איש אחד חזר הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת, עייף ומרוגז,
ומצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית.
"אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?" שאל הבן
"וודאי, מה העיניין?" ענה האיש.
"אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?"
"זה לא העסק שלך, למה אתה בכלל שואל שאלה כזאת?" השיב האב בכעס.
"אני פשוט רוצה לדעת. בבקשה, ענה לי. כמה כסף אתה מרוויח בשעה?" הפציר בו בנו הקטן.
"אם אתה ממש רוצה לדעת, אני מרוויח 30 ש"ח בשעה".אמר הבן הקטן בראש מורכן, ואז הרים את ראשו ושאל: "אבא, אתה אתה יכול בבקשה להלוות לי 15 ש"ח?"
האב רתח: "אם הסיבה היחידה שבגללה שאלת את השאלה הזאת היא כדי לקבל קצת כסף בשביל לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, לך עכשיו ישר לחדר שלך, תכנס למיטה ותחשוב בבקשה למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. כל יום אני עובד שעות רבות וקשות כל כך, ואין לי זמן להתנהגות ילדותית מהסוג הזה". הילד הקטן הלך בשקט לחדרו וסגר את החדר.
האיש התיישב, כועס אפילו עוד יותר על שאלת בנו.
"איך הוא מעז לשאול אותי שאלות רק בשביל לקבל קצת כסף?"
אחרי שעה נרגע האיש והחל לחשוב שאולי היה קצת קשוח מידי עם בנו,
אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות ב-15 השקלים הללו. והאמת היא, הוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות...
ניגש האב לחדר בנו ופתח את הדלת: "אתה ישן, בן?" הוא שאל.
"לא, אבא, אני ער", ענה בנו. "חשבתי שאולי הייתי קשה איתך קצת קודם",
אמר האב, "היה לי יום ארוך והוצאתי את כל הכעס שלי עליך, הנה לך 15 שקלים".
הבן הקטן התיישב במיטה וחייך.
"תודה, אבא!", הוא קרא, ואז הושיט את ידו אל מתחת לכרית והוציא משם מספר שטרות מקומטים.
כשהאב ראה שלבנו יש כבר כסף, הוא התחיל להתרגז מחדש.
הילד הקטן ספר במתינות את הכסף שלו והתבונן באביו.
"בשביל מה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן האב,
"כי לא היה לי מספיק" ענה הבן, "אבל עכשיו יש לי, אבא, יש לי עכשיו 30 שקלים", הוא הגיש אותם לאביו ושאל: "האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? בבקשה, בוא מחר מוקדם הביתה, אני רוצה שנאכל ארוחת ערב ביחד...".





