"הכל בסדר?" שאלה
"כ..כן למה ?" שאלתי לא מבין . "סתם ..אתה נשמע כאילו קרה משהו.." אמרה ונשמעה מודאגת .
"לא מאמי..סתם מתגעגע אליך .." אמרתי ודימיינתי אותה מולי .מת לחבק אותה .
"גמני אליך..איפה אתה?" שאלה וחיוך קטן עלה על פניי.
"אני בבית היא בדיוק הלכה חשבתי לראות אותך אבל עזבי..לא משנה כבר.." אמרתי
"למה לא משנה ? אתה עסוק עכשיו ?" שאלה ונשמעה כאילו נעלבה.
" לא .. את עסוקה עם הידיד הזה.." אמרתי בטון ציני וידעתי שאני נשמע קנאי .
"חחחח אני אוהבת אותך יובי .. אני עם ידיד , שכן שלי .. אנחנו ידידים טובים ויש לו חברה..ואתה יכול לבוא לאסוף אותי ? אני רוצה לראות אותך ." אמרה וחיוך קטן עלה על פניי.
"אני כבר יוצא אליך .." אמרתי וניתקתי .
לקחתי את המפתחות לאוטו ואת הפלאפון ויצאתי אליה.
----------------------------------------------------------------------------------------
"התגעגעתי" יובל חיבק אותי. הבטתי בעייניו .
"ניסע אלי או שאת רוצה לשתות איפשהו?" שאל והרמתי את כתפיי
"אין לי מושג, לא משנה לי ." אמרתי והוא חייך
"ניסע אלי." אמר ונסע .
כשהגענו אליו הבית שלו היה ריק .
"איפה ההורים?" שאלתי והוא חייך "בעבודה." השיב ונכנסנו לחדר שלו .
"את רוצה לשתות משהו ?" שאל והנדתי בראשי .
הוא משך אותי לכיוון שלו וחיבק אותי חזק חזק .
"התחרפנתי כשאמרת לי שאת עם ידיד שלך .." אמר וחיוך קטן חמק לו מבין שפתיי.
הוא לא ראה, הוא בדיוק חיבק אותי .
"גם אני התחרפנתי כשהיית עם זאתי" אמרתי בכעס והוא חייך ונישק את שפתיי.
"זאתי לא מעניינת אותי" אמר וליטף את פניי בעדינות .
"גם הידיד שלי לא מעניין אותי. ." אמרתי מנשקת את שפתיו .
"אז מה מעניין אותך ?" שאל בחיוך שובב
"אתה (: " השבתי והוא השכיב אותי על המיטה והחל לנשק אותי .
עד לפני כמה שבועות שנאתי אותו . לא האמנתי שייצא מצב שאני אחליף איתו מילה מחוץ לשעות העבודה..וכן , זה קרה . אאחח..
החיים האלו , כל כך לא צפויים .
- - - - - - - - - - - - -
"אחי אתה בא לאכול בפלאפל?" מייקל שאל אותי בפלאפון .
התחשק לי לראות את לינוי .
"אני כבר אתקשר אליך טוב אח שלי ? אני אשאל את לינוי .. היא קצת בבאסה אני רוצה להוציא אותה מהבית" אמרתי וקיוויתי שהיא באמת תסכים לצאת .
"טוב אחי..זריז" אמר וניתק .
התקשרתי ללינוי .
"הלו ?" ענתה בטון שקט. היא נשמעה עצובה . לא יכול שהיא ככה.
"מה קורה נסיכה?" שאלתי אותה
"הכל טוב .. מה איתך עמיתי ?" שאלה
"בסדר.. בא לך לבוא איתי לאכול בפלאפל ? תצאי קצת מהבית מאמי , תשבי איתי תהני. וגם מייקל בא" אמרתי וקיוויתי ששכנעתי אותה.
"לא יודעת עמיתי .. אין לי חשק" השיבה
"טוב אני לא שואל אותך .. תתארגני מהר .. יש לך 20 דק'..אני יוצא אליך עכשיו .. ביי" אמרתי וניתקתי מהר לפני שתספיק להגיב .
"אחי אני בא איתה.. אני יבוא לאסוף אותך עוד מעט . תהיה מוכן " אמרתי וניתקתי .
החלפתי בגדים ולקחתי תארנק שלי, תפלאפון ואת המפתחות לאוטו ויצאתי מהבית .
- - - - - - - -- - - - -
"מה זה היה הניתוק הזה?" הסתכלתי על עמית והוא רק חייך.
"בשביל שלא תספיקי להגיד לי 'נו לא .. אין לי חשק , אני לא מרגישה טוב .. לא בא לי , ביום אחר'.
מה אני לא מכיר את כל התירוצים שלך ?" אמר בחיוך משועשע .
"חח אין עליך עמיתי..באמת" אמרתי והוא חיבק אותי אליו .
"נכון .. אז בואי איתי .. יאללה את מוכנה ?" שאל ואני הנהנתי .
ירדנו למטה במעלית .. אמרתי לאמא שאני הולכת עם עמית ושאני יחזור מאוחר יותר .
נסענו לקחת את מייקל ..
"מה קורה?" נכנס לאוטו וחייך אלי חיוך קטן.
"הכל טוב מה איתך ?" שאלתי והוא הנהן בחיוך .
"מה עם קארין ?" שאל אחרי כמה דק' של שתיקה .
"היא בסדר . מה אתם לא בקשר?" שאלתי והוא הניד בראשו לשלילה.
"לאט לאט הפסקנו לדבר.. " אמר ואני רק הנהנתי בהבנה.
"הינה הגענו" עמית אמר בחיוך ועזר לי לצאת מהאוטו .
הסתכלתי על המקום . איפה שתמיד מור אוכל עם חברים .
נזכרתי שכמה פעמים הייתי איתו פה .
למה מכל המסעדות הגענו דווקא לכאן ?
"קרה משהו ?" עמית שאל ואני רק הנדתי בראשי לשלילה .
"טוב בואי ניכנס ." אמר ונכנסנו לבפנים .
בפנים , כצפוי ראיתי את מור .
-- - - - - - - - - - - - - -
"שובל מזיינת לי תשכל . כל היום מתבכיינת למה אני לא אוהב אותה" אמרתי ליקיר בעצבים והוא צחק .
"ככה זה נשים אחי .. מקבלות זין פעם אחת ולא רוצות להפסיק ." אמר ונתתי עוד ביס בפיתה .
"מה עם לינוי אחי ?" שאל והרמתי את כתפיי.
"מתגעגע אליה" אמרתי והרגשתי גוש כזה בגרון .
איזה אפס אני.. איך נתתי לה לברוח ממני.
הרחקתי אותה בגלל שובל .. ואז הפסק זמן ..אני כזה מפגר.
"וואו .. חבל שלא דיברנו על מיליון דולר ." יקיר אמר וסיבבתי את ראשי לאחור . הבטתי בלינוי , יושבת על כיסא גלגלים ועמית לצידה .. עם עוד חבר.
הסתכלתי עליהם .התחרפנתי . רציתי לקחת את הבקבוק קולה שהיה לידי ולדפוק אותו לעמית בראש.
לינוי הסתכלה עלי .. הסתכלתי עליה גם . היא השפילה את מבטה ועמית ליטף את פניה.
רציתי להרוג אותו. למה הוא נוגע בה!? היא לא שלו !! היא שלי. היא הייתה שלי.
הסתכלתי עליהם בכאב . עמית עבר ליד השולחן שלי בשביל ללכת להזמין . גם חבר שלו הלך איתו.
לינוי נשארה לשבת שם . המשכתי להסתכל עליה מידי פעם . מת לקום אליה ולדפוק לה נשיקה .
למה היא עושה לנו את זה? למה היא עם עמית? בלי הנשיקה שלה איתו היינו חוזרים! באותו יום .
לא אכפת לה מאיתנו בכלל ..
הסתובבתי בחזרה והמשכתי לאכול . מנסה לנתק את עצמי ולא להסתכל יותר .
"יאללה בוא אחי .." אמרתי כשסיימנו לאכול . קמתי ועברנו ליד השולחן שלהם שהיה ליד הכניסה.
הבטתי לה בעיניים והיא לי .. בטעות ניתקעתי בכיסא גלגלים שלה .
"אח.." אמרתי בשקט והיא הביטה בי
"סליחה." אמרה ואני הנהנתי כאילו שזה בסדר.
יצאתי משם . רציתי לחזור אליה ולחבק אותה. כל הדרך למכונית אכלתי את עצמי .
- - - - - - - - - - - -
"נו איך הולך עם מור ?" לירון ויעל שאלו אותי .
"לא יודעת .. פעם טוב ופעם רע..לא יודעת.." אמרתי והיו לי רגשות מעורבים .
מצד אחד אהבתי את מור . מצד שני לא אהבתי אותו בגלל היחס שלו .
אבל עד שהשגתי אותו, למה שאני אוותר ?
- - - - - - - - - - - -
"יו..יובל לא .. אנ.." הרחקתי את יובל ממני כשניסה להוריד לי את החזייה .
"מה קרה?" שאל וליטף את פניי.
"א..אני לא יכולה." אמרתי מרחיקה אותו ממני .
"איך שאת רוצה .. אני לא לוחץ עליך ." אמר והבטתי בו .
הדמעות זלגו מעיניי . פחדתי לאבד אותו.
"למה את בוכה? מאמי מה קרה?" שאל וחיבק אותי חזק חזק .
הוא לבש לי את החולצה וחיבק אותי .
"אני מפחדת .." אמרתי והוא הביט בעיניי .
"את מפחדת ממני או בכללי?" שאל והשפלתי את ראשי .
לא רציתי לספר לו . אף אחד לא ידע את זה . אפילו לא לינוי וקארין .
"שניה . אני כבר בא" אמר ויצא מהחדר . אחרי כמה דק' הוא חזר עם כוס מים וחתיכה מעוגת שוקולד ביתית .
"קחי יפה שלי .. תאכלי , תשתי תירגעי ותספרי לי מה קרה טוב ?" אמר ואני הנהנתי .
הוא חיבק אותי אליו שוב . חזק חזק . הרגשתי כל כך בטוחה בין זרעותיו .
"אני אוהב אותך . אל תשכחי את זה ." לחש באוזניי והבטתי בעינייו .
אכלתי מהעוגה קצת . ידעתי שזה יעזור לי להירגע. שתיתי מהמים וכשסיימתי הכל הוא הביט בי וחיכה שאני אתחיל לספר .
"מרגישה יותר טוב ?" שאל כששכבתי במיטה .
הוא נשכב לצידי והשעין את ראשי על החזה שלו .
"אני מצטער יפה שלי..לא התכוונתי להלחיץ אותך או להפחיד אותך .." אמר וליטף את ראשי בעדינות.
"אתה לא אשם .." אמרתי בשקט , כמעט ללא קול .
"א..אני מספרת לך משהו ..ו..אתה היחיד שיודע את זה..א..א..אף אחד לא יודע חוץ מימך " אמרתי והוא הביט בי .
"מה קרה?" שאל והביט בי במבט מפוחד .
"לפני שנתיים כש..כשהייתי בכיתה ט' אז...א...הייתי במסיבה..ו..כאילו מסיבה אצל ידיד ..היינו איזה 5 בנים ו-5 בנות ... ו.. כולם שתו שם ..ו..לא רציתי לשתות .אף פעם לא אהבתי את זה ..
אז.. היה שם מישהו שמאוד אהבתי ו..הוא ידע את זה .
הוא שתה המון ..ו..באיזשהו שלב כשכולם כבר היו שפוכים נכנסנו לחדר אחד והתחלנו להתנשק ו..הוא הוריד לי חולצה..ו..לא רציתי כלום אז ניסיתי להזיז אותו והוא לא זז והוא התחיל להפעיל כוח ו..התחלתי להרביץ לו והמזל שלי שהצלחתי לבעוט לו ב..ב..ממש כאב לו והוא נפל על הרצפה ותוך כדי הוא התחיל לצחוק ..הוא היה ממש מסטול ..ואני לא מצליחה לשכוח את זה שהבנאדם שאהבתי כל כך וידע את זה ניסה לעשות לי משהו רע והשתמש בכוח .." אמרתי ויובל ליטף את פניי וחיבק אוית אליו חזק חזק .
"נסיכה שלי..את צריכה להתגבר על זה ואני יעזור לך . אני בחיים לא אפגע בך ..אני לא מסוגל ..
את יותר מידי חשובה לי.." אמר והבטתי בעינייו ..
"אני מכיר אותך חודשיים ואני פשוט אוהב אותך ולא אהבתי ככה אף אחת .. וכמה שזה נשמע לך לא אמיתי..באמת .. אהבתי בנות כן , אבל לא ככה..את שונה מאי..את לא כמו בנות אחרות וזה מה שאני אוהב בך בעיקר. ואני איתך ..ומה שסיפרת לי שמור אצלי .. ואני שמח שסיפרת לי .. את יכולה לספר לי הכל .." אמר וחיבקתי אותו חזק חזק .
הדמעות זלגו מעיניי.
"ראית אותו מאז?" שאל ואני הנהנתי .
"ברור, יומיים אחרי זה ראיתי אותו בבצפר .. ו..הוא אמר לי שלום וחיבק אותי . הוא לא זכר מה שקרה. ו..זהו .. אף אחד לא ידע..ועכשיו הוא לומד בתיכון אחר . .אני כבר לא רואה אותו..אולי מידי פעם רק אומרים היי וזהו ..." אמרתי והוא ליטף את פניי.
"בנזונה .." אמר בכעס וחיבק אותי שוב .
"אני בחיים לא אפגע בך. תזכרי את זה .בחיים !" אמר והבטתי בעינייו .
"יובי ..אני מרגישה שמה שיש בנינו כל כך אמיתי .." אמרתי והוא הנהן.
"נכון . גם אם אנחנו מכירים קצת זמן , אני מרגיש שאני מכיר אותך כל החיים.." אמר ושפתיו נשקו לשלי .
"ואני אוהב אותך כל כך." אמר וחייכתי חיוך קטן .
"ואני מחכה לך ..עד שתהיי מוכנה טוב נסיכה?" שאל ואני הנהנתי .
שכבנו מחובקים . הוא ליטף את פניי ואני ליטפתי את בטנו ..
נזכרתי פתאום שאמא ואבא לא יודעים עליו . ושהם לא ראו אותו מעולם .
חשבתי מה היה קורה אם הייתי מפגישה בינהם .
רציתי שאמא תדע, שהיא תתמוך בי ותראה עד כמה יובל בנאדם נפלא .
אבל פחדתי .. פחדתי שהיא לא תסכים שאצא עם מישהו שגדול ממני ב-5 שנים ..
- - - - - - - - - - - - - - -
כל הדרך לבצפר שמעתי את הדיסק שלינוי הכינה לי .. עם שירים שהיא ידעה שאני אוהב.
לא הפסקתי לחשוב עליה.
אני כל כך אוהב אותה .. לא יכול כבר .
כשהגעתי לחנייה החנתי את האוטו ונכנסתי לבצפר .
ראיתי את שובל מתקרבת אלי ואת לינוי בדיוק נכנסת לבצפר. הסתכלתי עליה והיא עלי ..
"בוובביי בוקר טוב !!" שובל צעקה וחיבקה אותי חזק חזק . היא נישקה אותי .
לינוי ראתה אותנו . אווח..
"שובל די .." אמרתי והרחקתי אותה ממני .
"לא התגעגעת אלי?" שאלה ועשתה פרצוף עצוב .
"שובל ראיתי אותך אתמול . .אני לא בדיוק מספיק להתגעגע אליך .." אמרתי בעצבים ונכנסתי לקפיטריה .
אמרתי שלום לכמה חברים וכשהיה צלצול עליתי לכיתה .
כשהמורה נכנסה לכיתה היא ישר הוציאה רשימה של השמות והקריאה את השמות של כולם .
"מור ? הכנת את העבודה ?" שאלה והביטה בי במבט של 'אני מתארת לעצמי שלא'
"איזה עבודה?" שאלתי לא מבין .
"אוי אדון מור .. ככה אתה מתנהג בשנה האחרונה שלך ? לא טוב ." אמרה והמשיכה לשם שאחרי .
איזו מפגרת . מה היא רוצה ?
"אז ככה..מכיוון שרק 15 הכינו את העבודה מתוך כיתה של 40 תלמידים , כל אלה שלא הכינו נשארים היום שעה נוספת ומכינים את העבודה בסיפרייה . ואני רוצה אותה עד יום ראשון ." אמרה והוציאה טוש מהקלמר שלה .
"אבל היום יום שישי מי ישאר עד 2?!" התעצבנתי והיא חייכה.
"אתה מור . ועוד 25 תלמידים ." השיבה והחלה לרשום על הלוח .
- - - - -- - - - - - - -
"נו איך היה אתמול ?" הבנות דיברנו בינהן .
לא הקשבתי.
הייתי עסוקה במחשבות על מור , על עמית .
אולי באמת כדאי לי לנסות עם עמית ? הרי שובל ומור ביחד.
הוא עזב אותי בשבילה .. כמה אני יכולה לסבול בגללו?
לא יכולתי לשכוח את המבט שהיה לו אתמול כשראיתי אותו בפלאפל .
הרגשתי גוש ענקי שתקוע לי בגרון . גוש שחנק אותי והקשה עלי לנשום .
"ואת לינוי מה עשית אתמול?" קארין שאלה בחיוך גדול .
"ס..סתם הייתי עם עמית ..אכלנו בפלאפל ..ראיתי את מור שם " אמרתי והן הסתכלו עלי בהלם .
סיפרתי להן הכל .. והתחלתי לבכות .
לא יכולתי יותר . כל כך רציתי שנחזור . לא הצלחתי לראות את עצמי בלעדיו .
"ליני..עזבי אותו. תמשיכי הלאה. הוא המשיך נכון ? הוא לקח פסק זמן בשביל "להירגע" אבל בעצם הוא לקח אותו והלך להירגע אצל שובל .." אמרה וזה כאב לי . כל מילה שלה חדרה לי ללב כמו סכין .
"תראי את עמית .כמה שהוא מדהים והוא אוהב אותך ודואג לך .. את זוכרת גם שלפני שהיית עם מור כל פעם היו מתחילים איתך בנים ? את לא לבד. .את לא מכוערת . את מדהימה ליני..ולא חסרים בנים שרוצים אותך .. ואם הוא בחר לעזוב אותה בשביל הזונה הזאת אז זאת בעיה שלו בלבד.." קארין אמרה ושתיהן חיבקו אותי .
"תודה בנות. באמת.." אמרתי והרגשתי לא בסדר שהן סיפרו אחת לשנייה על אתמול ואני לא הקשבתי.
"איך היה אתמול ?" העזתי לשאול ושתיהן חייכו אלי .
"אחח ליני ליני..את פשוט לא מרוכזת אה?" אמרו בחיוך מבין וסיפרו לי הכל מחדש .
- - - - - - - - - - - - -
"מור אני לא מבינה מה עובר עליך . כל המורות מתלוננות עליך ! כל המורות " המחנכת שלי ענת אמרה לי כשהיינו ליד חדר המורים .
"מה אני יעשה לא אוהבות אותי ." אמרתי והיא חייכה.
"מור, זה לא שהן לא אוהבות אותך . זה שאתה לא נותן להן לאהוב אותך ." אמרה
"מה אכפת לי אם הן אוהבות אותי או לא .. מה הן רוצות ממני?? מה מפריע להן .אז לא הכנתי עבודה..אז איחרתי ב-5 דק' לשיעור .. אז פעם אחת לא הכנתי שיעורים יאללה מה החפירות האלה כל שיעור אותו דבר 'אדון מור לאן אתה רוצה להגיע בקצב הזה?' " אמרתי בעצבים והיא הביטה בי .
"נרגעת?" שאלה ואני הרמתי את כתפיי.
"אני אדבר עם המורות שיתנו לך הזדמנות אחרונה.." אמרה והתחלתי לצחוק .
"עשיתי משהו רע שאני צריך לבקש הזדמנות שנייה? אם אני "הורס" את העתיד שלי זאת בעיה שלי ולא שלהן ... ואני לא נשאר היום שעה נוספת את יכולה להגיד גם את זה לרויטל." הסתובבתי והלכתי משם .
- - - - - - - - - - -
"אאוח .." התעצבנתי כשלא הצלחתי להיכנס לקפיטריה עם הכיסא .
"צריכה עזרה?" שמעתי קול מוכר ..
סיבבתי את ראשי לאחור וראיתי את מור מביט בי .
100 עמ' (:
תודה על כל התגובות המדהימות שלכן.
אני אשמח אם תעבירו ביקורת על הפרקים ולא רק תכתבו שהם יפים והכל .זה יעזור .
אוהבת אתכן וחג שמח .
