רוצה לכתוב לך, רוצה שתדע...
שאהבה זה לא משהו שאני מרגישה אלייך כרגע... זה דועך וכמעט נעלם.
אולי זה אף פעם לא היה שם...
אהבתי פעם אחת בחיי, אהבה מדהימה, אהבה שכולם רוצים לחוות כמוה.
אהבה שאומנם לא הייתה מושלמת אבל הייתה קיימת והייתה הדדית והכי חשוב זאת הייתה אהבה ראשונה. כרגע יש בי את כל הכוח לעבור אותך, להמשיך הלאה כי בעצם זה לא היה אמיתי.
אחרי שהאהבה האמיתית שלי נגמרה חסמתי את הלב מפני פלישה עמוקה מדיי, כך שאחריו אני לא יצליח להיפגע כל כך.
אבל למרות הכול נפגעתי. אבל זה עם הזמן עובר.
כי כמו שאומרים הזמן פותר הכל.
אני לא ישקר ויגיד שאני לא רוצה להתקשר אלייך ולדבר איתך כמו פעם.
או לצחוק איתך על דברים שטותיים כמו מצלמה במסן.
סליחה, אני יודעת שפגעתי. אבל את האמת?! החוסר ודאות איתך יותר פגע בי.
אתה יודע, ככול שהחיים ממשיכים אני לומדת יותר על אחריות שאם אני עושה משהו אני צריכה לעמוד מאחורי זה כי,כל מה שאני עושה משפיע על אנשים סביבי, אם אני חושבת שאני פוגעת בעצמי אז אני טועה כי אני פוגעת גם בהם.
כי כנראה שאני חשובה להם.
אז אני סיימתי עם זה.
אני מישהו בזכות עצמי, אני לא צריכה אותך כדי לחשוב את זה.
סיימתי להיות עצובה בגללך.





