זה קטע קצר שכתבתי, לא עליי חלילה וכרפס,
כתבתי אותו בגלל חברה שלי, היא רצתה סיפור נוגע ללב.
חשה, חשבה שאני כותבת טוב.. 😁
לפני שאני ידפיס וייתן לה, תגידו לי איך יצא.
אין לי ממש שם בשביל הקטע, אולי תנו רעיונות ? חיחי
אוהבת אתכם מללאאןן 😎
יושבת בחדר,
מול המחשב
קוראת שוב ושוב את אותן הודעות אהבה ששלחת לי..
"אני אוהב אותך חיים יפים שלי,את הכל בשבילי"
היית רושם כל שיחה באייסי.
ועכשיו?! כבר לא
משהו השתנה בך.. אתה כבר לא אותו אחד,
שאני רושמת שאני אוהבת אותך.. אתה,אתה כבר לא מגיב לזה כל כך.
חשבתי שקרה משהו אז שאלתי אותך מה,
ואתה רק התעצבנת וצעקת ואמרת שכלום לא קרה,
פה כבר חשדתי שמשהו באמת קרה.. צלצלתי לחבר קרוב שלי..
שמכיר גם אותך.
והוא אמר לי את הדבר הכי נורא בחיים שלי, אתה בגדת בי.
בגדת בי, עם הילדה שאני הכי שונאת בעולם.
דמעות?! לא,לא בכיתי.. רק הרגשתי כאב חד מפצח את ליבי.
עבר לו יום,עברו יומיים.. שלחת הודעות, אבל אני?! התעלמתי.
ההודעות הראשונות היו..
"יפיופה?" או " את פה ?"
ההודעות האחרונות היו,
"זה לא מה שאת חושבת! " או " תעני לייי!! יפה שלי אני צריך להסביר לך"
ולבסוף, שלחת לי מכתב.. מכתב התאבדות..
"יפה שלי" הייתה הכותרת..
.." אני אוהב אותך כל כך, ומצטער, אני מצטער כל כך, אני הייתי אמור להיות חבר, ידיד,
ואני? בגדתי בך, כמו אידיוט..בגדתי בילדה שאני הכי אוהב בעולם..
ולמה? כי הייתי חרמן, איבדתי את הראש!
לא חשבתי.. חשבתי מהזה שלמטה, את.. את בתולה יפהפיה, לא היית עם אף אחד עדיין,
אני גדול ממך בכמה שנים.. 3 אם אפשר לדייק, וזה היה חסר לי, ובמקום לנהוג בהגינות, לחכות, הלכתי לילדה שאת כל כך שונאת, כי היא תמיד רצתה אותי אז ידעתי שלא תהיה לי בעייה להשכיב אותה.
שהתעוררתי, באתי לנשק אותה נשיקת בוקר טוב, כי חשבתי שזאת את.
הסתכלתי עלייה..על הילדה הכי מגעילה שהכרתי, ואז הבנתי מה קרה לי, מה עשיתי.
בגדתי באהבת חיי.
אני מצטער אהובה שלי, כל כך מצטער.
אני עוזב עכשיו.
אותך, את ההורים, את הידידים, את העולם.
מקווה שתזכרי אותי בחיבה אהבה שלי.
אוהב תמיד.
דין"
קראתי את המכתב ודמעות עלו לי לעיניים, למזלי אתה גר מולי אז רצתי אלייך במהירות,
תפסתי אותך בחדר מכניס כדור אחרי כדור,
"עזובב את זההה!!!" צעקתי לעברך, אבל כבר התמוטטת.. התמוטטת לי מול העיניים.
לקחו אותך באמבולנס לבית בחולים,
שעתיים ישבתי עם ההורים שלו, מחכים לתוצאות.
אחרי שעתיים וחצי יצא הרופא, הפנים שלו היו לא ברורות.. מאושרות אך כואבות באותו זמן.
"מה איתו? מה עם הבן שלי?!" צעקה אמא שלך
"הוא בסדר, הוא ייצא מזה נקי בלי שום פגע, כי למזלו בדיוק שההוא בלע מצאתם אותו, אבל הילד סובל.
"ממה?" שאלתי
" מאהבה נכזבת, הוא אמר שהוא לא רוצה לחיות." אמר הרופא, ואני החוורתי..
"אני רוצה לראות אותו" ביקשתי מהרופא והוא נתן לי להכנס
ראיתי אותך שוכב על המיטה, עם המכשירים המכוערים האלו צמודים אלייך, התקרבתי בזהירות,
ונישקתי אותה נשיקה קלה בשפתיים.
" אני אוהבת אותך כל כך חיים שלי" אמרתי לך
ואתה?! פקחת עיניים, מחייך.
" את, את רצינית יפה שלי?" שאלת בתמימות ובשקט
" כן" אמרתי והורדתי את ראשי
" ואת סולחת?" שאלת במבט לא מובן, מבט של כאב, עם קצת תקווה.
" ברור אהבת חיי.." אמרתי וחייכת חיוך רחב.
" אני אוהב אותך" אמרת
" גם אני אותך" התקרבנו, ונסחפנו לנשיקה ארוכה , איטית ונעימה.





