תודה רבה לכם... עזרתם לי מאוד!
אני בן 17 כמעט 18 מבית חורון.(אולי גם חו"ל בשביל חלק מכם...)
בכל מקרה רציתי להביע את דעתי על אחד הנושאים שעולים פה.
השבוע קראתי פה שתי פניות על אנשים שהעובדה שהם מחכים ולא רואים שום סימן להתקדמות כלשהי בזוגיות כואבת להם. ורוב הדברים שנכתבו כתגובה היו בסגנון של: "כל עקבה לטובה" ו"בסוף תמצא/י את מי שאת מחפשת" וכל מיני קלישאות נוספות. אל תבינו אותי לא נכון, אני כן מאמין ש"בסוף נמצא את מי שאנחנו מחפשים" וגם שלרוב העובדה שזה לא קורה עכשיו זה לטובה (אולי כי אנחנו לא מספיק מוכנים).
[ואני אני אומר לרוב משום שלפעמים אנחנו נוטים לחשוב שהבן/ת זוג השני צריך לדאוג לזה ואנחנו נהיה פסיביים].
אבל אני חושב שמפספסים פה שאלה שמרחפת ומשום מה לא נאמרת.
תסכימו איתי שכולנו מכירים את הקלישאות האלו... ואני חושב שמה שחלקנו מחפשים כשאנחנו שואלים את השאלה: "למה אני צריך/ה לחכות כל כך הרבה" היא גם תשובה לשאלה הזאת, אבל גם תשובה למה אני אעשה עד אז. התשובה "כל עקבה לטובה" מנחמת אולי ברגע הראשון ואפילו למשך היום הבא. אבל בשגרת היום יום אנחנו מתמודדים עם השאלה ששאלנו וזאת לא התשובה שאנחנו מחפשים...
אז תרשו לי להציע כמה הצעות...
1. תעסיקו את עצמכם בתחביבים שלכם שיהיה לכם עוד משהו שיפצה (עד כמה שאפשר) על החוסר.
2. תפתחו את עצמכם עצמית זה עוזר לביטחון שעלול להיפגע כשחושבים שאנחנו לא רצויים ע"י מי שאנחנו רוצים.
וגם ע"י כך כשניפגוש את מי שאנחנו מחפשים יהיה לנו הרבה יותר מה להציע... להיות יותר אטרקטיביים להיות יותר נחמדים, מבינים, חושבים וכו'.
אני יכול להעיד על עצמי שגם אותי השאלה מטרידה, ומה שעוזר לי הכי הרבה הם הלימודים שמטרידים יותר כנראה. מהשאלה הזאת. וגם העיסוק בתחביבים.
תרצו תקחו, לא תרצו אל תקחו ואם תוכלו תאירו (אני אשמח). שיהיה ב"הצלחה לכולנו...
ושוב תודה. יאיר
יפה כתבת😊
כל דבר מגיעבזמנו😊
כתבת יפה, ונתת עיצות נכונות.
אבלל.. כשדיש את החוסר ומרגישים אותו, קשה מאוד לחשוב על איך להתמודד כי פשוט ממש מרגישים את החוסר.. ובדר"כ הוא מורגש בכל דבר..
לא יודעת אם הצלחתי להביע את מה שניסיתי להגיד 😁
אגב, בית חורון זה ממש לא חו"ל. רק מיכלי שלי גרה בחו"ל.
אני גרה 10 דקות נסיעה משמה. זה ממש קרוב למודיעין.
ואני אפילו מכירה אנשים משמה... חחחחחחח 😊
תהנה בפורום, התמכרות נעימה.
סליחה מראש שלא אהיה פה הרבה.
גוד לאקקקק בהמשך 😊
אני לא מסכימה שזה קלישאות
או איך שלא הגדרת את זה מאמי,
בתור מישהי שעברה הרבהההה בחיים
ואני עדיין עוברת לצערי, למדתי
להאמין ולחזק את עצמי עם דברים
שבסוף יהיה טוב, שהכל לטובה,
וכ"ו וכ"ו... אמונה, תקווה וחשיבה חיובית
זה המפתח להצלחה ולמעבר יותר קל ו"נוח" של
תקופה קשה ואולי כמעט בלתי אפשרית,
לדוגמא כמו מה שאני עברתי(ועוברת!!!)
אני מעדיפה לא לפרט...
בכל אופן ברור שצריך להעסיק את עצמנו
ולעשות מה שאוהבים בתקופה שקשה
כי זה עוזר לעבור את כל הקשיים
תודה בכל מצב אפילו שאני לא מסכימה עם הכל😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
