נופלות לאט.

עד לאן הלילה? עד אלי הלילה, בוא תיגע במתח, בוא תיגע בנצח.

החיים, מה לעשות איתם? שאלתי לא ענית...

איזה שיט, מושחתים שתו אותנו בקשית ורק את רצית להיות ציפור חופשית.

איך נגיע, נגיע, אם אין לנו ארץ חדשה?

אתה גם אבא, אתה גם בן אדם.

אם לא היא אז אף אחת, יותר טוב כלום מכמעט.

אנ'לא קולט את זה, אבל אני מציאותי. עכשיו את כבר לא אוהבת אותי...וזה מגיע לי, אני אומר.

ככה זה כשאת איתי והחיוך שלך שווה חיים שלמים או שניים, אבל אני בתוך עצמי, אני סגור כ"כ עד ששכחתי בינתיים למה בכלל אנחנו כאן ולמה את איתי? אנל'א חולם, אז מן הסתם, אני מציאותי.

אז בואו נביט קצת מעבר לשטויות שהקשת מתקיימת מאלפי צורות שונות...

לא תדעי לעולם איך בכיתי כמו ילד, לא תרגישי דבר, תשכחי את הדרך לכאן.

עוד מעט נגע באור, הדף חלק, תתחיל לספור.

לא, אז אני לא יודעת, כבר אין לי דרך לעצור.

יום אחד יבוא מי שחיכית לו, מי שאת רוצה יבוא, עם מה שאת אוהבת בו. תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב.

מה איתי? חוץ מהתקף לב קטן פה ושם אני מרגיש מצויין.

פעמון מלחמה מצלצל בדלתות, אנשים מופתעים, זה לא יכול להיות.

כ"כ חשוב לא לשכוח, אז אני מנסה להזכר, אם היה לי קצת מוח לא הייתי מפגר, מצטער.

מה יהיה אם בסוף אנחנו כלל לא מתים-רק שותקים?

את לא כמו כולן, עינייך הן לפני העצב. השמש שקעה, אבל את דולקת, מאירה לי. הלב שנשבר, את תחברי אותו חלק-חלק, את לא כמו כולן, הכי מיוחדת.

I'll be there till the stars don't shine, Till the heavens burst and The words don't rhyme.

אשליה מתוקה, עוד שקר מר מביאה, כ"כ צרה היא הוויתי.

איך, בשם שמיים, איך כל זה נגמר? ואיך אנל'א נקשר? בינתיים, בשנת אלפיים אני מיותר, כל יום אותו דבר.

ואולי במקרה יגמרו החיפושים, ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים.


זה רק הלב שכואב לך, אל תדאגי, זה רק הלב...

הנה הוא בא והחלום מתעתע בך, כמה, כמה יפה, הוא רק רוצה לאהוב אותך. כן את אוספת שברים של חלומות מנופצים. כן על פנייך דמעה, שפה מול שפה.

מלאכים עולים עולים, שומעים אותנו צוחקים, בוכים, מה שאנחנו. אחד לבד רק בליבנו רוצים אותה.

תסתכלי עליי, יש מקום אחד, קטן ומיוחד שבו את נוגעת. תחבקי את זה, הילד העצוב המפוחד שורף גשרים, כיבה עצמו לדעת.



אני אוהב אותך כ"כ ואת יודעת, המזל שלי נפתח כשאני איתך...

"אם תספרי יום ועוד יום
יום ועוד יומיים
ותזכרי שאני שם "......

"דבר אליי מילים פשוטות
כמו שהיינו פעם, שעוד היית מסתכל עליי
נרדמת לצידך
כמו שהיית דואג אם תמיד אהיה שלך......"

ילדהמשומשו אני מתה על הציטוטים שלך.

לירון , תודה =]

"את מתרחקת ממני כאילו לא ישבנו
לילות שלמים חשבנו על החיים אהבנו
אחד את השני יותר מאשר אפשר לספר בשירים
יותר מאשר אפשר לראות בסרטים
אומרים שהאהבה עיוורת וזה נכון
כי לא ראיתי שלא טוב לך וזה בא לי פתאום......"