הייתה להם את האהבה הכי גדולה בעולם..
או לפחות...אוראל חשבה כך.
יום יום הוא אחרי שהוא,דין, היה נפגש איתה..עם אוראל,
הוא היה נוסע ליזיזה שלו... "מיכל",
"זה היה מדהים יפה שלי" מיכל הייתה אומרת לו אחרי כל פעם...
והוא היה אומר לה.. "מה שתגידי.." ,
חברות של אוראל היו אומרות לה יום יום שדין הוא סתם ילד בוגד,
שהוא בוגד בה מאחורי גבה,
והיא?! לא האמינה לשום מילה... היא חשבה שהוא אוהב אותה... אהבה עזה.
היא הייתה עיוורת מאהבתה אליו,
יום אחד היא כבר לא יכלה, ושאלה אותו אם זה נכון, אם הוא באמת בוגד בה.
הוא רק הביט לה בעיניים..בעינייה העצובות ואמר "לא".
היא האמינה,היא האמינה לשקר שלו.
באותו לילה הם נפרדו לשלום, הוא אמר לה שהוא "אוהב אותה!" ,
אחרי חצי שעה,היא נכנסה לחדרה וראתה את הפלאפון שלו על מיטתה,
היא חייכה לעצמה ואמרה "אחח שחכן שלי" ויצאה מביתה,
היא הלכה אליו.
בדרך לביתו היא הרגישה שמשהו רע עומד לקרות,
שמשהו רע מאוד עומד לקרות, אבל היא הניחה להרגשה הזאת והמשיכה לרוץ .
היא דפקה על דלת ביתו ,אבל אף אחד לא ענה.
היא דפקה שוב,ושוב? אף אחד לא ענה..
היא פתחה את הדלת והיא הייתה פתוחה..
"טובב" אמרה לעצמה בלב,ועלתה לחדרו של אהובה.
היא שמעה רעשים..לא רעשים נעימים.. היא פרצה את דלת החדר ונהייתה לבנה אחרי שנייה.
"אני לא מאמינה.. אני פשוט לא מאמינה" חזרה על דבריה..
"לא... אורי לא... זה לא מה ז.. " גמגמם דין
"דין.. עדיף שתשתוק.. אני לא מבינה איך הייתי כל כך מטומטמתת! כל כך מטומטמת! האמנתי לך במקום לחברים הכי טובים שלי... פשוט מטומטמת..!"
"אוראל תקשיבי לי.. אני אוהב אותך.. אני.."
"אתה תסתום!" עצרה אותו אוראל, "אני לא רוצה לשמוע ממך יותר... אני הולכת לשכוח אותך.. תגיד שלום לאוראל החדשה...אידיוט" אמרה בכעס ויצאה מהבית שלו.
"אוראלל חכייייייי" נשמעה צעקתו של דין , אבל היא לא ענתה..לא הסתובבה ולא הגיבה.
היא רק התחילה לרוץ מהר יותר ומהר יותר, עינייה התמלאו דמעות שהקשו עלייה לראות את המכונית הדוהרת לקראתה.
"אוראללל!!!!!!!!!!" זעקתו של דין נשמעה בכל רחבי העיר...הוא התחיל לרוץ לכיוון אהובתו השרועה על הכביש.
"אוראל בבקשה ממך.. תתעורריי יפה שלי... תתעוררי" אמר לה דין.. אבל היא לא ענתה.
"אוראל? אוראל קומי בבקשה!" הוא אמר והזיז אותה,אבל לא הייתה תגובה.
"אוראללללללללללללללללללללללללל" צעק לאלוהים... אוראל נהרגה.
למחרת הייתה ההלוויה,דין לא הגיע הוא נכנס לחדרו וכתב מכתב להוריו:
" אני מצטער אבא ואמא,
אבל אני עוזב את העולם, אהבת חיי נהרגה לי.. באשמתי!
בגדתי בה....בגדתי בה, כן... הייתי מפגר.
זה עצוב שרק אחרי שהיא הלכה לי,הבנתי מה היה לי בידיים.
זה עצוב שרק אחרי שהיא הלכה לי, ביקשתי ממנה סליחה.
אבל אני הולך לכפר על מעשי, אני הולך לבקש ממנה סליחה מול העיניים..
להתראות אבא ואמא,לא אשכח אותכם בחיים..
הוא לקח את כל הכדורים שמצא בבית... אקמול, דקסמול כדורי שינה כדורים אחרים, ביחד מספר הכדורים עלה על 400.. הוא שתה את כולם בבת אחת.. ולא הרגיש יותר דבר..
הוא עכשיו בשמיים.. מאוחד עם אהובתו הנצחית.. אוראל.
וואו כ"כ עצוב,
ומדהים !!!
את מוכשרת אין ספק..
אוהבת 3>
מדהים וכ"כ עצוב .
את כותבת ממש יפה .. תמשיכי לכתוב [ :
מדהיםםםם
העברת בי צמרמורתת..
וככה זה תמיד
רק כשמאבדים משו
מבינים כמה שהוא היהי חשוב לנווו!!
