שוב..הלילה מגיע חושך יורד על הרחובות..
אנשים חוזרים מהעבודה..מכוניות חונות..
מקלחות..ארוחות ערב..יציאות
כולם מתארגנים לקבל את הלילה..
ואניי..אחרי הכל נכנסת לישון
והשינה שלי היא כלכך קלה מאותו הלילה ההוא..
הלילה ששינה את הכל..
מאז כל רעש קטן מקפיץ לי את הלב..ומקפיא אותי..
אני פוחדת שהוא יחזור 😢
אז אני נרדמת הפלאפון לידי..
אני שומעת צעדים..ואני יודעת שכולם ישנים ..
העיניים נפתחות בבהלה..הלב דופק במהירות כפולה..
והקול..שרוצה לקרוא לעזרה לא יוצא לי..
וכמו שאמרתי..מאותו היום שומדבר לא חוזר להיות אותו דבר
כל לילה ולילה..הסיפור חוזר על עצמו..
הפחד הזה..רעש ואני מתעוררת..וקופאת פשוט
ושוב נרדמת עד לבוקר..





