 |
|
💕
מי באהבה
0
אין גולשים מחוברים כרגע... 💝
|
|
|
ווואאו.. עמוד 100.. מזל טוב!!!
בא לי שידברו כבר אאוך..חח
תמשיכי בתאלי
יאלללללללה שיידברו כברר !!!
נראלי שזה מתקרב, נכון ? 😊
מ-ו-ש-ל-ם !!
מזל טוב על ה- 100 עמודים קודם כל ! (;
פרק מדהייייייים ,
אבל הם חייבים כבר לדבר ! זה מעצבן כל המצב שנוצר בין לינוי למור \:
מחכה להמשך ! 3>
תודה על התגובות (:
ישר אחרי החופש יש לי המון מבחנים ... אני מתכוננת כבר מעכשיו .
אז אני אמשיך בהזדמנות הראשונה שתהיה לי .
שבוע טוב שיהיה לכן .
המשך המשך המשך!
הכיי מדהים בעוווווווווולם!
את חייבת להשלים ביניהם ,
הם הכיייייי יפים ביחד 😊
QUOTE (ירדני_x33 @ 28/10/2008) את חייבת להשלים ביניהם ,
הם הכיייייי יפים ביחד 😊
המשךךךך? 😁
QUOTE (שקדייי @ 30/10/2008) המשך ? :/
😕
לפני הפרק:
אני יודעת שלא המשכתי המון המון זמן ..
וזה לא רק בגלל הלימודים..
זה בגלל שלא היה לי חשק לכתוב את הסיפור ..
אפילו אמרתי לעצמי שאני יעזוב את זה ככה , ושאם אם אני ארצה לחזור אני יחזור .
אני כן אנסה לכתוב .. ואם אני אחליט באמת לסיים אותו אז אני אסיים אותו בפרק אחרון ולא אעשה מה שתכננתי לעשות .
אני מקווה לא לייבש יותר אבל עכשיו אני באמת בתקופה עמוסה .
שיהיה לכן אחלה שבוע ואוהבת אתכן (:
- -
"מור, זה לא שהן לא אוהבות אותך . זה שאתה לא נותן להן לאהוב אותך ." אמרה
"מה אכפת לי אם הן אוהבות אותי או לא .. מה הן רוצות ממני?? מה מפריע להן .אז לא הכנתי עבודה..אז איחרתי ב-5 דק' לשיעור .. אז פעם אחת לא הכנתי שיעורים יאללה מה החפירות האלה כל שיעור אותו דבר 'אדון מור לאן אתה רוצה להגיע בקצב הזה?' " אמרתי בעצבים והיא הביטה בי .
"נרגעת?" שאלה ואני הרמתי את כתפיי.
"אני אדבר עם המורות שיתנו לך הזדמנות אחרונה.." אמרה והתחלתי לצחוק .
"עשיתי משהו רע שאני צריך לבקש הזדמנות שנייה? אם אני "הורס" את העתיד שלי זאת בעיה שלי ולא שלהן ... ואני לא נשאר היום שעה נוספת את יכולה להגיד גם את זה לרויטל." הסתובבתי והלכתי משם .
- - - - - - - - - - -
"אאוח .." התעצבנתי כשלא הצלחתי להיכנס לקפיטריה עם הכיסא .
"צריכה עזרה?" שמעתי קול מוכר ..
סיבבתי את ראשי לאחור וראיתי את מור מביט בי .
-----------------------------------------------------------------------------------
"לא" אמרתי והוא הביט בי .
"בטוחה ?" שאל ואני הנהנתי וסיבבתי את ראשי בחזרה.
לא רוצה להתקרב אליו .. לא מאמינה שהוא עשה לי את זה ... שהוא שכב עם שובל . שהוא עזב אותי .. ושבכלל , הוא איתה עכשיו .
"אוקי" אמר והלך .
הדמעות מילאו את עיניי . נשמתי עמוק וניסיתי להירגע. לא רציתי לבכות , לא שוב .
אחרי שהתייאשתי מזה שלא הצלחתי להיכנס חזרתי לכיתה...
- - - - - - - - - - -
"מה ? מה מייקל קשור ?" שאלתי את לינוי .
"לא יודעת .. הוא בא איתנו אתמול ו... יצא שדיברנו עליך ..כזה הוא שאל מה קורה איתי וזה..ואז אחרי כמה דק' שהיינו כולנו בשקט הוא שאל 'מה עם קארין?' אז אמרתי לו 'היא בסדר מה אתם לא בקשר?' אז הוא אמר שלאט לאט הפסקתם לדבר.." אמרה ואני הנהנתי
"כן .. סתם טמבל.. חושב הוא יכול לסבן אותי עם המילים שלו .. כל הבנים אותו דבר.. חוץ מיוגבי " אמרתי בחיוך ענקי
"ויובל!" מאי תקפה ושתינו חייכנו אחת לשנייה .
חייכתי אליהן חיוך קטן .. לא יכולה להגיד שמור מושלם – הוא לא .
-- - -- - - - - - - -
"כל הכבוד לינוי .. יש לך עוד שבועיים ואת עם קביים" מאיה אמרה לי בחיוך גאה .
"כן.." השבתי בשקט.
"קרה משהו?" שאלה ומילתה לי ולה קולה בכוס זכוכית .
"לא.." השבתי וראיתי את ערן .. הוא בא לבדיקות .. כבר הולך רגיל . כל כך מקנאה בו .
"גם את תגיעי לזה עוד מעט" אמרה כשקלטה אותי מביטה לעברו של ערן .
"אני יודעת. ." השבתי והיא חייכה.
"אז למה את מדוכאת ?" שאלה והרמתי את כתפיי.
"ממה יש להיות מרוצה בחיים האלו?" שאלתי והיא שתקה.
"אני הולכת , ד"ש לתומר.." אמרתי וערן חייך אלי . חייכתי אליו בחזרה ויצאתי לעבר המעלית.
3 שבועות אני ומור לא החלפנו מילה.
כל יום שעבר רק גרם לי להרגיש איך אני משתנה לאט לאט.
"מה קורה מאמי?" עמית נישק אותי בלחי .. הוא קיפל את הכיסא שלי והכניס אותו למושב האחורי .
"הכל בסדר.." השבתי בשקט..קיוויתי שלא ידבר. רציתי שקט.
מכירים את זה שאין לכם חשק לדבר? שאתם פשוט רוצים להיות עם עצמכם , עם המחשבות שלכם.. לא לומר מילה .. פשוט לשתוק ..
"אוקי.." אמר והמשיך לנהוג בשקט .
הערכתי אותו, הוא מכיר אותי כבר כל כך טוב .. ויודע שאני פשוט צריכה את השקט שלי ברגעים האלו.
"ביי מאמי .." אמר ונישק אותי בלחי.
"אתה רוצה להיכנס ?" שאלתי והוא הביט בי במבט מופתע .
"את בטוחה?" שאל ואני הנהנתי.
"אוקי.." אמר והחנה את האוטו בצד .
- - - - - - - - - - - -
"מה זה 5 מור ? מה זה 5 באזרחות ? אני לא מבינה אותך ! אתה נהנה לקבל ציונים כאלה נמוכים ? 5 קיבלת !? עדיף היה שתקבל כבר 0 , זה יותר מכובד!" אמא צעקה .
"מה את רוצה ? מה מה את רוצה ממני רבאק! רדי ממני !" צעקתי עליה בחזרה ואבא נכנס לחדר .
"תדבר יפה לאמא שלך !" צעק .
"נו הינה עוד אחד .. יאללה עזבו אותי בשקט כבר. " אמרתי בעצבים ושניהם יצאו מהחדר .
"כוס אמק" זרקתי תכדורסל שלי בחוזקה על הקיר .
התדרדרתי בלימודים, הציונים שלי לא עוברים את ה-50 .
המחנכת שלי מנסה לעזור לי כל הזמן ומגנה עלי .
אבל אין לי כוח , פשוט אין לי כוח לשבת וללמוד .
לא מרגיש שיש לי בשביל מה.
הפלאפון שלי צלצל , זאת הייתה שובל .סעמק עוד חופרת .
"הלו" עניתי ביובש
"מה קורה?" שאלה בשקט.
"טוב מה איתך ?" שאלתי והמשכתי לזרוק את הכדורסל עוד כמה פעמים , שיחררתי את העצבים .
"בסדר.. בא לך לבוא אלי ?" שאלה
"כן , אני בא" אמרתי וניתקתי .
רציתי להתפרק.. לשחרר את העצבים .
החלפתי חולצה , לקחתי את המפתח לאוטו וירדתי למטה .
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" אמא שאלה כשראתה אותי ליד הדלת .
"מה אכפת לך ?" התעצבנתי..ממש שוטרת .
"תענה לי" אמרה בכעס.
"לאנשהו" השבתי ויצאתי מהבית .. טרקתי אחרי את הדלת .
כל כך רצתיי לראות את לינוי .. להסתכל לה בעיניים , לשמוע אותה אומרת שהיא שלי , שהיא אוהבת אותי .. ופשוט להירגע.
לא יודע מה היא עשתה לי , רבאק! למה אני לא מצליח לנתק את עצמי ממנה?
מה היא עשתה לי ? למה אני ככה? בחיים לא הייתי ככה!
רק עכשיו אני מבין שמה שיש ביני לבינה זה..זה פשוט יותר מאהבה.. זה משהו לא ברור .
- - - - - - - - - -
"אני נפגש עם חברים מאמי .." יוגב אמר לי בטלפון .
"טוב" אמרתי בעצבים .
נפגעתי ממנו , הוא היה בצבא שבועיים ועכשיו הוא הולך להיפגש עם חברים שלו ?
"למה את עצבנית??" שאל ושתקתי .
"אני לא עצבנית" השבתי לאחר כמה שניות.
" אני מכיר אותך .." אמר בניסיון לשחרר ממני טיפת מידע .
"אז אם אתה כל כך מכיר אותי , תחשוב לבד למה . יאללה אני זזה להתקלח ביי" אמרתי וניתקתי .
הוצאתי מגבת , תחתונים וחזייה וננכנסתי למקלחת .
- - - - - - - - - - -
"לינוי מה יש לך בשבוע האחרון ? לא ראיתי חיוך אחד , אחד קטן!" אמר והשפלתי את ראשי.
"יעבור.." אמרתי והרגשתי גוש קטן בגרון .
"קרה משהו ?" שאל וליטף את פניי ואת ראשי..הוא שיחק לי בשיער בעדינות .
"כלום" השבתי והוא הביט בי ..שכבנו זה לצד זה במיטה , מחובקים .
הרגשתי בטוחה איתו.. כל כך.
אבל הדבר שהכי רציתי בעולם זה שמור יהיה פה לצידי .. שיחבק אותי ויגיד לי שהוא אוהב אותי . שהוא רק שלי..שהוא תמיד איתי , ושלא נפרדנו מעולם .
כל יום אני רואה אותו בבצפר עם שובל .. היא יושבת עליו ומתעלקת עליו .
ואני פשוט אוכלת את הלב כל פעם מחדש.
כל כך בא לי לקום אליו ולהוריד לו כאפה .. לשחרר את כל מהשאני מרגישה.
להגיד לו כמה שאני שונאת אותו על מה שעשה לי .
מה היה חסר לו ? נתתי לו הכל .
וכמו מטומטמת כשהוא אמר לי שהוא מרגיש לשובל דברים , נשארתי איתו.
כמה עלובה ונואשת הייתי.
"לינוי.." עמית קרא בשמי..הבטתי בעייניו . הדמעות מילאו את עיניי .
"אני רוצה למות.. נמאס לי כבר.." אמרתי מביטה לעבר השידה.. התמונה שלי ושל מור הוחלפה בתמונה שלי ושל לירן ... התמונה האחרונה שצילמנו לפני שנהרג.
"הכל כל כך לא הוגן ! אלוהים פשוט שונא אותי ..הוא הרג את בנדוד שלי , לקח לי לכמה זמן את ההליכה.. ולקח ממני את מור ... את הבנאדם שהחזיק אותי כאן .." אמרתי ועמית ליטף את פני ונישק אותי בלחי בעדינות .
"תפסיקי לדבר שטויות. את צריכה להחזיק את עצמך כאן לבד , בלי שאף אחד יחזיק אותך .
את לא ילדה קטנה לינוי .. יש דברים בהרבה יותר כואבים בחיים . תסתכלי על כל ניצולי השואה האלה . הם באמת מעריכים את החיים שלהם , אחרי כל מה שהם עברו . את ההזדמנות הזאת שניתנה להם לחיות . ההזדמנות שנלקחה מאחרים.
תסתכלי על כל הילדים המורעבים האלה באפריקה.. איך היומיום שלהם עובר בלשרוד .
ואת , שיש לך הכל בוכה ומדוכאת בגלל איזה בנזונה שעזב אותך בשביל מישהי אחרת שהדבר היחיד שהוא עושה איתה זה מזיין אותה כל הזמן , תהיי בטוחה בזה . היא לא טובה מימך ."
אמר והשתתקתי . מילותיו כאבו לי , אבל היו נכונות כל כך .
"א..אני יודעת..ש.. אב..אבל פשוט כואב לי ..כ..כאן .. בלב .." הצבעתי לעבר החזה שלי , היכן שממוקם ליבי.
"אני יודע, אני מבין .. ואת לא לבד, אני כאן איתך ." לחש באוזני וחיבק אותי קרוב אליו .
- - - - - - -- - - - - - -
'תודה על הניתוק הזה , שיהיה לך אחלה ערב.. '
ראיתי הודעה מיוגב ברגע שיצאתי מהמקלחת .
הרגשתי עקיצה קטנה בלב .
ניסיתי להבין אותו אבל היה לי קשה . לא ראיתי אותו שבועיים, הוא יודע כמה אני מחכה לראות אותו.
כמה קשה לי להעביר את הימים בלעדיו .. ועד שהוא חוזר הוא מעדיף להיפגש עם חברים שלו .
זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא התנהג ככה ובחר בהם , תמיד הייתי מעליהם- לפי מה שאמר .
העדפתי לא לענות לו על ההודעה.
התקשרתי למאי.. אולי היא תרצה שנעשה משהו .
"הלו?" ענתה ונשמעה כאילו שהערתי אותה .
"הערתי אותך ?" שאלתי והרגשתי לא נעים .
"לא מאמי .. מה קורה ?" שאלה
"הכל בסדר, מה איתך ? למה את נשמעת ככה?" שאלתי בדאגה ..
"סתם .. יובל לא עונה לי ...אני סתם אוכלת סרטים כי הוא עם זאתי מהלימודים.." אמרה וריחמתי עליה.
זה מטריף לחשוב כל הזמן מה החבר שלך עושה ומה לא .. עם מישהי שנמצאת איתו.
הכרתי את התסביכים האלה .. זה משגע .
"תשמעי מאיצ'ו ..אני מכירה את זה, זה סתם יחרפן אותך . תפסיקי לחשוב מה הוא עושה. כנראה הוא באמצע והוא לא יכול לענות , את תראי שהוא יחזור אליך .. אל תאכלי סרטים סתם .... את רק נכנסת ללחץ .. גם יוגב עכשיו עיצבן אותי ... בוא ניצא..נתקשר לכל הבנות נשאל אם הן רוצות לשבת באיזשהי מסעדה פה במרכז.. רוצה ?" הצעתי לה וקיוויתי שתסכים – כולנו זקוקות לרגע של שקט.
"סבבה, דברי עם לינוי ועם קורל וספיר .. אני אתקשר לשיר לנעמה ולרינת ..תגידי שב-9 כולן נפגשות במרכז" אמרה וסגרנו את השיחה .
התקשרתי לקורל וספיר ..רק ספיר אמרה שהיא יכולה .
התקשרתי גם ללינוי ..
"מתי?" לינוי שאלה ונשמעה גם היא מדוכאת .
"ממ ב-9 במרכז .. את רוצה מאמוש ?" שאלתי וריחמתי עליה . מסכנה שלי .
כמה שמור פוגע בה .. כל כך רציתי לבוא לדבר איתו אבל היא ביקשה ממני לא לעשות כלום .
כיבדתי את ההחלטה שלה , היא רק רצתה להתגבר עליו בשקט..
לא מגיע לו אותה – היא שווה זהב.. והוא בחר ללכת למישהי רקובה כמו שובל .
"ממ סבבה, רוצה שאמא תסיע אותנו ?" שאלה
"כן מתאים . .עוד חצי שעה אני יבוא אליך טוב?" אמרתי
"סבבה..ביי " אמרה וניתקה ..
התקשרתי למאי .. היא אמרה שרק רינת יכולה לבוא . לא נורא , נלך אני רינת ספיר מאי ולינוי .
התחלתי להתארגן , הוצאתי חולצה ארוכה ומעל שמתי ג'קט חום יפה כזה..נעלתי את המגפים החדשים שלי והתחלתי להתאפר .
המחשבות על יוגב שוב עלו .. למה הוא העדיף שלא ניפגש היום?
כאב לי בפנים – בלב .
- - - - - - - - - - - - - -
"את יוצאת ?" עמית שאל וידייו המשיכו ללטף אותי בעדינות.
"כן" השבתי בשקט ..
"מצוין מאמי , תצאי עם חברות שלך .. תתאווררי ותהני .." אמר ושפתיו נשקו לי על הלחי .
"אוקי." השבתי והוא הביט בי .
"אני לא יכול לשמוע אותך ככה..הדיבור הזה, המצב רוח הזה.. זה כבר נהיה חלק מימך .. ולא מתאים לך . את גם רזית לינוי .. את בקושי אוכלת .." אמר והשפלתי את מבטי .
"לאן את רוצה להגיע בקצב הזה? תקחי את עצמך בידיים , הגיע הזמן להתגבר." אמר וקם מהמיטה.
"אני זז, אני אקרא לאלונה שתעזור לך להתלבש...דברי איתי" אמר ונישק אותי בלחי .
לא אמרתי כלום , שוב הגיע הרגע שהעדפתי לשתוק .
הוא הביט בי במבט ארוך ולאחר דקה יצא מהחדר.
"לאן אתן יוצאות?" אלונה שאלה בחיוך כשנכנסה לחדרי.
"סתם למסעדה.." השבתי והיא פתחה את הארון.
"טוב , צריך להלביש אותך טוב..יהיה לך קר.. ממש קר בחוץ" אמרה והוציאה לי סריג עם גוונים חומים .
היא עזרה לי להתלבש. . וכשסיימנו שמתי עיפרון שחור ומעט סומק וזהו.
ירדנו למטה במעלית .חיכיתי שקארין תבוא ..
- - - - - -- - - - - -
"מה את מזמינה?" שאלתי את לינוי . היא נראתה על הפנים .
עייניה היו עיפות ונפוחות .
"אני לא ממש רעבה, אני אזמין לי רק לשתות. ." השיבה וקראנו למלצר .
כל אחת אמרה מה היא רוצה .
"מה קרה עם יוגב?" שאלתי את קארין ..
"סתם .. מפגר \: .. חזר מהצבא היום והוא רוצה להיפגש עם חברים שלו . .את מבינה ? שבועיים לא נפגשנו ואיך שהוא חוזר במקום לבוא ולהיפגש איתי..הוא מעדיף לצאת עם חברים שלו ..עכשיו זין אני אפגש איתו..אני יגיד לו מחר שאני יוצאת עם חברות שלי .. מגיע לו. שיתגעגע קצת!" אמרה בעצבים.
"קארין את יודעת שזה סתם ילדותי .. את זו שתפסיד מזה.. לא תראי אותו אחרי זה עוד שבועיים ותצטערי.." לינוי אמרה לה וקארין שתקה.
"לפעמים עם בנים צריך להראות במעשים – במילים לא תמיד הם מבינים" אמרה וכולנו שתקנו וחיכינו להזמנה שלנו .
- - - - - - - - - - - - - -
"אוח מור.. אתה לא מתייחס אלי אף פעם !" שמעתי את שובל מייללת מאחורי .
שיחקתי את עצמי ישן . לא היה לי כוח .
דימיינתי שזאת לינוי שפה לידי , אוח..הלוואי ויכולתי לחבק אותי עכשיו.
להגיד לה שאני אוהב אותה .שאני מתחרפן בלעדיה!
- - - - - - - - - - - - - -
לא הבנתי מה הקטע שלה , למה היא לא עונה לי על ההודעה?
ולמה היא ניתקה ככה?
החלטתי לעזוב את זה עכשיו , אני אדבר איתה מחר .
התחלתי להתארגן .. ב-10 חבר בא לאסוף אותי.
נסענו כל החברים לשבת באיזה פאב.. התגעגעתי לימים האלה ,הרבה זמן לא ישבנו ככה החברים .
כל אחד חוזר מהצבא והולך לחברה שלו .
לא יצא לנו לשבת כבר הרבה זמן ביחד .
- - - - - - - - - - - - - - -
"65..לינוי תלמדי יותר טוב לפעם הבאה " ורוניקה המורה שלי למתמטיקה הגישה לי את הבוחן .
התאכזבתי .
אני חייבת להתחיל ללמוד ברצינות .אני פשוט לא מסוגלת ללמוד מאז מה שקרה.
הראש שלי לא כאן בכלל ..
- - - - - - - - - - - - - - - - -
הפלאפון שלי צלצל . .זה היה יוגב.
"הלו?" עניתי .
"מה קורה מאמי ?" שאל כאילו שהכל רגיל . שנאתי את זה בו , אנחנו יכולים לריב ויום אחרי זה הוא ישחק אותה כאילו שהכל בסדר .
"בסדר. איתך?" שאלתי ביובש.
"אחלה .. רוצה לצאת היום?" שאל והרגשתי שזה הרגע שבו אני צריכה להיות מגעילה .כמה שאני מתגעגעת ורוצה לראות אותו .. מגיע לו .
"אמ .. לא ,קבעתי לצאת עם חברות .. נראה אותך כבר בפעם הבאה כשתחזור מהצבא סבבה?" אמרתי והוא שתק כמה שניות .
"את מחזירה לי ?" שאל בטון פגוע .
"אני ? מה פתאום... פשוט גם לי יש חברות .. וסדרי עדיפויות .." אמרתי והוא נאנח .
"למה את לא מנסה להבין אותי ?את יודעת שאני מת לראות אותך ושאני אוהב אותך ברמות מטורפות.. יצאתי אתמול עם חברים רק כי אתמול זה היה היום היחיד שיכלנו לצאת .. כי בשאר הפעמים כל אחד הולך לחברה שלו .. ואתמול זה הסתדר אז קבענו .וחוץ מזה מה הקטע הילדותי הזה קארין ? לא תפסתי מימך כזאת .. באמת .. את אפילו לא מנסה להבין .
וזה לא שאת הסופ"ש שלי בליתי עם חברים .. רק ערב אחד. . ושישי שבת אני שלך .. אבל אם את בקטע של להחזיר לי ולצאת עם חברות שלך אז וואלה תהני .. " אמר וגרם לי לשתוק .
"אנ..אני מצטערת " אמרתי והוא נאנח .
"מה חשבת ? שלא בא לי לראות אותך ? " שאל ושתקתי .
"את לא נורמלית .. ברור שאני מת לראות אותך .התגעגעתי אליך כל כך! אפשר להיפגש היום ?" שאל והלב שלי התכווץ . כמה שהוא מדהים.
"בטח שאפשר..ואפילו רצוי.."
- - - - - - - - - - - - - - -
ישבתי בחדר שלי .. חושב אם להתקשר אליה.
רציתי לשמוע את הקול שלה , לחבק אותה .. לנשק אותה.
להגיד לה כמה שאני אוהב אותה ומתגעגע אליה..פשוט קשה בלעדיה .
אני מתחיל להשתנות ,להיות מגעיל לכולם . להתעורר כל בוקר בלי חשק להמשיך.
חשבתי עם עצמי .. להתקשר או לא ?
- - - - - - - - - - - - - -
"אני יורדת רגע להביא לנו לשתות.." לינוי אמרה .
"רוצה שאני ארד איתך ?" שאלתי והיא הנידה בראשה.
"לא , גם ככה אני צריכה לדבר רגע עם אמא שלי..תחכה פה טוב ?" ביקשה ואני הנהנתי.
היא ירדה למטה..
ישבתי בחדר שלה .. ראיתי את הפלאפון שלה .. לקחתי אותו והתחלתי לקרוא בו .. בהודעות .
ראיתי מלא הודעות ממור .. בנזונה .
יצאתי מההודעות ונכנסתי לתיקייה של התמונות .. כפרה עליה.. כמה תמונות שלה צוחקת ..
עכשיו היא רחוקה מהמצב הזה.
הרגשתי רטט .. ראיתי שהתקבלה הודעה.. בפלאפון שלה .
יצאתי מהתיקייה של התמונות ונכנסתי להודעה.. היא הייתה ממור .
'אני לא יודע מה עובר עלי , אני ממש חייב לדבר איתך .. אני מתגעגע אליך ברמות מטורפות.
אם אני עדיין חשוב לך ואם באמת בא לך שנדבר על הכל וננסה לפתור – תחכה לי עוד שעה ליד הספסל שלנו בפארק ליד הבנק.. אני אוהב אותך עדיין – מור '
לא ידעתי מה לעשות .. לתת לה את ההודעה או לא?
אבל עד שהתחלנו להתקרב.
לא מגיע לו אותה ! הוא הלך עם מישהי אחרת , אפילו לא בא לבקר אותה בבית חולים .
איזה חבר הוא ? ככה הוא אוהב אותה ?
החלטתי לענות לו .. בשמה .
'אם אני חשובה לך , אז תכבד את ההחלטה שלי – אני רוצה לשכוח .. אני רוצה להתגבר עליך .אני עם עמית וטוב לי .. תן לי לשכוח אותך בשקט. שיהיו לך חיים יפים – לינוי .'
מחקתי את ההודעה שנכנסה ואת ההודעה ששלחתי ..
ככה היא לא תדע. ידעתי שאם היא תגלה על זה מתישהו היא לא תסלח לי .. אבל היא בטוח לא תגלה .
וחוץ מזה, זה לטובתה .. רק אני אוהב אותה באמת .. רק אני לא אפגע בה כמו שהוא פוגע בה .
עכשיו זה בטוח נגמר בינהם , לתמיד .
מקווה שאהבתן (:
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
