זה סיפור על נערה עיוורת ששנאה את עצמה, שנאה את הסביבה בגלל היותה עיוורת .
שנאה את כולם מלבד אהובה היקר שתמיד היה שם לצידה .
בבוא הימים נמצאו לה זוג עיניים בריאות ורואות, היא נותחה והחלה רואה ..
ניגש אליה אהובה ובהתרגשות רבה שאל אם תתחתן עימו, השיבה הבחורה שלא, מפני שהסתבר לה שהוא עיוור .
אהובה העצוב הבין כי אין ביכולתו לעשות דבר, לקח את דבריו והחליט לעזוב .
בעזיבתו השאיר לה את המכתב הבא :
" בקשתי היחידה אלייך היא שתשמרי על עיניי, נתתי לך אותן ועכשיו הן שלך, אוהב אותך ."
לפני שתאמר משהו פוגע, חשוב על אלו שאין ביכולתם לדבר.
לפני שאתה מתלונן על טעמו הרע של האוכל, חשוב על אלו שאין להם מה לאכול.
לפני שתתלונן על הדברים הקטנים שמפריעים לך בבת זוגתך, חשוב על הלבבות הבודדים שמעולם לא חוו אהבה.
לפני שתתלונן על כמה ילדיך שובבים, חשוב על אלו שלא יכולים להביא ילדים והיו עושים הכול למען ילד.
לפני שתתלונן כמה קשה עבודתך, חשוב על מילוני המובטלים שהיו רוצים להיות במקומך.
לפני שתפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו זכור שכולנו עושים טעויות, ועדיין נמשיך לעשות.
--- כל כך אהבתי את הסיפור, נכתב בצורה יפה שמעניקה הרבה חומר למחשבה...
יש כאלו שלא מעריכים את הטוב, הטוב שיש להם אין לכולם, יש כאלו שמתפללים כל לילה לטוב.
אז אנשים.... תעריכו כל דבר שיש לכם בחיים האלו, החיים הם מתנה, תהנו בהם וכמובן תמיד תהיו אופטימיים, תעריכו את כולם בהיותם איך שהם כי כל אחד הוא ישות בפני עצמה וכולם רוצים שיעניקו להם כבוד, בחיים צריך להיות הוגניים ולא שטחיים, להסתכל על הדברים החשובים באמת, היופי הפנימי. כמו שאומרים "אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בתוכו" ---
מה אתם חושבים על הסיפור והמסר שלו?
איזה עצוב... הוא התעוור כדי לתת לה לראות והיא זרקה אותו!!
אהבתי יש בזה מסר ענק!!
מאוד עצובב, גם אני אהבתי.
אנשים מה איתכם? מה אתם חושבים?
וואי את כל כך צודקת .
הוצאת לי את כל המחשבות מהראש שאין לי מה להגיד כל כך :]
יש אנשים שלא קולטים שצריך להנות מהחיים ולהעריך אותם,
להגיד תודה על מה שיש לנו ועל מה שאין.
יש כאלו שאין להם אפילו משפחה :\ הדבר הכי חשוב שקיים .
הייתי חייבת לשים פה את הסיפור הזה . .
שהוא מרגש אוותי מאווד, כל פעם מחדש שאני קוראת אותו :\
אני יכתוב בערך, כי אני לא יודעת בדיוק מה היה כתוב ..
אמא ובן עברו תאונת דרכים,
האמא עברה את זה בשלום, אבל הבן איבד עין.
חבריו לכיתה של הבן צחקו עליו ולעגו לו כל הזמן,
ושהוא היה חוזר הביתה הוא היה אומר לאמא שנימאס לו כבר,
והוא האשים אותה בכל .
בגיל 18 בערך הבן עזב את הבית,
גדל, הקים משפחה, הביא ילדים לעולם.
הוא קיבל עין מאישה נדיבה שתרמה לו .
והוא החליט להתנתק לגמרי מאמא שלו,
האמא שבאה ביום מהימים לנסות לראות את הילדים ואת בנה,
אחרי המווון שנים שעברו שלא ראתה אותו,
הבן פתח לה את את הדלת,
ראה אותה ומיד ניבהל, היא הייתה בלי עין אחת,
הוא עשה את עצמו שהוא לא מכיר אותה בכלל.
ופחד שילדיו לא יבהלו לגלות שזאת אמא שלו.
לאחר מספר שנים -
מהמקום שבו אמא של הבן גרה,
השכנים התקשרו לבן והודיעו לו כך:
אנחנו מצטערים, אבל אימך מתה.
הבן ניתק, והתחיל לדאוג..
הלך מיד לביתה, וניכנס לדירה..
על השולחן היה מונח מכתב ובו היה כתוב:
שלום לך בן יקר,
אני מצטערת כל כך על כל מה שעברת בילדותך,
אני רוצה לבקש סליחה ממך.
אני אתגעגע מאוד אלייך.
אני שמחה שעכשיו יש לך זוג עיניים,
זוכר שתרמו לך עין ..
לא רצו לספר לך מי עשתה את זה ..
זו הייתי אני, מרוב אהבה אלייך.
היה לי כל כך קשה עם הנתק הזה בינינו,
אבל עכשיו אני ישמור אותך מלמעלה.
אני מקווה שהבנת תסיפור :\.
בכל זאת,
אני מקווה שלפחות חלק יקראו את זה, ויבינו את המסר (:
ותודה לך 😊
את צודקת
תודה על המסר שהעברת
הפורום הזה נועד לפרסום כתיבה אישית.
סיפור יפה..אני כבר לקחתי לתשומת ליבי ממזמן שהחיים הם מתנה. 😊
לא חשוב מה יש לך תמיד תגגיד ברוך השם
כי הקטן שיש לנו לאנשים אחרים אין
אאהבתי את הסיפור הוא כל כך נכון
😁
וואייי איזה יפה זה!! אהבתתתתייי!!!
סיפור יפה..
תעריכו את החיים, חיים רק פעם 1 😊
