אין לו שם בינתיים..
מקווה שתאהבו ! 😁
הקדמה
"גונן" – זה מה שהיה כתוב על השלט של הישוב החדש שעברנו אליו. אבי , אחותי ואני חזרנו מביקור אצל סבא וסבתא שלי. אני רוני , בת 15 מהישוב גונן שנמצא בצפון. יותר נכון.. עברנו לשם לא מזמן. לפני זה גרתי בראשון לציון , אני כ"כ מתגעגעת לחברי שם , היינו הכי מגובשים שיש. אני לא יודעת למה עברנו בכלל. אני זוכרת את היום הזה שאבא בא אלי לחדר , שמעתי מוזיקה והכנתי שיעורים באותו זמן. הוא אמר שהוא צריך לדבר איתי, הוא אמר לי שצצו כמה דברים בעבודה שלו, הוא עובד כסוכן סודי באיזה מקום סודי שאני אפילו לא יודעת את השם שלו..נו סודי. ואנחנו צריכים לעבור דירה,לצפון, לשכונה יותר שקטה. כבר שראיתי אותו שנאתי את המקום הזה.
הוא שקט מדי. אני ילדה של הופעות והמון רעש. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני הולכת להופעות כל שני וחמישי. אין להקת רוק בארץ שלא הייתי בהופעה שלה 5 פעמים לפחות. ובכלל אני מכורה למוסיקה, בעיקר רוק. בראשון היו המון הופעות של להקות.. ופה?! שום דבר. אולי הופעה רק של איזה להקת זמר צבאית. בקיצור שעמום אחד גדול.. אגב, יש לי אחות תאומה , שאנחנו דווקא די דומות. שתינו אוהבות הופעות רוק , אבל היא אוהבת תמיד לשבת באיזשהוא מקום ואני לעמוד לרקוד לצרוח להשתגע. היא אוהבת לשמוע מוזיקה חלשה ולא להתפרע יותר מדי, ואני שומעת על פול ווליום מתפרעת ורוקדת כמו משוגעת (איך אני אסתדר פה לעזאזל?! אם אני קצת אפעיל מוזיקה ,כל האנשים פה יצרחו עליי). בכל זאת אנחנו חברות ממש טובות ומסתדרות מעולה. קוראים לה ליאור. אז בשכונה היו קוראים לנו ליאורוני. שתינו היינו מקובלות ואהודות על כולם. גם בחיצוניות אנחנו די דומות, לי יש שיער ארוך חום גלי , ולה שיער קצר וגלי, לשתינו יש עיניים ירוקות אפורות , ושתינו גבוהות ורזות. "טוב יאללה צאו" נשמע קולו הצווחני של אבא שלי. קוראים לו ארנון. אמא שלי , נפטרה בפיגוע כשהייתי יותר קטנה. אני לא זוכרת אותה כ"כ אבל היא חסרה לי. מאוד. "אנחנו יוצאות זה בסדר.." סיננתי.
יצאנו מהמכונית ונכנסנו לביתנו. וילה גדולה , כמעט קוטג' אפילו, צבועה בלבן סיד. גרנו עם עוד איזה אישה נחמדה בבית , קראו לה יפית . היא הייתה עם שיער ג'ינג'י קצר והיא תמיד התלבשה בשמלות חושפניות. היא הייתה די רחבה.
פרק 1
"שלום ארנונ'לה והבנות היפות" קראה לעברנו יפית מפתח הדלת. "שלום שלום יפית,מה נשמע יפה שלי?" אמר לה אבא ונשק ללחייה. היא הייתה נחמדה למדי היא הכינה לנו אוכל ניקתה והכל. אני אפילו לא יודעת מה הקשר שלנו איתה ולמה. אבל לא התעניינתי בזה יותר מדי. " הכנתי לכן אוכל.. ספגטי עם פטריות וקציצות. רוצות? " הוסיפה והכניסה אותנו הביתה. "כן אני רעבה בטירוף.. לא אכלנו אצל סבא כלום.." רטנה ליאור. "יופי מתוקה שבי.." אמרה יפית " אתם?" הוסיפה והפנתה את פניה אלי ואל אבא. " אני לא רעבה. אני עולה לחדר.." אמרתי ועליתי לחדרי. " אני כבר בא " הוסיף אבא. נכנסתי וסגרתי את הדלת.. ישבתי על המיטה וחלצתי נעליים." אני שונאת ת'שכונה הזאת!! כולם פה פרחות ערסים או סנובים בשכבה שלי... לא רוצה ת'בצפר המסריח הזה!! " הוצאתי עצבים על חברתי הטובה ביותר מראשון שני בטלפון. " ואי זה עד כדי כך גרוע?" אמרה. "כן את לא מבינה אפילו! , יש פה רק מישהו אחד נחמד. והוא בן. קוראים לו איתמר, הוא הכי נורמלי מכולם." הוספתי. "חח לפחות מישו. אגב דיברתי הרגע עם ניר באייסי,כדי שתתחברי..יש לו דברים להגיד לך.." כששמעתי ת'שם שלו לפחות הועלה לי חיוך על הפנים. ניר.. החבר שלי! הוא הילד הכי מדהים בעולם. " אוקיי אני כבר אתחבר.. , אתם יוצאים היום ? " שאלתי. " כן סתם יושבים בעיר כמו כל יום שישי " ענתה ופיהקה. " אוף אני כלכך רוצה לראות אתכם . עברו שבועיים מאז שעברתי ואני מתגעגעת ! מזל שעוד מעט החופש הגדול. בדיוק עוד שבוע . אני הולכת לבוא אלייך לאיזה שבוע ככה ! " אמרתי ובול הדלקתי ת'מחשב. " ברור על היום הראשון ! טוב.. אני צריכה לצאת מחכים לי ההורים ללכת לסיבוב איתם חח אני אדבר איתך ! " אמרה. "חח טוב ביי דבריתי " עניתי וניתקתי. התחברתי לאייסקיו שמתי על מצב בלתי נראה ושלחתי הודעה לניר. לא צריכה עיצבונים עכשיו. "נירוש?" שלחתי לו. "היי רוני.." הוא כתב לי. היה משו במה שהוא כתב לי שהוא לא רגיל. הוא תמיד עונה לי ב'רונוש' או 'רוני יפה שלי' ופתאום 'היי רוני' ?
"מה קורה?" שלחתי בקרירות כמוהו. "הכל טוב ואיתך?" שאל. הפעם באמת חשבתי שמשו לא בסדר. "סבבה. " עניתי. מה יש לו? " תקשיבי.. אנחנו צריכים לדבר." כתב. "דבר..." עניתי בזלזול. מה קרה לעזאזל שהוא כל כך רציני? "אני.. אממ .. איך אני אכתוב לך את זה.. " כתב. "פשוט תכתוב. " הקלדתי במהירות. "אני רוצה שניפרד. " הייתי בשוק. לשנייה לא יכלתי לכתוב. הוא....נפרד...ממני?
זה מה שהכי עוזר לי עכשיו באמת... איזה זמן הוא מצא לו. אוף . למה עכשיו ולמה הוא בכלל נפרד ממני ? "מאין הגעת להחלטה הזאת?" שאלתי. לקח הרבה זמן עד שהוא שלח ת'הודעה. כנראה הוא כתב הרבה. כנראה , יש לו סיבות. " תקשיבי,אני אוהב אותך באמת. אבל קשה לי המרחק הזה, אני לא יכול.. אני צריך מישי פה איתי. והאמת..שהתחלתי לחבב מישי.. בקיצור אני מאוד מצטער.. אבל אני חושב שגם את לא יכולה ככה. זה קשה." הוא כתב. אוף , למה עכשיו ? למה ? סתם להרוס לי את עוד יותר ת'מצברוח ? אוח , הרגשתי איך הדמעות מתפרצות להן. קמתי מהכיסא ושכבתי על המיטה. השארתי הכל פתוח , ופשוט נרדמתי.
תגידו לי מה דעתכם.. (:
ואגב אני חדשה 😊
אני נטע מראשון בת 15 בפברואר..
3>
התחלה ממש יפההההההההה
וברוכה הבאה לאתר
תמשיכי
אוף אפח'ד לא מגיב 😢
טוב אני שמה פרק שני..
פרק 2
טוקטוקטוק , נשמעה דפיקה בדלת שהעירה אותי. הסתכלתי על השעון.. השעה הייתה 9, ישנתי 3 שעות. "מיזה?" שאלתי ופיהקתי. "ליאור.. תפתחי לי!" קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת. " את רוצה לצאת היום ? " שאלה. " לאן?" שאלתי בתמיהה. "ועם מי?" מי אנחנו כבר מכירות פה? ולאן אפשר לצאת במקום השקט מדי הזה. " פה לפארק השכונתי.. לשבת לדבר לצחוק , אולי לשתות..." אמרה וקטעתי אותה באמצע. "מה לשתות?! ממתי הילדים פה שותים? הם לא פרחים או ערסים או משהו כזה? וממתי את שותה? מה עובר על העולם ? " אמרתי. "תתפלאי,אבל מי שהכרתי הם הכי לא ערסים ופרחות. הם דווקא די נחמדים.. ואני רוצה לנסות.. מותר לי לא? קיצר את רוצה? נו זאת הגינה שמתחת לבית שלנו. אם לא תרצי תוכלי לחזור מיד.. " אמרה. " ממ טוב. אין לי בעיה.. ועכשיו הכי בא לי בטוב לשתות.. " עניתי וישבתי ליד המחשב. "קרה משהו?" התעניינה אחותי. "לא.. לא כלום.. חוץ מזה שניר נפרד ממני" אמרתי ולא הסתכלתי עליה. "מה?!" שאלה וסובבה את הכיסא שלי אליה.. "למה?!" הוסיפה. " כי הוא רוצה להיות עם מישי אחרת, בקיצור... סתם תרץ לי תירוצים" אמרתי והדלקתי ת'מסך.. "איזה מגעיל." אמרה אחותי והתיישבה לידי. בדקתי הודעות והראתי לה ת'שיחה עם ניר. "קיצר הגיע הזמן שנכיר קצת אנשים את לא חושבת ? " אמרה וחיבקה אותי. " כן.. נראה לי. אבל מאיפה את מכירה אותם?!" שאלתי ושתינו קמנו "נכון איתמר? אז דיברתי איתו באייסי עכשיו.. והוא אמר לי לבוא לשבת איתם..ולהגיד לך.." אמרה. "אה.. סבבה.. מתי?" שאלתי ושתינו קמנו מהכיסא ויצאנו מהחדר,ירדנו לכיון הסלון. " עוד שעתיים ככה.." אמרה והתיישבנו על הספה.. " ממ ב-11?" שאלתי והדלקתי את הטלויזיה . "משו כזה " אמרה אחותי " תעבירי לmtv נראה עם יש שם משו מעניין ולא את הריאנה הזאת .. " הוסיפה . "כן הא? שיר על מטרייה?! יופי.. מאוד עמוק!" אמרתי ושתינו צחקנו.
"הו רוני היית הרבה זמן בחדר.. את בטח רעבה לא ? " נכנסה יפית לסלון ושאלה. " ממ כן קצת" אמרתי. " אוקי , את רוצה שאני אכין לך חביתה? " שאלה וישר הלכה למטבח. "כן , תודה." אמרתי בנימוסיות. יפית מאוד אוהבת לבשל , כל הזמן שיש לה אפשרות היא מבשלת. "איפה אבא?" שאלה ליאור. "בעבודה בנות" ענתה יפית בעודה שוברת ביצה. " בשישי בערב?" הסתובבתי אליה והתפלאתי. "צץ משו דחוף אני חושבת..קורה לפעמים בנות " ניסתה להרגיע אותנו. "בזמן האחרון קורה יותר מדי" אמרתי ספק לעצמי ספק לכולם. "טוב אין משו מעניין, שימי ממ סאות'פרק!" אמרה אחותי. העברתי לביפ ובדיוק היה סאות'פרק. ראיתי קצת ואז הלכתי לאכול.
בעשר וחצי התחלנו להתארגן,נכנסתי למקלחת ויצאתי אחרי רבע שעה בערך, אני מתקלחת מהר יחסית.
שמתי על עצמי ג'ינס מתרחב (אני לא אוהבת את האופנה של הסקיני עכשיו) עם גופיה לבנה וחולצה של גרין דיי הלהקה האהובה עלי. הוספתי צמידים נחמדים ונעלתי נעלי אולסטאר שחורות. המראה הקלאסי והאהוב עליי.. בינתיים ירדתי למטה וחיכיתי שליאור תסיים את המקלחת שלה , היא לעומתי כן מתקלחת הרבה. במקרים הטובים זה חצי שעה ובמקרים הרעים זה שעה וחצי. מה יש לה לעשות כ"כ הרבה זמן במקלחת?!
נכנסתי למטבח ולקחתי לי כוס מים וקוביית שוקולד. "כן..כן אני חושבת" שמעתי קולות מכיוון החדר של יפית שהיה סמוך למטבח. חדר קטן וצנוע עם דלת דיי שקופה ששומעים מעברה הכל. לא חשבתי להקשיב לשיחה אבל הקולות היו חזקים . "התוכנית עובדת מצוין , בוס" שמעתי. איזו תוכנית ואיזה בוס? הרהרתי. התקרבתי טיפה והנחתי את ראשי על הדלת. "אל תדאג , היום בערב אף אחד לא פה,אני אוכל להשיג את מה שרצית" שמעתי שהיא אומרת. לפתע שמעתי רעשים מלמעלה.
פרק מושלםםםםםםםםם
ווא מהעניןןן מה יקרה אני במתחח
תמשיכי דחוף
