היא סובבת במעגל מסחרר של בלבול ותקווה מהולים בביישנות המפתיעה אותה.
רוצה לגעת באמת,אך הלה מתרחקת ממנה בצעדי ענק,מדלגת דילוגים אכזריים וצופה בה מרחוק - נאנקת.
היא רצה מהר,בין טיפות ענקיות של גשם טהור ומגשים חלומות, נרטבת, מתנקה מהכל.
אלו דמיונות שווא.
ניצבת אל מולו,אל מול הים הפרוש אל מול עיניה המשתוממות מגדלו,כתמיד, מזמין ורחב ידיים
הוא חובק אותה חיבוק אוהב ומרגש,והיא מוחה דמעת גשם קטנה המבצבצת מבין חרכי עיניה אשר אט אט נפתחות ומציצות בחשש.
היא נושמת עמוק.האויר הקר חודר אל גופה,אל איבריה,מקסים אותה,מקפיא אך באותה עת מחמם ויוצר תחושת בית אשר היא לא זכתה לה מעולם.
גל תחושות עמוקות עובר בה ומציץ באמת שלה.
הוא נחרד ובורח רחוק ככל האפשר.
הכאב ניבט מפניה.
ואואואוא בר זה מדהים 😮
וכ"כ רגיש ועמוק!!!
עצוב מרגש וממש יפה
כל מילה היא סיפור שלם משל עצמה
תמשיכי לכתוב המון
את מוכשרת מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תוודה בנות אני אוהבת אתכן
אני אוהבת אותך
הכי בעולם, תזכרי תמיד!
והכתיבה שלך,
זה כבר כשרון עצום שאי אפשר לעצור.
3>
תודה רגינה אני אוהבת אותך
