רוח קפואה בעטה בגבי
האוויר הזה של הפרידה יעזור לי להתעורר
הקול העדין שלך לא ישקר לי
אתה לא תכריח אותי להסתובב בחזרה
ואין יותר אור בחיוך המוכר
הכוכבים כבו ולא הודיעו לי
וענן קליל לקח מכאן יחד איתו את האהבה
והלב לחש , הלב צרח
אז קח עימך את כל העדינות הרחק מכאן
שהיא תיקח אותך על הענן שלה
והעולם יהפוך למושלג כמו העצב
ואני שרה לך ומלווה את הסתיו
השארתי את ליבי בידי החלומות
ואפילו אתה לא תצליח לשבור את השבי המתוק שלהם
אתה בטח תישאר להקשיב לדממה
ולא הצלחתי להבין את ליבי
השרב בוכה , הוא מקנא לסתיו
יד שברירית , ורידים דקים





