"לאיכילוב .." אמרתי והוא הנהן ונסע.
אחרי 20 דק' בערך הגעתי לבית חולים . .
"תודה" אמרתי ושילמתי לו . הוא החזיר לי עודף , יצאתי מהמונית והתקשרתי למס' שממנו יוסי התקשר.
"אני פה בכניסה." אמרתי והלב פעם במהירות .
לא יודעת למה , כנראה בגלל שיוגב כאן .
"אני בא" אמר וניתק .
חיכיתי כמה דק' . . ראיתי את יוסי מתקרב .
"אני שמח שבאת בסוף" אמר מביט בי במבט מעריך .
"רואים שהוא חשוב לך ." חייך ואני השפלתי את מבטי .
עלינו למעלה , לקומה של טיפול נמרץ .
"איך זה קרה?" שאלתי ויצאנו מהמעלית . "תאונת דרכים ..." אמר ואני תיארתי לעצמי איך יוגב עכשיו . מסכן \:
"הינה פה .." אמר וראיתי את יוגב יושב בכניסה לחדר .. הוא לא ראה אותי ,הוא היה עם הגב אלי .
"אחי .. " יוסי קרא לו .. יוגב הסתובב והביט בי , בהלם .
--------------------------------------------------------------------------------------
הוא קם .. באיטיות , נראה שהוא לא האמין שאני פה והמשיך להסתכל כאילו שהוא מדמיין .
"מה קורה?" יוסי שאל אותו והבטתי בעייניו של יוגב . הוא היה עייף , עצוב ובעיקר מבולבל .
הוא לא ענה . רק הסתכל עלי במבט לא מבין .
"אני נכנס לחדר .. קארין את פה ?" יוסי שאל אותי ואני הנהנתי .
הלב שלי פעם במהירות עצומה . הרגשתי שעוד שנייה הוא יוצא מאזור החזה .
יוגב הביט בי . ואני בו .
לא ידעתי מה לעשות עכשיו .. רק ידעתי שאני פה , לידו . . אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי אותו.
התגעגעתי אליו כלכך .
הוא עמד בשקט, כמוני . . מבלי לדעת מה לעשות .
הסתכלתי לו בעיניים , העיניים החומות שלו שנראו כל כך עצובות ועייפות .
כאילו הוא עבר כל כך הרבה . וכן , הוא עבר הרבה.
התקרבתי אליו באיטיות והחלטתי שהוא צריך חיבוק. . כמוני , אני צריכה את החיבוק שלו . חיבקתי אותו, חזק חזק .
הוא חיבק אותי גם , אחרי כמה שניות .
עמדנו מחובקים אולי 10 דק' ואולי יותר . לא הסכמתי לזוז ממנו . הרגשתי כל כך מוגנת פתאום .
התגעגעתי להרגשה הזאת , שמישהו שאוהבים מחבק אותך , עוטף אותך בידייו הגדולות ואת מרגישה פשוט בטוחה , מוגנת ..
הפסקתי את החיבוק , הבטתי בעייניו . הן היו אדומות .. ראיתי שהוא רוצה לבכות .
"חכה שנייה.." אמרתי והוא הנהן . נכנסתי לחדר של סהר, אח שלו ..
ראיתי את יוסי ואת אמא של יוגב בפנים וגם מישהי שנראתה בת 20 ומשהו . כנראה אחותו הגדולה.
"שלום.." אמרתי ואמו חייכה אלי .
"מה שלומך מתוקה?" התנתקה ממטתו של סהר וחיבקה אותי.
"אני בסדר. . איך הוא ?" שאלתי מביטה לכיוון מיטתו של סהר והיא השפילה את ראשה .
"לא יודעים עדיין , אנחנו מחכים לתוצאות ..הוא כל היום עבר בדיקות , הוא בתרדמת עכשיו.." אמרה ואני חיבקתי אותה שוב .
"הוא יהיה בסדר, אני מבטיחה לך ..ואני כאן בשבילכם ." אמרתי והיא חייכה וליטפה את פניי בעדינות.
"יוגב בר מזל .." אמרה ויוסי הביט בי ואני בו .
"א..אנחנו לא ביחד יותר. ." אמרתי והיא חייכה . "אני יודעת . . אבל אם את פה, זה לא סתם נכון ?" אמרה בחיוך ואני הנהנתי .
עינייה היו עצובות ,עייפות .. כמו של יוגב . רק שלה יותר גרוע . וידעתי שזה בעיקר משום שזה הבן שלה .
"אני הולכת עם יוגב לויצמן .. אני אקנה לו משהו לאכול הוא לא נראה טוב .." אמרתי והיא חייכה.
"אני יביא לך כסף חכי ." אמרה והתקרבה לתיק האדום שלה .
"לא , יש לי פה כסף . .זה בסדר באמת ." אמרתי והיא הביטה בי במבט מעריך .
"תודה..תודה על הכל. " אמרה מחבקת אותי שוב .
"בכיף..את רוצה גם משהו?" שאלתי והיא הנידה בראשה.
"אכלתי לפני שעתיים .. תודה מתוקה ." אמרה ואני הנהנתי ויצאתי מהחדר .
נזכרתי בסהר , הוא שכב שם , מחובר לכל כך הרבה צינורות , פניו חבולות .. עייניו עצומות .
הוא הזכיר לי את יוגב בצורה מטורפת , הם כל כך דומים .
ראיתי את יוגב עומד .. שקוע בנקודה כשלהי . ידעתי שהוא בהלם עכשיו מהכל.
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו שוב .
"בוא, אני רוצה שתאכל משהו .." אמרתי והוא שתק .. רציתי לשמוע את הקול שלו כבר.
הוא לא דיבר, שומדבר .
הלכנו זה לצד זה .. לקחתי את ידו ושילבתי אותה בשלי.
המעלית שהזמנו הגיעה , יצאו ממנה כל כך הרבה אנשים וריח מסריח היה בתוכה .
נכנסנו .. הבטתי בו . . חיבקתי אותו .. לא יכולתי להתנתק ממנו .
אחרי כמה דק' הגענו לקניון שהיה צמוד לביה"ח .
נכנסנו למקדונלד'ס .
"תשב .. אני קונה לנו טוב ?" אמרתי והוא הנהן ... התקרבתי אליו . מביטה בעינייו .
הרגשתי איך הלב שלי נשבר רק מלראות אותו ככה .
התרחקתי ממנו והלכתי לתור . . לשמחתי לא היו הרבה אנשים , אולי רק 5 שחיכו להזמנות שלהם .
וכמה עובדים שהתרוצצו מצד לצד .
הזמנתי מה שיוגב אוהב , ידענו מה כל אחד אוהב באוכל . וברוב המקרים אהבנו את אותו הדבר.
הזמנתי לו מק רויאל חריף , עם צ'יפס גדול וקולה גדולה .
ולי הזמנתי גם , אבל בלי חריף.
שילמתי וחיכיתי שיסיימו להכין את המגש . מידי פעם הצצתי לכיוון שולחנו של יוגב .
הוא ישב , בשקט... נראה כאילו הוא חושב .
"הינה . בתאבון " אמרה לי אחת העובדות בחיוך .
"תודה " אמרתי בחיוך קטן והרמתי את שני המגשים . יוגב ראה אותי ומיהר לעזור לי .
"תודה .." אמרתי לו בחיוך , שמחתי שהוא כן מגיב .
הוא לא חייך .. רק שתק . כמו כל הזמן .
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"נו איך הלך לך ?" אמא שאלה ברגע שנכנסתי לבית .
"היה קשה.. מאוד אפילו " אמרתי והיא חיממה לי עוף עם תפוחי אדמה .
"לא נורא מותק , את למדת וזה מה שחשוב ." אמרה ובנתיים הוצאתי קולה מהמקרר, כן זה לא כזה קשה .. למדתי להסתדר יותר בימים האלה. כל יום אני לומדת משהו חדש .
מזגתי לי ולה והיא הוציאה מהמקרוגל את הצלחת שלי .
"בתאבון " אמרה בחיוך והתיישבה מולי .
"איפה עושים מחר ?" שאלתי והיא הרימה את כתפייה.
"כנראה אצל סבא וסבתא שלך . "אמרה והבנתי שזה אצל סבא וסבתא מצד אבא שלי .
"אה .. אוקי" אמרתי והתחלתי לאכול בשקט.
- - - - - -- - - - - - - - - - - - - - - -
"מור .. אתה בא לאכול?" אמא נכנסה לחדרי .
הסתובבתי אליה .
"לא אני לא רעב. ." אמרתי והיא סגרה את הדלת והתיישבה לידי .
"מה קורה לך מותק? " שאלה ואני שתקתי .
"זה בגלל אבא?" שאלה ואני הנהנתי ..
"מור , זה יעבור מותק .. אתה תראה .. אתה חייב לדבר איתו .." אמרה ואני גיחכתי .
"בטח .. אני רץ עכשיו .." אמרתי בציניות והיא קמה מהמיטה .
"אתם שניכם עם אגו נפוח .. פעם אחת תורידו קצת , לא יקרה שומדבר. " אמרה ואני שתקתי .
- - - - - - - - -- - - - - - - - - - - -
הסתכלתי על יוגב , הוא בקושי אכל .
"מאמי תאכל .. " אמרתי ולקחתי לו צ'יפס אחד וטבלתי לו בקטשופ .
"הינה .." אמרתי וכיוונתי לפה שלו .
הוא פתח את הפה וחיוך קטן נראה על פניו .
חייכתי חיוך גדול . שמחתי , סוףסוף הוא מחייך .
"מה אתה מחייך ככה?" שאלתי מחייכת בשמחה והוא הביט בעייני .
"את מלאך.." אמר בקול צרוד .
"אני לא .." אמרתי והכרחתי אותו לאכול מההמבורגר .
ישבנו ואכלנו , שותקים . מביטים זה בזה .
אחרי חצי שעה הוא סיים הכל .
שמחתי שהוא אכל .
"כל הכבוד ." אמרתי והרגשתי שאני מדברת לילד קטן .
"תודה.." אמר לי ושנינו קמנו ופינינו את המגשים .
יצאנו ממקונדלס, חיבקתי אותו .תיארתי לעצמי שהוא לא יודע מה לעשות . אם לגעת בי או לא .
"אני רוצה לקנות מסטיק בוא רגע.." אמרתי ונכנסנו לחנות ממתקים קטנה .
קניתי חבילת מסטיקים והבאתי 2 לי ו-2 לו .
"תודה " אמר ויצאנו מהחנות ועשינו סיבוב .
"יוסי סיפר לך ?" יוגב שאל פתאום ואני הנהנתי .
"כן .. הוא התקשר ואמר לי " אמרתי ויוגב חייך . " הוא חבר טוב ." אמר ואני הנהנתי בשנית .
"מאוד אפילו .טוב שיש לך חברים כאלה." אמרתי והוא הביט בעיניי .
"הוא אמר לך לבוא או שאת רצית?" שאל בהיסוס . "הוא אמר לי מה קרה ואמר שאם אני רוצה אתם באיכילוב .. והחלטתי לבוא ...בעיקר בגללך ." אמרתי והוא לקח את ידי ושילב את אצבעותיו באצבעותיי .
"אני שמח שאת פה .." אמר והרגשתי צמרמורת בכל הגוף .
"אני שמחה להיות פה ." אמרתי בחיוך קטן והוא השיב לי בחיוך קטן ועצוב .
יצאנו מהקניון .. לא רציתי שנעלה .. רציתי שישב בחוץ קצת , שיתאוורר.
"בוא ..נשב פה ." אמרתי והתיישבנו על הספסלים שהיו בין הקניון לבית חולים .
הוא הביט בי . .ואני בו . לא ידעתי מה להגיד עכשיו ,מה לעשות ..
"בוא.." אמרתי ומשכתי אותו .. הוא התקרב אלי וחיבק אותי. ישבנו מחובקים ..
שנינו שתקנו . לא ידעתי אם הוא רוצה לדבר או שלא . החלטתי שהפעם אם הוא רוצה הוא יפתח בשיחה .
"את עדיין כועסת עלי ?" שאל אחרי כמה דק' של שתיקה ממושכת .
"זה לא חשוב עכשיו . זה לא מתאים . " אמרתי והוא הביט בעיניי .
"לא תהיה לנו הזדמנות אחרת לדבר על זה ." אמר והשפיל את מבטו .
"למה לא ?" שאלתי לא מבינה וליטפתי את פניו בעדינות .
"כי.....אני לא חושב שתדברי איתי אחרי היום ." אמר ואני הבטתי בו . " זה ממש לא נכון . אני רוצה לדבר איתך .. אבל כשהכל ירגע . אני פה איתך נכון? זה כי אני רוצה ." אמרתי והוא חייך אלי חיוך קטן .
"אני מתגעגע אליך. ." אמר בשקט , שתקתי . למה אני לא מסוגלת להגיד שגמני אליו ?
ידעתי שזה בעיקר מהפחד להיפגע .. לא רציתי להיפגע יותר .
"מתי זה קרה?" שאלתי בניסיון להעביר נושא .
"התאונה?" שאל ועינייו נראו כאילו שהוא הבין . שמחתי שהוא לא התעקש לדבר .. שהוא עזב את זה .
"היום בבוקר.. בדרך לבצפר .. אנחנו מחכים לתוצאות .. הוא לא מגיב.." אמר ועינייו נהיו אדומות שוב.
"למה אתה לא משחרר אם כואב לך ?" שאלתי והתיישבתי בצורה נוחה .
"בנים לא בוכים ." אמר בטון בטוח .
"זה לא נכון . . אתה יכול לבכות . .זאת אני .. " אמרתי והוא השפיל את ראשו .
ידעתי שאם אני ימשיך לדבר על זה הוא באמת יבכה .
לא אמרתי יותר כלום . פשוט ליטפתי את פניו בעדינות . הוא נישק את ידי ..
"אני אוהב אותך ." אמר ועייני הביטו בשלו . הלב שוב החל לפעום בקצב מטורף.
שתקתי, לא אמרתי כלום .
"בוא נעלה .." אמרתי והוא הנהן ושנינו קמנו .. הוא הלך לידי , מבלי לומר מילה . התקרבתי אליו וחיבקתי אותו .
לא הייתי מסוגלת להגיד לו שגם אני . משהו עצר אותי . כנראה שזה הפחד ואולי כי זה לא המקום .
כשהגענו לחדר , ראיתי את אמא של יוגב מדברת עם רופא .
כל המשפחה עמדה לידו .. מקשיבים למה שאמר .
"בוא.." לקחתי את ידו ולחצתי אותה בחוזקה , להראות שאני איתו , תמיד .
"ובכן , לפי התוצאות הוא בסדר, הוא יצא מכלל סכנה . הוא בתרדמת בנתיים , הוא יתעורר בימים הקרובים . ואנחנו נבצע עוד בדיקות כדי לגלות מה קורה ." אמר ובא להתרחק .
"רגע, מה אין שום פגיעה?" אמו של יוגב הלכה אחריו .
"אולי יש פגיעה בראש. " אמר בשקט ויוגב הביט בעייני .. חיבקתי אותו אלי .
"מ..מה זאת אומרת ?" שאלה והרופא עמד והם דיברו .
"הוא קיבל מכה חזקה מאוד בראש . אנחנו צריכים לבדוק מה קורה . אבל יש לו שברים בכתף השמאלית וברגל שמאל . כשהוא יתעורר הוא יעבור שיקום ולאחר מכן ילך על קביים . " אמר ואמו החלה לבכות .
יוגב עזב אותי והלך אליה. הוא חיבק אותה חזק חזק וגם היא אותו .
רציתי לבכות באותו רגע. הדמעות מילאו את עיניי .
שניהם סבלו . יוסי התקרב אליי.
"תודה על הכל ." אמר וחיבק אותי אליו . "אני לא יכולה לראות אותו ככה.." אמרתי והוא הביט ביוגב ובאמו .
"הוא יעבור את זה ,בעיקר כי את כאן ." אמר וחייכתי , חיוך קטן .
אחרי כמה דק' יוגב חזר .. הוא הביט בעיניי . .עינייו נראו שבורות .
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו חזק חזק .
"הוא יהיה בסדר אתה תראה ." לחשתי באוזניו .
כשהתנתקנו ראיתי את עינייו של יוגב אדומות . הוא התיישב על אחד הכיסאות וראיתי דמעה זולגת מהעין שלו .
נכנסתי לחדר ומזגתי לו בכוס מים קרים .
"קח תשתה.." אמרתי והתיישבתי לצידו . הוא שתה את המים .. "תודה." אמר ואני לקחתי את ידו וליטפתי אותה בעדינות .
"הוא יעבור את זה מאמי. הוא חזק , הוא בסדר אל תדאג. הוא יחייה. " אמרתי והוא חייך .
"את לא אלוהים קארין .." אמר ונפגעתי . ידעתי שהוא פשוט במצב קשה.
לא אמרתי כלום . יוגב הביט בי במבט מצטער . " אני מצטער א..אני לא התכוונתי א..אני פשוט מתחרפן כבר.." אמר והתקרבתי אליו . " אני יודעת . וזה בסדר . " אמרתי והתחבקנו שוב .
- - - - - - -- - -- - - - - - - - -
"אמא מחר אני אצל לילך .." אמרתי לה והיא הנהנה .
"ארוחה אתה עושה איתנו נכון ?" שאלה ואני הנהנתי ..
"אוקי מותק .. תכין תיק בנתיים .. אנחנו נצא מחר ב-7 בבוקר .. הטיסה שלנו ב-9 .
אמרה ויצאתי מהחדר שלה ונכנסתי לשלי .
הוצאתי מהארון תיק ספורט כחול והכנסתי לבפנים מגבת, בגדים , בגדים לארוחה ועוד כמה דברים .
כשסיימתי לארגן הכל התיישבתי מול המחשב , ראיתי שיש לי הודעה מלילך .
התחלנו להתכתב , כל כך רציתי לראות אותה כבר.
- - -- - - --- - - - -- -- - - - - -
"אתה תהיה בסדר?" שאלתי את יוגב כשכבר היינו ליד הבית שלי .
הוא רצה לקחת אותי הבייתה . .ואמר שהמצב לא ישתנה..ושמחר נפגש אם אני רוצה .
"כן . תודה על הכל קארין באמת ... את לא יודעת כמה שעזרת לי ." אמר וחייכתי .
"אני שמחה .. ואני רוצה שתתקשר ותגיד לי מה קורה .. גם אם זה באמצע הלילה הבנת?" אמרתי והוא הנהן .
"לילה טוב .." אמרתי והוא התקרב אלי ונישק אותי בלחי .
"לילה טוב ... " אמר והביט בעיניי .. לא רציתי לצאת . רציתי להישאר איתו. עוד קצת .
הוא חייך אלי . חיוך מתוק . עינייו עדיין היו עצובות .. אבל לפחות הוא דיבר, לפחות הוא חייך .
זה כבר טוב .
התקרבתי אליו.. לא ידעתי אם כדאי לי או לא . אבל רציתי לנשק אותו .
התגעגעתי לשפתיים שלו .
הוא התקרב אלי גם , באיטיות . הרגשתי כאילו אני באיזה סרט .
תוך שנייה הרגשתי את השפתיים שלו על שלי , מנשקות בעדינות .
הרגשתי איך רגליי רועדות מהתרגשות . הוא אחז בראשי בעדינות .
הלב דפק במהירות , סוף סוף אחרי הרבה זמן נישקתי אותו .
זה היה מדהים .
באותן הדקות שהתנשקנו הרגשתי שאני בעולם אחר .. רק הוא גורם לי להרגיש ככה .
הפלאפון שלי צלצל והפסיק את הנשיקה בנינו .
זאת הייתה אמא .
"הלו?" עניתי מביטה בעייניו של יוגב .
הלב שלי דפק במהירות , הייתי מרוכזת בו .
"קארין ???" שמעתי אותה קוראת בשמי מספר פעמים .
"אה..?מה ?" עניתי במהירות והוא חייך .
"איפה את !?!" שאלה ונשמעה מודאגת .
"אה.. אני ליד הבית, אני אספר לך תכף . .ביי" אמרתי וניתקתי .
יוגב הביט בי , אני בו . תוך שנייה הרגשתי איך שפתייו נוגעות בשלי שוב .
לא הפסקנו לרגע .
התנשקנו והתנשקנו . מפצים על הזמן האבוד .
רק כשהפלאפון שלי שוב צלצל התנתקנו . שוב אמא . קרציה .
"א..אני חייבת ללכת .." אמרתי והוא ליטף את פניי.
"דברי איתי .." אמר ואני הנהנתי .
חיוך ענקי התפרס על פניי..ידעתי שהעיניים שלי נוצצות עכשיו ושהלחיים שלי אדומות .
חיבקתי אותו .
"ביי.." אמרתי ונישקתי אותו שוב . בפעם האחרונה .
הפעם הוא חייך , חיוך גדול . עינייו היו פחות עצובות , וידעתי .. ידעתי שהכל מתחיל להסתדר.
אתר האהבה הישראלי