קבעתי אם חברה שלי להיפגש אחרי שחודש לא נפגשנו, בגלל שהיא לומדת בפנימיה בדרום
אז כל פעם בשבועיים ואפילו בחודש היא חוזרת לאריאל.
אז קבענו להיפגש במרכז, להסתובב, להשלים פערים, לדבר להנות.. נו אתן מבינות.
הגעתי למרכז וישבתי במקום שקבענו, שמעתי לי שירים בפלאפון וחיכיתי שהיא תבוא.
לאחר כרבע שעה היא לא הגיע אז הסתובבתי במרכז לראות אם היא הגיעה ופיספסתי אותה אבל לא.
חיכיתי עוד 10 דקות ואז התקשרתי לבית שלה אולי היא לא יצאה.
אחותה הקטנה ענתה לי ואמרה שהיא יצאה כבר ממזמן לפני כחצי שעה.
חיכיתי עוד קצת באותו המקום, ואז החלטתי להסתובב קצת באיזור, לראות אם היא יושבת בפיצוציה, או אולי בפארק או בספסלים למטה.
עשיתי סיבובים בכל המרכז וחזרתי שוב לאותו המקום.
נורא דאגתי לה כי כבר עברו 45 דקות והיא לא הגיעה, התקשרתי שוב לשאול אם היא חזרה הביתה או לקחה פלאפון אבל לא, אמא שלה אמרה לי שאולי פיספסתי אותה והיא חיפשה אותי גם, אז חזרתי לאותו מקום שקבענו בו.
התקשרתי לחברות שלי ושלה לדעת אם היא דיברה איתן, עברה במקרה או אם הן יודעות איפה היא אבל לא אפחד לא יודע.
לאחר כשעה כבר ממש דאגתי ועשיתי סיבובים גדולים ומקיפים בכל האזור,
לא רציתי להתקשר שוב להורים שלה כדי לא להדאיג אותם,
ממש דאגתי לה, היא לא אחת כזאת שמאחרת, או בכלל הולכת למקום ולא מודיעה.
ממש פחדתי ונלחצתי, אני ילדה פרנואידית חושבת על הגרוע מכול!
ישבתי עוד במקום שקבענו ועשיתי סיבובים קטנים במרכז,
שעה וחצי עברה והחלטתי לעשות את אותו סיבוב גדול ומקיף בפעם ה-201 ואם היא לא נמצאת אז אני אלך בדרך לבית שלה אולי היא שמה או משהו.
אז עשיתי את העיקוף הזה ופתאום ראיתי אותה באה ומתיישבת על ספסל
[במקום ממש שונה מאיפה שקבענו וגם רחוק!!!!]
עם חברות שלה, יושבת וצוחקת לה, כאילו שכחה שקבענו.
אני פשוט נעצרתי במקום, אני דאגתי לה חבל על הזמן והיא בכלל הייתה עם חברות אחרות שלה.
אז פשוט לקחתי את הרגליים שלי והלכתי משמה, שמעתי שהיא קוראת לי כנראה הבחינה בי פתאום אבל לא עניתי לה.
שמתי שירים בפלאפון והלכתי הביתה..
זה כזה מכעיס אותי כי אני אשכרה דאגתי לה והתקשרתי לכל מקום אפשרי שהיא יכולה להיות בו, עשיתי סיבובים והכול כדי לראות אותה אחרי שעה וחצי מתיישבת עם חברות שלה וצוחקת.
אני לא יודעת אם עשיתי בטוב בזה שהלכתי משמה ולא חזרתי כששמעתי אותה קוראת לי
אבל פשוט הייתי כל כך עצבנית עליה וגם על עצמי שפשוט נראה לי הכי טוב לעוזב..
ואווו..
זה באמת מכעיססס!!
נראה לי שאני הייתי עושה את אותו הדברר...
כי זה באמת מעצבןןן
וקשה לשלוט בכעס..
אבל את תריכה לדבר איתהה...
תבדקי למה היא עשתה את זה..
ותגידי לה כל מה שאת חושבתת...
יהיה טוב=|
אוהבת אותךךך
אני מסכימה עם התגובה מעליי ומצטרפת אלייה
אין דבר יותר מאכזב מזה
וזה כ"כ מכעיסס
בעעע😢
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חע הייתי נותנת לה לאפה לפנים
את מחכה לה איזה שעה מחפשת אותה בכל מקום
והיא יושבת כאילו לא קרה כלום?
טוב שהלכת גם כן דפוקה
עם הבנות..
היא יצאה ממש לא בסדר..
זה ממש פוגע...=\
ווווווווווואי אם יש משהו שמכעיס אותי יותר מכל דבר זה או שמאחרים או מבריזים.
או שמקרה הזה אפילו לא מודיעים, זה כזה מכעיס.
כ"כ מבינה אותך רחלוש, גם לי זה קרה פול פעמים. חוצפה של אנשים.
לא שווה את הכעס שלך. פשוט תדעי להבא על מי אפשר לסמוך ועל מי לא.
אווווהבת אותך, דברי איתי 3>
יאווווו הקטע שלך ממש ממש מוצדק !
וניראה לי שזה מה שגם אני הייתי עושה ..
את אשכרה חשבת שקרה לה משהו וחיכית לה שעה וחצי !
ופתאום לראות אותה ככה נהנית , איןןןןן לזה שוום סיבה או תירוץ מוצדק !
ואני לא הייתי משלימה איתה כ"כ מהרר ..