"אני אוהב אותך .." לחש באוזניי..נייסתי לשכוח לרגע משובל . לא הצלחתי .
כל שנייה נזכרתי ..נזכרתי שהוא רוצה אותה .
"תחזיר אותי הביתתתה.." אמרתי מרחיקה אותו ממני .
הוא נאנח .
לא יכולתי להיות איתו .. לא כשיש עוד מישהי שהוא חושב עליה.
כל הדרך הבייתה עברה בשתיקה .
הדמעות חמקו להן מעיניי ..מידי פעם הוא הביט בי ואז חזר להביט בכביש .
שנינו שותקים , שנינו כואבים ..
ובעיקר.
שנינו מותשים, מהקשר הזה.
-------------------------------------------------------------------------------------
הוא חנה לי ליד ביתי .
הבטתי בעיניו . חושבת מה לעשות .
רציתי ללכת אבל לא רציתי .
לא ידעתי מה אני עושה, רק ידעתי שכואב לי .
"את רוצה לגמור את זה? " שאל מביט בעיניי ..עינייו היו עצובות .
"אני לא מסוגלת.." לחשתי והוא ליטף את פניי.
"אני לא מתכוון להיות עם שובל..אבל אני כן מתכוון להתרחק..והפעם באמת ..כי הבנתי שיש משו..ואני לא רוצה להרוס את הקשר בנינו ." אמר ואני שתקתי .
"כבר כמה זמן שלא נגעת בי .. פעם היית נוגע בי..היית מנסה..עכשיו כלום.." אמרתי מביטה בו .
"מאמי אנחנו בקושי נפגשנו בשבוע האחרון.. את יודעת שאני מת להיות איתך ..אני אוהב אותך . את לא מתארת לעצמך אפילו כמה.." אמר בשקט והתקרב לשפתי.
"אני אוהב..אוהב אוהב אוהב אותך .. ואני לא מוכן לאבד אותך" לחש באוזניי ונישק אותי בצוואר .
הצמרמורות עברו בכל גופי .
ידעתי שאני לא מסוגלת לוותר עליו ..אני אוהבת אותו יותר מידי .
"
אני צריכה לחשוב על זה.." אמרתי מרחיקה אותו ממנו .
"אוקי.." אמר ועינייו הביטו בי באכזבה.
הוא יצא מהאוטו ועזר לי לצאת ..
"להכניס אותך?" שאל ואני הנדתי בראשי.. "ביי תודה" אמרתי לו ונכנסתי הבייתה .
רק כשהייתי בתוך הבית הרשתי לדמעות לצאת החוצה.
זה לא היה ככה בתחילת הקשר, הוא לא היה כזה.
התרחקנו..וככל שאנחנו מתרחקים הוא מתקרב אליה יותר.
- - - - - - - - - - - - -
"אני צריך לדבר איתך." מור אמר בעודו עומד בפתח ביתי.
הוא נראה רע, כאילו עבר עליו משהו..עינייו היו עצובות .
"על מה?" שאלתי והרגיש לי שזה לא משהו טוב.
"עלינו." אמר ואני הנהנתי והכנסתי אותו .
הלב שלי דפק במהירות .. עם כל פעימה הרגשתי את הלחץ גובר.
"אתה רוצה לשתות? לאכול?" הצעתי לו כדי לשבור את השקט שנוצר.
"לא..רק לדבר איתך" אמר ועלינו לחדרי.
הוא התיישב על כיסא המחשב שלי ואני על המיטה .. מביטה בו , בוחנת כל תנועה שלו .
הוא שתק מס' דק'..חיכיתי שיתחיל..
"לינוי יודעת..." אמר ואני הבטתי בעייניו לא מבינה.
"יודעת מה ?" שאלתי בתמהון.
"היא יודעת שיש לי משהו אליך.." אמר וזה הרגיש כלכך טוב לשמוע את זה ממנו .
"נו אז?" לא הבנתי מה הסיפור.
"רבנו..נפרדנו...אני לא יודע מה הלך שם.." אמר ונראה מבולבל כאילו הוא לא מבין, לא מעכל.
ראיתי שכואב לו.
מה מה הוא מוצא בה? למה הוא כל כך אוהב אותה?! למה הוא לא יכול לאהוב אותי ככה ?!
"מה זתומרת לא יודע ?" שאלתי שוב לא מבינה..מה כלכך קשה לדעת?
"השיחה שלנו נגמרה בצורה לא ברורה...היא ממש נפגעה..ממש..אני ראיתי אותה בוכה והחלטתי שאנחנו באמת צריכים להתרחק..אבל הפעם ממש." אמר והרגשתי את הצמרמורות הכואבות האלה.
דקירות קטנות בכל הגוף .
זה לא פייר, למה מגיע לה להיות איתו? אני אוהבת אותו!
"מור..די..די אנ..אני לא רוצה שנתרחק..אתה יודע שאני לא מסוגלת להתרחק מימך." אמרתי בכאב.
רציתי לבכות , שיבין שכואב לי!!
"אני לא יכול..אני לא יכול לאבד אותה שובל..אני פשוט לא מסוגל ..." אמר וקם.
"לאן אתה הולך?" קמתי אחרייו.
"אני הולך הבייתה..אמרתי לך מה שרציתי.." אמר ותפסתי בידו .
"זה כ"כ לא פייר.." הדמעות מילאו את עיניי. .סוף סוף .
"אני מצטער.." אמר והתקרבתי אליו. רציתי לנשק אותו..כלכך רציתי!
"שובל לא.." אמר והרחיק אותי ממנו.
"אנחנו
ידידים וזהו..היי ביי .הבנת?" אמר בקרירות..שנאתי את זה בו , הוא מסוגל להיות כזה מגעיל כשהוא רוצה.
"לא אכפת לך שאתה פוגע בי אה? העיקר שלא תפגע בה" אמרתי בכאב. הדמעות זלגו מעייני.
הוא שתק ויצא מהחדר.
ירדתי אחריו למטה..עוד לפני שהספקתי להגיד משהו הוא יצא מהבית שלי.
- - - - - - - - - - - -
"קאריני..." בכיתי לה.
כאב לי כלכך .רציתי להרוג את השובל הזאת! אני שונאת אותה!
"מאמי..אני חושבת שאת לא צריכה לוותר ..ממתי את מוותרת ?! הללו?! זה חבר שלך !! למה שתוותרי עליו בגלל שאיזו עלוקה נדבקת אליו!? זאת פעם ראשונה שמתחילות איתו ככה בנות?! את לא זוכרת תסיפור עם עינב? גם שרמוטה שרצתה אותו..אבל הינה, אומר לה שלום וזהו."
אמרה וכל מילה שלה נשמעה לי הגיונית.
"כן אבל הבעיה היא שעם עינב זה היה שונה! הוא לא רצה אותה! ואת שובל הוא רוצה!!" אמרתי בכאב, נזכרת ברגע ששאלתי אותו..והוא אמר שכן , שהוא מרגיש . כל פעם שחשבתי על זה זה שבר אותי מחדש .
"לא יודעת מה להגיד לך " אמרה במבט מרחם.
"אני רק יודעת שאם הוא מנסה להילחם את יותר חשובה לו ממנה.." הוסיפה ואני השפלתי את ראשיי..רק לירן היה יודע מה להגיד , אני כל כך צריכה אותו כאן .
ברגעים כאלה אני פשוט מתחרטת שלא הלכתי במקומו .. או לפחות איתו .
"קשה לי..אוף אין לי כוח כבר קאריני. . אני רוצה את לירן פה איתי..הוא חסר לי כלכך ."
אמרתי והדמעות המשיכו לרדת מעיניי .
"אופי יפה שלי..כמה שאת סובלת בזמן האחרון" חיבקה אותי.
"את תראי שלאט לאט הכל יסתדר. . את ומור תהיו ביחד והכל יהיה בסדר.. תחזרי ללכת בקרוב..ולירן ? לירן בשמיים שומר עליך.." אמרה וזה כאב. לא ביקשתי שישמור עלי מלמעלה.
"אני רוצה שישמור עלי כאן.." אמרתי והרגשתי כמו ילדה קטנה שמסרבת לחיות במציאות ומתנתקת כתגובה לפחד ורצון להגן על עצמה מהכאב..מהכאב הזה שיושב בלב ולא מוכן ללכת .
- - - - - - - - - - -
"איפה אתה?" שאלתי את יובל בפלאפון.
"אני בלימודים מאמי אני אתקשר אליך אחרי זה.." אמר בשקט וניתק.
הוא לומד במכללה..בבוקר עובד עד הצהריים ובצהריים הולך למכללה..ככה במשך 3 ימים בשבוע.
כל השאר הוא מפנה לעצמו.
אחרי חצי שעה הוא חזר אלי ..
"היי מאמי..מה רצית ?" שאל.
"סתם לשאול אם הכל בסדר..לא באת לעבודה היום..." השבתי.
"אה לא הרגשתי טוב..אמרתי לזיו שיחליף אותי.הוא בא כן?" שאל
"כן הוא בא..היה משעמם תאמת" אמרתי ונזכרתי בשיעמום שהיה .
"חחח הייתי חסר אה?" שמעתי שהוא מחייך.
"מאוד.." חייכתי.
"השאלה למי" אמר והצחיק אותי. העיקר לשמוע שזה הוא..
"לי (: " השבתי מחייכת . .הרבה זמן שלא חייכתי ככה חיוך אמיתי בגלל בן .
"חח אווהו..אז אני לא מפספס יותר ימי עבודה..שלא תתגעגעי אלי חס וחלילה " אמר וצחקתי.
"למה שאני לא אתגעגע? מה רע?"
"חח כלום..פשוט שמעתי שמישהי מתה מגעגועים.." אמר בטון מפוחד וגרם לי לצחוק
"חחחחחחחחחחחחחח אל תדאג..אני לא עד כדי כך מתגעגעת" אמרתי בחיוך.
"חח אה לא ? אוקי . .אז אני רגוע.." אמר ושנינו צחקנו.
"התגעגעתי אליך תכלס..רגילה לראות אותך כל יום.אם זה לא בעבודה אז סתם ככה.." אמרתי ותיארתי לעצמי שהוא מחייך.
"חח גמני התגעגעתי..מה את עושה עכשיו?" שאל ונזכרתי שאני צריכה לגמור לסדר תבית.
"ממ מסדרת תבית :| אבל אני רוצה שניפגש עוד מעט .." אמרתי
"חח אין בעיה.אני יבוא אליך עוד איזה שעה?" שאל והסתכלתי על השעון..שעה זה בהחלט מספיק.
"מתאים לי" השבתי בחיוך מרוגש.
"מעולה מאמי..אז נתראה..יאללה ביי " אמר וניתק .
מה שאהבתי ביובל זה שהוא בוגר..הוא לא מדבר כמו ערס מעפן בגילנו..'כפרה' 'נשמה' 'חיים שלי' ועוד בסגנון. .אף פעם לא אהבתי תסגנון הזה..ואם דיברתי אז זה היה בצחוק.
יובל..יובל פשוט שונה..וזה מה שאהבתי בו .
- - - - - - - - - - - -
"סיפרתי לך שראיתי את יוגב אתמול?" שאלתי את לינוי שנראתה כמוני, במצב גרוע.
הכל הבנים האלה, צריך להשמיד אותם !
שומדבר טוב לא יוצא מהם . רק רע, רק לכאב הם גורמים !
"לא..מה..מתי ראית אותו ?!" שאלה וסיפרתי לה הכל.
"יואוו דיי . . נו קאריני סלחי לו .." אמרה ואני הבטתי בה כאילו השתגעה.
"לינוי הוא בגד בי! היית סולחת למור אם הוא היה בוגד בך עם שובל ?!" שאלתי וראיתי מבט מפוחד בעיינים שלה .
"בחיים לא .." אמרה ואני חייכתי .. "את רואה? בבקשה..אין מצב שאני מצליחה לסלוח לו..וחוץ מזה..אני רוצה את מייקל .. הוא אחלה בשביל לשכוח מיוגב.." אמרתי והיא הביטה בי במבט לא מבין.
"אבל את אוהבת את יוגב..ויוגב אוהב אותך..והוא הסביר לך , נטלי הזאת נדבקה אליו.. למה את מוותרת עליו ככה?" שאלה
"את הרגע אמרת שלא היית סולחת.." הזכרתי לה .
"זה לא קשור קארין. .זה תלוי בסיטואציה! ופה הסיטואציה שונה ממה שתיארתי בראש.. פה יוגב אוהב אותך , הוא היה חבר שלך ונפגש איתה רק כדי להיפרד ממנה כי היא עפה לכל החיים נכון ? אז היא התנפלה עליו הזונה וזהו .. הוא בטח היה איתה איזה 2 שניות והעיף אותה..מה מאמי..זה יוגב!! הוא אוהב אותך . .את לא זוכרת כל פעם כשהוא היה מדבר איתך היית קופצת מהתרגשות ?" אמרה והדמעות זלגו מעיניי. אוף.
"לינוי את לא מבינה..אני לא יכולה..היינו קצת זמן ביחד .. והוא פשוט בגד בי פעמיים .. אני לא יכולה לסמוך עליו .. ולא כשהוא עדיין חושב על האקסית שלו " אמרתי וכנראה שזה הותיר אותה ללא מילים.
עזבנו את הנושא .
- - - - - - - - -- - - - - - -
"בת זונה! שונאת אותך שונאת אותך שונאת אותך תיחנקי ינכה מסריחה! אמן תמותייייייייייייייייייי"
קשקשתי על כל הדף בכעס, שונאת אותה!! הכל בגללה!!
אאאאאר אני כל כך שונאת אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קרעתי את הדף לגזרים וזרקתי לפח !הלוואי שגם את לינוי יכולתי לזרוק לפח ! להיפטר ממנה!!
"שובליייייי" אמא נכנסה לחדרי.
"מה את רוצה?!!" הסתובבתי אליה בכעס.
"מה קרה מותק?" התקרבה אלי וליטפה את פניי.
"אמא אל תלטפי אותי אני שונאת את זה!" הוצאתי עליה את העצבים !
"מה קורה?" שאלה והתיישבה על המיטה .
"כלום אמא תעזבי אותי נו. .פשוט תעזבי אותי ." אמרתי והדמעות עלו לעיניי .
לא האמנתי שאיבדתי אותו, בשביל הכלבה הנכה הזאת! מסריחה!
"את יודעת שאם את רוצה לספר לי אני מוכנה לשמוע הכל .." אמרה בעודה קמה והתכופפה לנשק אותי בלחי .
לא עניתי , היא יצאה מהחדר..מביטה בי במבט המודאג שלה וסוגרת אחרייה את הדלת .
רציתי לצרוח , לפרוק את כל הכעס! הרגשתי כאילו מתחוללת בתווכי סערה שרק מחכה לצאת החוצה.
הדמעות זלגו וזלגו.
הרגשתי כל כך אבודה..איבדתי אותו.
- - - - - - - - - - - -
"אחי..אתה בא לשחק כדורגל ?" אסף שאל בפלאפון.
"לא'דע אחי..אני מת מעייפות..נראלי אני פורש למיטה" אמרתי , לא היה לי כוח לראות אף אחד.
"אללה אחי בוא נו...הרבה זמן לא שיחקת איתנו .. בוא.." אמר והצליח לשכנע אותי.
"יאללה אחי מתאים , נשחרר קצת עצבים..מתי נפגשים ? " שאלתי והוצאתי בנתיים מכנס וגופיה
"עוד חצי שעה תהיה במגרש?" אמר ואני הסתכלתי על השעון .
"מתאים אח שלי ..יאללה ביי" אמרתי וניתקתי.
החלפתי בגדים , לקחתי כסף ותפלאפון וירדתי למטה לשתות מים .
- - - -- - - - -- - - -
"נו אחי .. מה הולך איתה?" עמית שאל ואני הרמתי את כתפיי.לא ידעתי מה נסגר איתה.
"לא יודע..אתמול יצאנו. .והיא מדהימה...אבל לא יודע.. היא תקועה על האקס שלה" אמרתי והוא חייך.. "אבל עובדה שיש לה משהו איתך .." אמר
"לא יודע... לא יודע היא מיוחדת . היא שונה כזאת, לא כמו כל השרמוטות אצלנו .. היא עדינה וחמודה ו.."
"חחחח הופפה..מישו פה נדלק חזק אה?" עמית קטע אותי וגרם לי לחייך.
"כן משהו כזה.." אמרתי מחייך.
- - - - - - - - - - - - -
"אני עוזב מחר .." אמרתי ללילך .. הילדה שאני אוהב.
אני לא מאמין שאני עוזב ואני לא אראה אותה .. אולי רק בחופשים , סבא וסבתא גרים פה, אז בטח נקפוץ לבקר.
"מ..מה כבר?" שאלה ואני הנהנתי.
"די..מאמי..אוף אני אתגעגע.." אמרה וחיבקה אותי חזק חזק .
"גמני.." חייכתי אליה ונישקתי אותה בלחי .
"אתה תחסר לי .." אמרה והצחיקה אותי .
"חחח תחסר לי?" חיקיתי אותה וצחקתי.
"כן , מה..מישו צריך לדבר פה יפה לא ?" אמרה מחייכת .
אהבתי כשהיא מחייכת , חיוך שהאיר הכל .
בכמה דק' שלי איתה חייכתי גם , הייתי מאושר , רק כשאני איתה .
"אתה תבקר נכון?" שאלה ואני הנהנתי.
"נראה לך שלא ? אני ימות מגעגועים .." אמרתי מחייך והיא צחקקה.
"רק לא זה.." אמרה ואני הבטתי בשפתיה..רציתי כל כך לנשק אותה.
נוצרה שתיקה מביכה..השתדלתי שלא להסתכל עליה יותר , אני עוד מסוגל לנשק אותה.
היינו כבר ליד הבית שלה. . עוד שנייה ואני לא אראה אותה עוד הרבה זמן .
"אז.....תשמרי על קשר אה?" אמרתי והיא הנהנה.
היא יודעת שאני אוהב אותה.
התקרבתי אליה , לנשק אותה בלחי .. היא הזיזה את הראש ונישקתי אותה בפה.
באתי להתרחק אבל היא קירבה אותי אליה ונישקה אותי , לא האמנתי שזה קורה איתה .
הלוואי שאני לא מדממין, שאני לא חולם .
התנשקנו , נשיקה ארוכה ומתוקה. לא רציתי שהיא תיגמר בחיים .
רק אחרי כמה דק' התנתקנו..מביטים זה בזו .
"זה לא פייר שתלך מבלי שתדע.." אמרה מחבקת אותי..
"מבלי שתדע שאני גם, אוהבת אותך .." אמרה ונישקה אותי שוב .
- - - - - - - - - - - - -
"אללה 2-1." עומר אמר מחייך.
"היה משחק טוב.." חייכתי גם אני .
"יאללה אני מזיע מת אני עף הבייתה.." אמרתי להם..
"אני בא איתך אחי .." אסף אמר וכולם התפזרו .
"יאללה אח שלי ביי." אמר כשכבר היינו ליד הבית שלי ..
"ביי אחי" אמרתי ונכנסתי לבפנים.
לא היה אף אחד בבית , ברגעים האלה שמחתי שאמא ואבא עובדים.. גם אם עכשיו זה פחות, עדיין..
שמחתי כרגע, אני צריך את השקט שלי .
נכנסתי למטבח ושתיתי 3 כוסות מים. . הייתי צמא מת .
אחרי זה עליתי לחדר, הוצאתי מגבת ובוקסר ונכנסתי להתקלח .
כשיצאתי החלטתי שהגיע הזמן להתקשר ללינוי ..
"הלו?" ענתה באדישות .. זה כאב.
"מה קורה?" שאלתי מפעיל את המזגן , היה כל כך חם.
"בסדר..." השיבה .
"איך את?" שאלתי והרגשתי אידיוט..מה זאת השאלה המטומטמת הזאת!
"אני בסדר.. מה אתה רוצה?" שאלה , עדין באדישות . .. הרגשתי שאם הייתי לידה עכשיו הייתה הורגת אותי .
"אני מתגעגע אליך.." אמרתי מביט בתמונה הממוסגרת שלנו שעל השידה.
"אני צריכה זמן.." אמרה וזה עיצבן אותי.
"זמן למה ? למה לינוי? אני אוהב אותך..דיברתי עם שובל ו.. אמרתי לה שאני והיא רק היי וביי .." אמרתי וקיוויתי שזה יעזור . .שהיא תשתכנע.
"אני לא יודעת מור....אני לא רוצה להיפגע שוב ..מספיק נפגעתי" אמרה
"אני לא אפגע בך.. אני מבטיח לך.. אני לא רוצה, אני לא יכול .. אני אוהב אותך.. את יודעת את זה.." אמרתי וכלכך רציתי שתהיה פה, שאני יוכל לחבק אותה.
"נדבר על זה מחר טוב? אני הולכת לישון.." אמרה והבנתי שזה בשביל לסיים את השיחה.
"איך שאת רוצה" אמרתי וניתקתי .
אאאוח איתה..למה היא כזאת קשה?!
- -- - -- - - -- - - -
"מי זה?"
שאלתי מתקרבת לדלת . .
"נו מי זה..!?" שאלתי שוב כשלא שמעתי כלום .. הסתכלתי בעייינית..
יוגב עמד שם .
שייהיה שבוע טוב . .
אני אשתדל להמשיך השבוע..יש עלי לחץ מ ט ו ר ף .
אווהבת (:
אתר האהבה הישראלי