הכאב ישאר לנצח / לין מ.
כואב לי... כל כך כואב. הכאב עובר על כל גופי באיטיות, אני משתגעת.
את מתמוטת לאט לאט. את כבר על הרצפה. הולכת והופכת לבלתי נראת.
הכל רע. פשוט הכל.
אין מה לעשות. את יודעת את זה.
אני לא זקוקה לעזרה, אני יכולה להתמודד לבד.
לא, את לא.
אני לא צריכה אותו, או את אף אחד אחר.
לא נכון, בלעדיהם את כלום. אם הם לא איתך, את מתרסקת על האדמה ושוברת את עצמך לחלקיקים.
אני רק צריכה לנוח. הכאב... אני לא מסוגלת יותר.
את אשמה. הדם שהכתים את בגדיך, הראש מסתחרר, הכל את עשית לעצמך.
רק לנוח ולהירגע, בסוף הכל יהיה בסדר.
לא. בחיים לא יהיה בסדר. את ממשיכה בדרכייך הרעים, איך את רוצה שיהיה בסדר?
אני אשתנה. אני מבטיחה.
את חוזרת על זה שוב ושוב.
אני אצליח. באמת.
זה כבר לא ישנה לאף אחד.
אבל הוא.... בשבילו.
הוא שונא אותך.
את משקרת.
את כלום בשבילו. הוא אוהב אותה.
די... בבקשה תפסיקי.
את יודעת שזו האמת.
לא... לא נכון. אני לא יכולה יותר. הכאב... שוב.
יופי, עכשיו תענישי את עצמך.
עשיתי משהו רע?
עצם קיומך זה רע.
אני יודעת. רק קיוותי ש...
תפסיקי לקוות. לא הבנת ששום דבר לא יעזור לך עכשיו?
הכאב... אני כבר לא יכולה יותר.
אני רק.... אוהבת אותך.
סלח לי, בבקשה.
בשבילך אעשה הכל. גם אמות.
נפלת, את כבר מתה.
כולך עטופה בדם, ובידך את מחזיקה סכין.
הבנת שאף אחד לא לצידך. את לבד בעולם שבו כולם שונאים אותך.
כל דבר שהכאיב לך נכנס ללב והשאיר צלקת לך עמוקה.
לא היה דבר שיכל לעזור לך, היית כבר אבודה.
אפילו אלו שהושיטו לך יד לעזרה בסוף הפנו את הגב שלהם כלפייך.
לא נשאר לך כלום מלבד הכאב.
והוא ישאר לנצח.
חברה שלי כתבה די ממזמן, ועכשיו מצאתי את זה אצלי במחשב.
אז שאלתי אם אני יכולה לפרסם,והיא הסכימה.
אני אישית ממש אהבתי,תביעו את דעתכם .
3>





