|
|
|
תמשיכי כשתוכלי בובהה
ובהצלחה בהכל!
הוודעה .
רציתי לכתוב לכן בפעם האחרונה שאני לא אמשיך בזמן הקרוב,
אני לא יודעת אם יהיו המשכים בין לבין או לא ..
אלה פשוט המבחנים . .תכף מתחילות המתכונות ואחרי זה הבגרויות ויש עלי לחץ מ ט ו ר ף .
אני מבטיחה לפצות ,
ואני בטוחה שאם אני אמשיך לא יהיה מי שיקרא ,כולם עכשיו בלחץ מהבגרויות האלה.
בהצלחה לכולן .
אני אחזור 😉
שיהיה לך המון בהצלחה😊
ומחכים שתחזרי!
בהצלחחה מאמי :]
מחכה עד שתוכלי להמשיך..
3>
QUOTE (ירדן15 @ 20/05/2008) מחכה תמיד (:
...
תקחי ת'זמן שלך 😊 (אני אומרת את זה סתם כדי להיות נחמדה אפילו שבלב שלי אני כבר מתה שתמשיכי )
ל"ג בעומר שמח ( :
תודה על התגובות ,
יש עכשיו לחץ מטורף . . אני בטוחה שרובכן מבינות .. את הקטע של המתכונות והבגרויות .
אני אשתדל להמשיך כמה שאני יכולה ..
מקסימום אני חוזרת בחופש הגדול .
שיהיה לכן רק בהצלחה!
יהיו קטעים בפרקים הבאים שהם בעצם דברים שקרו לי .
תהנו מהפרק (:
"מה קרה אתה עצוב?" אחת מהבנות שאלה אותי והתיישבה לידי .
"סתם .. " אמרתי בחיוך קטן . .חשבתי על לילך .. כמה שאני מתגעגע אליה.
"אין דבר כזה סתם " אמרה מביטה בעיניי .
"חברה שלי..באילת" אמרתי והיא חייכה.." הופה , חברה.." אמרה ואני חייכתי חיוך קטן ועצוב. .
"נו ומה אתה מתגעגע?" שאלה ואני הנהנתי .. " מאוד .. היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי יומיים לפני שעזבתי.." אמרתי וראיתי את ענת מסתכלת עלי במבט מרחם .
"למה נהייתם חברים ? זה בטח סתם הורג את שניכם .." אמרה ואני הנהנתי בעצב.." אני יודע. ..אבל אני פשוט אוהב אותה...ועד שהיא אמרה את זה, לא יכולתי פשוט ללכת ולפספס את זה" אמרתי והיא חיבקה אותי . .
"אתה תראה שיהיה בסדר.." אמרה ואני חייכתי אליה, חיוך קטן ומודה .
"תודה" אמרתי בשקט.
---------------------------------------------------------------------------------------------
"לינוי אני אקח אותך היום לבית חולים אבל אני לא בטוחה שאני יכולה להחזיר אותך" אמא אמרה לי.
"אז איך אני אחזור?" שאלתי והיא מזגה לי כוס מים, רק עכשיו חזרתי מהבצפר .
"אני לא יודעת מותק, כנראה שבמונית..אלונה לא תוכל היום , יש לה אירוע .." אמרה ואני הנהנתי
"אוקי..." אמרתי ועליתי לחדר במעלית .
כשנכנסתי לחדר הוצאתי מהתיק את כל מה שאני צריכה ועשיתי שיעורים .
אני אצטרך לדבר עם מאיה ותומר לגבי השעות..
נזכרתי בערן , אני והוא ביחד בפיזי .. אולי הוא יוכל להחזיר אותי .
"אמאאאאא" צעקתי והיא נכנסה לחדרי . "כן?" הביטה בי . "אולי ערן יוכל להחזיר אותי, אני יודיע לך.." אמרתי והיא הביטה בי במבט לא מבין .
"מי זה ערן?" שאלה בפרצוף מוטרד .
"תירגעי, זה מישהו שנמצא איתי גם בפיזיותרפיה..אנחנו לפעמים מתרגלים ביחד , הוא גם עבר תאונה " אמרתי והיא הנהנה ונראתה רגועה יותר.. "אין בעיה מותק , בואי, אני אחמם לך לאכול .. יש לך עוד 40 דק' פיזיותרפיה" אמרה וירדנו ביחד למטה .
היא חיממה לי מוקפץ עם אורז ,זה הדבר הכי טעים בעולם .
כשסיימתי לאכול עליתי לחדר ואמא עזרה לי להתלבש ..
"בואי נצא?" שאלה כשסיימה גם היא להתלבש .
"כן" השבתי ולקחתי את הפלאפון שלי והאוזניות .
ירדנו למטה ויצאנו מהבית , היא נעלה אותו ועזרה לי להיכנס לאוטו .
"איך היה בבית ספר?" שאלה בזמן שהיינו בדרך .
"היה נחמד." השבתי והתבכיינתי בפניה לגבי המערכת החדשה שקיבלתי .
"את תעברי את זה מותק, את כבר בכיתה י"א..זה לא צחוק" אמרה ונשמעה כמו המחנכת שלי .
"אני צריכה להתחיל לעבוד קשה בשביל לעלות ל-4 במתמטיקה" אמרתי והיא הנהנה. ."נכון" השיבה ואני בנתיים לקחתי לה סוכריה מהתיק . תמיד יש לה סוכריות מתוקות בתיק.
"את רוצה לעלות ?" שאלה, שקועה בכביש .
"כן , אבל אני לא בטוחה שאני מסוגלת לזה..זה יותר קשה מ-3..בהרבה יותר" אמרתי בטון חושש.
"מותק ,דברים חדשים תמיד קשים בהתחלה . .אפשר להתגבר עליהם .. השאלה אם זה מה שאת רוצה ואם את מוכנה לתת את כל כולך בשביל להצליח ב-4 יחידות" אמרה ודבריה נשמעו לי הגיוניים.
"אני רוצה , ואני אנסה.. אין לי מה להפסיד" אמרתי והיא חייכה .. "כל הכבוד מותק , ככה מדברים ." אמרה ואני חייכתי בחזרה, מחכה לי עבודה קשה השנה .
- - - - - - - - - - - - - -
"לאן אתה הולך?" אמא שאלה אותי כשהייתי כבר בדרך החוצה .
"אני הולך עם יקיר לחדר כושר" אמרתי והיא הביטה בי במבט כזה שמראה שהולכת להיות לי פה הרצאה משעממת .
"ומה עם הלימודים ?" שאלה בטון אימהי .
"אמא רק התחלתי ללמוד היום .. אני יחזור ואני אשב ללמוד קצת טוב ?!" אמרתי בשביל להרגיע אותה.
"טוב.. אבל תלמד מותק, זאת שנה אחרונה!" אמרה והזכירה לי את זה שעוד פחות משנה אני מתגייס ... זה קצת הלחיץ .
"ביי" אמרתי ויצאתי מהבית , נכנסתי לאוטו ונסעתי לבית של יקיר.
- - - - - - - - - - - - - - -
"מאיה..תקשיבי אני אחזור עכשיו כל יום ממש מאוחר .. בימי ראשון אני מסיימת ב-3 וחצי ביום שלישי אני מסיימת ב-4 ורבע וביום חמישי אני מסיימת ב-3 וחצי" אמרתי ומאיה הביטה בלוח הענקי שהיה בחדר. . בו היה רשום את השעות של כל מי שבא לפיזי .
"את באה ב-5 .. בראשון שלישי וחמישי . .את רוצה לשנות את זה?" שאלה ואני חשבתי לרגע.
"את יודעת מה . . זה זמני לא ? אני יעבוד קשה עכשיו ואולי אני אפילו אצטרך פחות מ-3 חודשים נכון?" שאלתי בתקווה שתענה בחיוב .
"נכון ..אבל תצטרכי ממש להשקיע ..בימים האחרונים באת במצב רוח מאוד שלילי ולא עשית כמעט כלום." אמרה והרגשתי מן עקיצה כזאת , כאילו יש לי עוד זמן להתקע עם הכיסא הזה .
"לא נורא , את תעברי את זה" אמרה כשקלטה את המבט המפוחד שלי.
"אוקי.." אמרתי וערן נכנס . .
"בוא ערן .." תומר קרא לו . יישבנו ארבעתנו והם אמרו לערן שעוד שבועיים הוא יכול ללכת עם קביים.
קנאתי בו כל כך , הלוואי ויכולתי גם אני ללכת עם קביים , לגמור עם זה כבר , לחזור לחיים שלי . לפחות שמשהו טוב יקרה.
"מאיה בואי תעזרי לי עם הציוד" תומר ביקש ממנה ושניהם קמו לחדר ציוד .
"אז מה, עוד חודש וחצי אתה הולך מפה אה?" אמרתי בחיוך קטן , די התחברתי לערן .
"חח כן , אני אבוא לבקר אל תדאגי" קרץ לי ..
"חחח חסר לך שלא ,ונשמור על קשר אה?" אמרתי והוא הנהן .." בטח .." השיב ומאיה חזרה ותומר אחרייה .
"יש מצב שאני חוזרת איתך היום?" שאלתי והוא הנהן .
"בטח , אבא שלי יבוא לקחת אותי . . אני אבקש ממנו שיקח אותך גם .." אמר ואני חייכתי אליו חיוך קטן ומודה . ." תודה " אמרתי והוא התקרב וחיבק אותי .
"בכיף" חייך.
"יאללה , מספיק עם החיבוקים ...יש לנו המון עבודה" תומר אמר והרים אותי ..
"בואי תשכבי פה ככה, תחזיקי בזה .. תכף אני יעשה לך עיסויים ואחרי זה את תתחילי לעבוד עם המכשיר .." אמר ואני הנהנתי .
- - - - - - - - - - - - - - -
"למה את מתרחקת ממני?" יותם שאל כשהיינו בדרך הבייתה .
הבית ספר היה 10 דק' מהבית שלי ויותם גר לידי ,2 דק' ממני .
"אני חברה של דור . .." אמרתי והוא הביט בי במבט לא מבין .
"אז מה ? אני לא מתחיל איתך .. אני כולה מדבר איתך" אמר בטון פגוע ..
"א..אני יודעת .." אמרתי בטון נעלב , לא יודעת למה .אולי כן רציתי שיתחיל איתי. מה נסגר איתי?
"פשוט דור לא כאן , וחברים שלו כל הזמן מסתכלים מה אני עושה..ו..זה לא נראה טוב שאנחנו ביחד..אתה מבין?" קיוויתי שיבין את הנקודה.
"אז מה , אני לא יכול להתקרב אליך עכשיו ?" שאל בכעס והיינו כבר ליד הבית שלי .
"אתה יכול , אבל לא יותר מידי .. " אמרתי בשקט ובמבט מצטער.
"עזבי , אם את במעקבים בגלל חבר שלך אני מעדיף לא להתקרב בכלל.." אמר והמשיך ללכת מבלי להגיד דבר.
"יותם חכה רגעעע" קראתי לו אבל הוא לא נעצר, פשוט המשיך ללכת , מותיר אותי עם המחשבות .
- - -- - - - - - -- - - - -
"אחי אני מת לדבר איתה.." אמרתי לעמית והוא הביט בי בחיוך מרוצה .
"מה אתה מחייך ככה?!" לא הבנתי מה יש לו .
"אתה דלוק עליה רצח אה?" השיב בחיוך . "היא משגעת אותי .. היא לא רוצה לדבר איתי.." אמרתי ולא הכרתי את עצמי ככה, בחיים לא היה לי באמת אכפת אם מישהי רוצה או לא רוצה לדבר איתי.
"תתקשר אליה מה הבעיה?" אמר וזה נשמע כל כך פשוט כשאמר את זה.
"זה לא כזה קל אתה יודע, היא לא רוצה לדבר איתי..ואני לא ארדוף אחריה.. לא רוצה לא צריך" אמרתי והרמתי מעט את ידי באוויר, כאות לכך שלא אכפת לי .
"חחח איזה מפגר אתה אחי .. אתה מת לדבר איתה אבל בגלל הכבוד שלך אתה לא תעשה את זה.." אמר וידעתי שהוא צודק .
"אחי מילא היה לה משהו אלי . .אבל היא אוהבת ת'אקס שלה. .ואחרי מה שעשיתי לה היא לא תרצה לדבר איתי..אני מכיר בנות אחי" אמרתי והוא שתק .
"אם לא תנסה לא תדע" אמר .
- - - -- - - - - - - - - - - - - - - - - -
"שלום.." אמר לי איש מבוגר, נראה בסביבות ה-55+
"שלום . ." חייכתי במבוכה.
"אבא תכיר , זאת לינוי..היא איתי בפיזיותרפיה" הציג אותי בפני אבא שלו .
"הופה, כאלה יפות יש שם ? אולי גם אני אשבור משהו" קרץ לי .. חייכתי .
"אתה יכול להקפיץ אותה הבייתה?" שאל את אביו .
"בטח בואי תיכנסי" אמר . "את צריכה עזרה?" שאל ואני הנהנתי .
הוא הרים אותי מעט , נעזרתי במושב והתיישבתי .
"תודה" אמרתי בחיוך .
ערן התיישב לבד ונסענו .
הפלאפון שלי צלצל , זה היה מור .
"הלו?" עניתי וראיתי את ערן מחייך אלי מהמראה .
"מה קורה נסיכה שלי ?" שאל , חייכתי . תמיד אהבתי שהוא קורא לי ככה.
"הכל בסדר, אני בדרך הבייתה מהפיזי" אמרתי .. " אה, אני בדרך הבייתה גם , מהחדר כושר" אמר.
"וואלה איך היה?" שאלתי בהתעניינות .
"היה נחמד, אני מת מעייפות.." אמר ושמעתי שהוא מפהק.
"חח גם אני , אני הולכת עכשיו ללמוד . .יש לי מלא שיעורים , הפציצו אותנו" אמרתי ותוך כדי כיוונתי את אבא של ערן.
"אני מת לראות אותך .." שמעתי אותו אומר, הרגשתי חמימות בכל הגוף .
"גמני...מאוד .." אמרתי וחיוך קטן התפרס על פניי.
"אולי אני אקפוץ יותר מאוחר .. נשב קצת ..עכשיו בגלל הלימודים בקושי יהיה זמן" אמר וידעתי שהוא צודק . .בעיקר לי , יהיה המון לחץ .
"אוקי מאמי .. אני אדבר איתך כבר כשאני אסיים הכל .." אמרתי .
"אוקי יפה שלי , ביי אוהב" אמר וניתק .
"הינה פה, שמאלה..עד הסוף" אמרתי ואחרי דקה הגענו .
"תודה.." אמרתי בחיוך קטן .
"את צריכה עזרה?" אבא של ערן שאל כשהוציא לי את הכיסא .
"אממ בערך.." אמרתי והוא עזר לי להתיישב .
"הינה .. " חייך אלי ..
"תודה" אמרתי וערן פתח את החלון . .
"דברי איתי אה..?" קרץ לי ואני הנהנתי והם נסעו ..
נכנסתי הבייתה ..רק נופר הייתה בבית .
"איך היה היום?" שאלתי אותה והיא חזרה להתיישב מול הטלווזיה.
"מעפן . .איך יכול להיות בבצפר ?" אמרה בטון משועמם ושקעה בטלווזיה.
ידעתי שלא משנה מה אני יגיד עכשיו , היא לא תגיב . .כשהיא עם הטלווזיה היא כל כולה עם הטלווזיה .
עליתי לחדר במעלית .
המשכתי עם השיעורים .
- - - - - - - - - - - - - - - - - - -
"נו אחי איך היה לך ?" נתנאל אחד החברים הטובים שלי שאל כשדיברנו בפלאפון .
"היה נחמד אחי , הכרתי פה כמה אנשים .. דווקא לא כזה גרוע פה" אמרתי והתחברתי תוך כדי לאייסיקיו , התגעגעתי ללילך , רציתי לדבר איתה.
"וואלה..תגיד..מה יש בין יותם ללילך?" שאל והלב שלי התחיל לדפוק בצורה מהירה יותר .
"מה יש בינהם ? שומדבר.." אמרתי בהיסוס. . קיוותי שזה מה שנכון .
"אחי.. אני רואה אותם הרבה ביחד" אמר בשקט, כאילו לא רוצה לפגוע. והרגשתי עקיצה , עקיצה בלב שהתפשטה לכל הגוף .
"מ..מה מה זתומרת ?" שאלתי לא מבין ובאותו הרגע הרגשתי את הפחד הזה , הפחד לאבד אותה.
"לא'דע, במסיבה שהייתי ראיתי אותה מדברת איתו..והיום בבצפר .. וגם שמעתי שהם חזרו ביחד , אור סיפר לי .." אמר ואני השתתקתי . .
לא ידעתי מה להגיד , תמיד היתי ידוע בתור בחור שמקנא לחברה שלו . . ובעיקר ללילך, אני פשוט מפחד לאבד אותה ,בעיקר שיש בנינו מרחק כזה עצום .
"טוב, אני אדבר איתה .. תודה אחי " אמרתי והמשכנו לדבר על דברים אחרים .
הראש שלי לא היה בשיחה איתו , אלא במחשבות על לילך .
- - - - - - - - - - - - - - - - -
" מיזזה ?" צעקתי והלכתי לפתוח .
"אני . ." שמעתי קול מוכר. . פתחתי את הדלת , לא טעיתי . . מייקל .
"מה אתה עושה פה ?" שאלתי מביטה בו .. בזלזול .
"באתי לדבר איתך . ." אמר , המשכתי לעמוד , חוסמת בפניו את הכניסה .
"אפשר להיכנס?" שאל אחרי שתיקה ממושכת .
"לא " השבתי בנימה מזלזלת .
"אז אפשר לעמוד ולדבר איתך ?" שאל וחייך חצי חיוך .
"לא.." השבתי באותו טון.
"אז מה כן אפשר?" שאל והתקרב אלי .
"לעוף לי מפרצוף" אמרתי וסגרתי את הדלת .
הוא צלצל שוב ... ושוב .. ושוב . עד שהתייאשתי ופתחתי לו .
"אני לא הולך מפה עד שלא נדבר.." אמר בחיוך קטן והפעם הזיז אותי ונכנס .
"דבר..יש לך .. אמ..2 דק'." אמרתי מביטה לכיוון השעות העגול שהיה תלוי על הקיר שבסלון .
"ואם זה 2 דק' וחצי ?" שאל בחיוך מתחכם .
"טוב מייקל אם באת לפה בשביל להתחכם איתי אתה יכול ללכת." אמרתי והוא הביט בעייני.
"באתי לבקש סליחה.." אמר ופניו הרצינו. חייכתי, חיוך ציני .
"באמת? וואי..לא היית צריך. ." אמרתי בציניות מוחלטת והוא קלט .
"אני רציני קארין . .אני זלזלתי.. אני רגיל לזלזל. . ו..רק אחרי שמאבדים משו יקר מבינים את הערך שלו . .לא ככה?" שאל מביט בי במבט מצטער ..
"כן " אמרתי והוא חייך , "את סולחת לי ?" שאל ואני הנדתי בראשי.
"אף פעם לא כעסתי עליך" אמרתי והוא הביט בי במבט לא מבין .
"לא אכפת לך ?" שאל ואני חייכתי חיוך עצוב .. "אז זהו ,שמרוב שהיה אכפת לי מכל מה שאתם עושים לי , כבר לא אכפת לי .. אתה יכול לעשות מה שבא לך .. זה לא יכאב לי , לא יזיז לי ..
ככה זה כשפוגעים בך כל כך הרבה..בסןף אתה לא מתייחס ברצינות לשום דבר." אמרתי והוא שתק..
"אני מצטער" אמר ונשמע אמיתי ביותר .
"אני יודעת שאתה מצטער, וחלק גדול מזה באשמת יוגב ולא באשמתך ..אבל תודה על כל הזמן הזה שניסית לעודד אותי. .ובאמת היה לי נחמד להכיר אותך " אמרתי והוא התקרב אלי והביא לי חיבוק .
"אני באמת מצטער. .ואני לא רוצה שננתק תקשר.." אמר ואני הנהנתי..
"באמת שאני מרגיש אליך משהו .. אם לא היה לי אליך משהו לא הייתי בא .. ואני כל הזמן מדבר עליך עם עמית .. ואת חשובה לי ..באמת " אמר ואני חייכתי, חיוך קטן .
"זה בסדר מייקל .." אמרתי והבנתי פתאום שהוא יצא זבל .. אבל יוגב אשם פה בהכל .
הוא ליטף את פניי.
"אני יכול לנשק אותך? " שאל ואני הנדתי בראשי.
"אני לא שואל אותך .. " אמר בשקט וקירב אותי אליו , שפתיו נגעו בשלי , הרגשתי רעד קטן שהתפשט בכל גופי .
הייתי צריכה מישו, מישהו שיחבק אותי , מישהו שאני יוכל להנות איתו ולסמוך עליו גם אם זה לכמה דקות בודדות . .הייתי זקוקה לאהבה.
- - - - -- - - - - - - - - - - - -
אני:
מאמי סיימתי, אתה רוצה לבוא?
שלחתי למור .
הוא ענה רק אחרי 10 דק'.
אהבה שלי:
מאמי אני הולך עם יקיר לאיזה 20 דק' ואני בא..סבבה?
אני:
סבבה מאמי ..
כתבתי והוא התנתק ..
- - - - - - - - - - - - - - - - -
התקשרתי ללילך הבייתה, קיוויתי שהיא זו שתענה.
"הלו?" ענתה אחותה הקטנה .
"שני מה קורה ? זה דור, איפה לילך?" שאלתי
"היא במקלחת , אני יגיד לה שתתקשר אליך כשהיא תצא .." אמרה
"אוקי, תודה" אמרתי וניתקתי ..
אחרי 10 דק' לילך חזרה אלי ..
"מאמי שלי.." אמרה ונזכרתי בשיחה עם נתנאל ..
"מה קורה?" שאלתי באדישות . .לא התכוונתי לזה .. אבל לא יכולתי להתנהג רגיל .
"קרה משהו?" שאלה. .
"יש לי שאלה..תעני לי תאמת. ." ביקשתי ולא ידעתי איך לשאול את זה.
"מאמי אתה מלחיץ אותי .." אמרה .. נלחצתי בעצמי , פחדתי לשמוע את התשובה.
"מה יש בינך לבין יותם?" שאלתי והיא לא ענתה .
"יותם הוא האקס שלי.." אמרה אחרי כמה דק'.
"אני יודע , אני הייתי איתך כשנפרדתם אם שכחת. " אמרתי בציניות .
"התכוונתי ,מה הקטע הזה שאתם כל הזמן ביחד ?" שאלתי וכל כך רציתי שתהיה פה , שאני יוכל לשאול אותה ולהסתכל לה בעיינים , לחבק אותה .
היא שתקה.
"מאמי..את יודעת שאני אוהב אותך ואני יודע שזה קשה כל המרחק הזה תאמיני לי שגם לי קשה..אבל ללכת ליותם ?" הרגשתי כאב בלב .
"לא הלכתי אליו דור! אבל כן , ראיתי אותו אחרי הרבה זמן ואני לא יכולה להגיד שאין לי אליו כלום ."
אמרה והרגשתי כאילו משהו נכנס בי חזק בבטן .
שתקתי. לא ידעתי מה להגיד לה .. לא ידעתי מה לעשות . פאקינג מרחק ואני פשוט לא יכול ללכת לחבק אותה, לדבר איתה נורמלי .
"מאמי אני אוהבת אותך! אני פשוט מתגעגעת אליך. . אין ביני לבינו כלום , אני רק שלך ! אתה יודע שאני לא איתך סתם .. גם לי קשה עם המרחק הזה. .יותר מידי " אמרה וה'יותר מידי' הפחיד אותי .
כאילו שהיא התייאשה, כאילו שאין לה כוח יותר והיא מרימה ידיים .
"גמני מתגעגע אליך ! זה לא אומר שאני אתחיל ללכת לבנות אחרות רק בגלל שאת חסרה לי !" אמרתי בכעס.
"אני לא הולכת לאף אחד!! יואו אתה מגזים ! אנחנו כולה ידידים , לא ראיתי אותו הרבה זמן אז אנחנו מדברים וזהו ." אמרה , ידעתי שזה לא שהם כולה ידידים .
אנחנו הבנים לא ידידים של האקסיות שלנו סתם .
"הוא אמר משהו עליכם ?" שאלתי והיא שתקה.
"שהוא לא מצליח לשכוח אותי ." אמרה אחרי כמה דק'. הפעם תורי היה לשתוק .
"וואלה ,איזה יופי ! אז אולי תהיו ביחד ?את מרגישה אליו, הוא מרגיש אליך ..בשביל מה נהיית חברה שלי בכלל !?" שאלתי בכעס.
הרגשתי גוש ענק כזה בלב , רציתי להוריד אותו .
"אתה מדבר שטויות , לגמרי אבל ! כשתירגע תדבר איתי." אמרה וניתקה .
יופי , התחמקות .
- - - - - - - - - - - - - - -
"היי" חייכתי למור כשנכנס לחדרי .
"מה שלומך?" שאל בחיוך קטן והתכופף לנשק אותי .
"בסדר.." השבתי והוא הביט בערימת הדפים שעל שולחני.
"מה זה?" שאל ואני נאנחתי . "מבחן בשבוע הבא על כל החומר בתנ"ך .." השבתי והוא הביט בי בהלם .
"מה..מתי הודיעו לכם?" שאל במבט מרחם . "היום . .אמרו שעוד שבוע יש בחינה על כל החומר של שנה שעברה.." אמרתי והוא התיישב על המיטה ומשך את הכיסא שלי אליו .
"רוצה שאני יעזור לך ללמוד?" שאל וליטף את פניי בעדינות , עברה בי צמרמורת קטנה .
"לא יודעת , התחלתי רק עכשיו .. אני יודעת הרוב.." אמרתי והוא חייך . "נו אז מה הבעיה? תמשיכי ללמוד, יש לך זמן ..ואם תצטרכי משהו תגידי.. " אמר ואני השבתי בחיוך קטן ומודה .
"לאן הלכת עם יקיר ?" שאלתי בהתעניינות .
"סתם . .הוא ביקש ממני לבוא איתו למוסך לקחת משהו לרכב.." אמר ואני הנהנתי בהבנה .
"אתה רעב?" שאלתי והוא הניד בראשו .
"לא מאמי ...." אמר ונישק את שפתיי.
חייכתי אליו , חיוך גדול .
- - - - - - - - - - - - - - -
"היי.." אמרתי ליובל .
עינייו בחנו את כל גופי .
"את ממהממת" חייך אלי . .הסמקתי .
"תודה. . " השבתי ונכנסתי לאוטו ..
נתתי לו נשיקה בלחי והוא חיבק אותי .
"לאן בא לך ?" שאל בזמן שחגרתי את עצמי .
"לא יודעת, לא משנה לי .." אמרתי והוא הביט בי מחכה .
"מה ?" שאלתי לא מבינה והוא שילב ידיים .
"תחליטי לאן נוסעים .." אמר ואני הרמתי את כתפיי.
"לא משנה לי .. " אמרתי והוא חנה בצד .
"אז סבבה, נישאר כאן בנתיים ..עד שתחליטי" אמר ואני חייכתי .
"נו רציני יובל.." אמרתי והוא נשען לאחור ועצם את עייניו, מתעלם ממני .
"בוא נשב באיזה בית קפה.." הצעתי ועינייו נפקחו .
"הינה את רואה? גם את יכולה להחליט.." אמר ושנינו חייכנו .
"חח מה הבעיה שלך להחליט?" שאלתי והוא חגר את עצמו גם .
"אני ג'נטלמן , נותן לבנות להחליט בדרך כלל .." אמר ואני גיחכתי.
"מה זה הגיחוך הזה?" שאל מביט בי ואני חייכתי. . "ג'נטלמן .. לא חשבתי שנשארו כאלה.." אמרתי והוא הפעיל את המערכת שבמכונית שלו .
"אני ההוכחה לזה שיש .." אמר בקריצה ושוב חמק לו חיוך מבין שפתיי.
- - - - - - - - - - - - - - - - - -
"בא לך לדבר?" התקשרתי ללילך שוב , הרגשתי מפגר.
"בשביל שתדבר איתי שוב בצורה דוחה ?!" תקפה ואני שתקתי .. ידעתי שהיא מחכה שאני אבקש סליחה.
"אני מצטער נו .." אמרתי בטון שקט ..
"השאלה פה זה לא אם אתה מצטער.. אלא אם אתה עדיין חושב ככה." אמרה ואני שתקתי. .שוב .
"הבנתי.." אמרה בטון מאוכזב.
"לא הבנת כלום.. אני פשוט מתחרפן ..אני רחוק מימך והוא כל כך קרוב אליך .. וזה מפחיד אותי.." אמרתי ושמעתי שתיקה מהצד השני של הקו .
"למה זה מפחיד אותך ? אני שלך .. אני אוהבת אותך .." אמרה וזה לא הרגיע אותי בכלל .
"אבל את עדיין מרגישה אליו משהו. ." אמרתי בקושי . . זה כאב .
"אבל אני איתך נכון ? זה כי אני רוצה להיות איתך ." אמרה ושוב השתתקתי ..
"טוב.." השבתי כי ידעתי שאין לשיחה הזאת טעם . .זה לא ישתנה כנראה.
"אני הולך להתקלח , נדבר מחר .. לילה טוב" אמרתי וסגרתי .
קמתי מהמיטה באכזבה, הייתה לי הרגשה חזקה שהקשר בנינו לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן .
זה כאב והפחיד אותי , כל כך רציתי להיות איתה .. ועד שזה קורה אני צריך לעזוב .
הכל בגלל המשפחה הזאת ..
- - - - - - - - - - - - - - - -
"איך היה בפיזיותרפיה?" מור שאל בזמן שהיינו במיטה, שוכבים זה לצד זה.
"היה נחמד .." השבתי מלטפת את פנייו , הוא חייך אלי .
שפתיו היו קרובות אלי , רציתי לנשק אותו .. משכתי אותו אלי והדבקתי לו נשיקה .
"מת עליך.." אמר כשהתנתקנו .
הבטתי בו , מחייכת .. חיוך גדול .
"גם אני עליך .." אמרתי ושפתיו נשקו לשלי מחדש .
- - - - - - - - - -- - - - - -
"יש לי שאלה.." אמרתי ליובל בזמן שישבנו וחיכינו כל אחד להזמנה שלו .
אני לנס קפה והוא לקפה עם מאפים .
"תשאלי.." חייך והמלצרית בדיוק התקרבה .
"תודה" אמרנו לה ביחד לאחר שהגישה לנו את 2 הספלים עם המאפים .
"בתאבון" חייכה והלכה.
רציתי לשאול , די חששתי .
"נו..?" הביט בי ולקח קוראסון אחד .
"מה אני בשבילך ?" שאלתי וכל כך קיוויתי שהוא לא רואה איך לחיי מאדימות .
התחרטתי לרגע ששאלתי , פחדתי לקבל תשובה שאני לא יאהב לשמוע אותה .
"מישהי שהייתי רוצה להיות איתה .." אמר וחיוך קטן חמק לו מבין שפתיי .
"ומה אני בשבילך?" שאל בחיוך קטן .
"גם.." השבתי והוא חייך , הפעם חיוך גדול יותר .
"אז מה ,ניקח את זה לאט לאט?" שאל ואני הנהנתי .
"לאט לאט. " חזרתי אחריו בחיוך קטן ולגמתי מהנס .
- - - - - - -- - - - - - -
הפלאפון שלי צלצל , על הצג היה רשום שמו של עמית .
ממש בזמן מתאים \:
"הלו?" עניתי וקלטתי את מור שוכב ומביט בי במבט לא מרוצה .
"מה קורה?" שמעתי את קולו של עמית ..
"הכל טוב מהאיתך?" השבתי וליטפתי את ידו של מור .
"בסדר. תקשיבי יש מצב אני רואה אותך מחר ?" שאל ולפי הפרצוף של מור הבנתי שהוא שמע את זה.
"לא מאמי, יש לי מבחן ענקי שאני חייבת להתכונן אליו .." אמרתי ומור נראה רגוע יותר .
"אה טוב , אז דברי איתי כשתוכלי אני צריך לדבר איתך ." אמר וסיקרן אותי לדעת על מה .
"אין בעיה ,לילה טוב ." אמרתי וסגרתי את השיחה .
"למה הוא מתקשר אליך?" מור שאל והפלאפון שלו גם צלצל .
לפי הפרצוף המהסס של מור הבנתי שזאת מישהי שאני לא כל כך מחבבת .
"הלו?" הוא ענה .
"כן...? אני לא יכול עכשיו . .דברי איתי מחר בבצפר .. שובל אני אצל לינוי ." אמר והפעם זה בטוח , שובל הזאתי. .. לא מבינה מה זה לא .
אחרי כמה דק' הוא ניתק איתה את השיחה .
"ולמה היא מתקשרת אליך ?" שאלתי אותו גם את אותה השאלה והוא שתק .
"היא רוצה שנדבר..היא מבקשת סליחה." אמר ואני הבטתי בעייניו .
"יופי . .מעצבנת אחת .." מלמלתי ומור חיבק אותי .
"קנאית .. " אמר מנשק אותי בצוואר .
"מי שמדבר. " אמרתי והוא חייך .
שבוע קסום ומוצלח שיהיה (:
ה ת ג ע ג ע ת י !!
שיהיה בהצלחה בובה.. :]
אאאאאאיזה מושלמים הם אין דברים כככאאאאאאאאאאלה D:
מזכיר לי אותי ואת חבר שליייי חחחחח P:
קיצר - את רושמת מדהים .
התגעגעתי.
שיהייה בהצלחה בלימודים ובבגרויות..
יייייא (:
התגעגעתי לסיפוווווווור הזה , @
מדדדדהים כמו תמממיד !
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|