הפתעה כפולה. (סיפור יפפפה .@!)

מי שמכיר/ה תסיפור לא לגלות את הסוף כדי לא להרוס לאלה שלא מכירים 😊


~@~פרק א'~@~

"עדן?"
"מי זה?"
"מיקי."
"איזה מיקי? אני לא מכירה אף מיקי. מי אתה?"
"את בטח זוכרת אותי. נפגשנו אתמול בחוף הים?"
"אני ניפגשתי איתך בחוף?"
"כן, את וחברה שלך, איך קוראים לה?"
"אולי אֵלִיָה?"
"אולי, אותה אני לא הכי זוכר. שכבתן להשתזף על החוף. ניגשתי אליכן כדי לקחת את הכדור שלי. שיחקתי מטקות עם איתן, החבר שלי והכדור עף עד אליכן."
"אז מה?"
"אז את הסתובבת אלי ואמרת לי שאני מסתיר לך את השמש."
"אני אמרתי?"
"אמרת. את לא זוכרת?"
"ממש לא."
"אפילו התנצלתי שאני מפריע לך להשתזף."
"באמת התנצלת?"
"בטח. אמרתי לך שאני רק לוקח את הכדור ומסתלק, אבל את בכלל לא האמנת לי."
"למה לא האמנתי לך?"
"אמרת שזה תירוץ שלי לשוחח איתך. את עדיין לא זוכרת?"
"לא. אני אומרת את זה לכל אחד. כל הבנים מנסים להתחיל איתי וממציאים כל מיני התחכמויות מעצבנות כאלה. למה אתם לא יכולים להניח לבחורה להשתזף בלי להפריע."
"אני מצטער, אבל באמת לא התכוונתי להפריע. באמת רק רציתי לקחת את הכדור. זה הכל."
"ולא התכוונת להתחיל איתי?"
"ממש לא."
"למה? אתה לא נורמלי?"
"לא נורמלי?"
"כן. אם לא ניסית להתחיל איתי אז אתה לא נורמלי. כולם רק מנסים להתחיל איתי. זה כבר הפך למטרד בשבילי. לא רק להשתזף בשקט אני לא מצליחה, אני אפילו לא יכולה ללכת ברחוב בלי שישרקו אחרי, שישאלו אותי כל מיני שאלות. ממש נורא."
"איזה שאלות?"
"אתה לא מצפה שאני אחזור על המילים איומות כאלה."
"אני מבין..." הוא השתתק. "הרבה חברים בכיתה שלי הם כאלה, אבל לא אני. אני אף פעם לא מטריד בחורות ברחוב."
"אני יודעת, אתה מטריד בנות רק על שפת הים."
"גם לא. אמרתי לך. באמת הכדור התגלגל למקום שלכן והלכתי לקחת אותו. זה הכל."
"אני לא מאמינה לאף מילה שלך."
"תשאלי את חברה שלך, איך אמרת שקוראים לה..."
"אליה."
"כן, אליה. היא האמינה לי. היא אפילו נזפה בך שאת כלכך משתוללת כל כלום ואיבדת את העשתונות שלך בגלל מישהו שבסך הכל רצה לקחת את הכדור שלו."
"כעסתי בגלל שהסתרת לי את השמש."
"אז את זוכרת?"
"ממש לא. אתה אמרת לי את זה."
"זה נכון. אפילו התפרצת עליי. את כלכך מהר מתרגזת?"
"אני מאוד רגשנית. זה מפריע לך?"
"להיפך. אני אוהב בנות רגשניות. זה אומר שיש לך נשמה."
"ככה..."
"כל החברות שהיו לי היו רגשניות. אני שונא לצאת עם מישהי קרת רוח ומחושבת מידי. זה כמו לצאת עם רובוט."
היא צחקה. "יצא לך כבר לצאת עם רובוט שאתה יודע?"
"בטח יצא. לפני שנה הייתה לי חברה שלא הוציאה מילה כל הפגישה. היא רק ענתה על שאלות, והתשובות שלה היו רק כן ולא. זהו. לא יצאתי איתה שוב."
"אולי שיעממת אותה? חשבת על זה במקרה?"
"לא יכול להיות. אני לא כזה. אני מאוד מעניין ואני מוכן להוכיח לך אם תסכימי להפגש איתי. אם יתברר לך שאני משעמם תוכלי לעזוב באמצע הפגישה. לא אכעס עלייך."
"מצטערת, אבל אני לא נפגשת עם בנים שאני לא מכירה. אולי אתה פושע מסוכן?"
הוא צחק. "אפילו את הרחוב אני חוצה רק במעבר חצייה. כזה אני."
"לא שכנעת אותי. רגע, מאיפה יש לך את הטלפון שלי? אני לא זוכרת שנתתי לך אותו."
"את לא," הוא אישר. "דווקא ביקשתי, אבל לא הסכמת. בעצם אפילו לא ענית לי. הסתרת את הפנים שלך בכובע הקש הלבן ולא אמרת מילה. רק המשכת להשתזף והתעלמת ממני."
"אז מאיפה יש לך את המספר שלי?"
"החברה שלך, תזכירי לי, איך אמרת שקוראים לה?..."
"אליה."
"כן, אליה. היא נתנה לי."
"בכלל לא שמתי לב שנתנה. אולי נירדמתי."
"לא, לא נרדמת. אליה הלכה ברגע שעזבתי אותך. שמעתי שאמרה לך שהיא הולכת לקנות גלידה בקיוסק."
"אני יודעת, אליה אף פעם לא שומרת על הקלוריות שלה. אני לא מבינה איך היא כלכך רזה. עכשיו אולי לא רואים את זה עליה, אבל זה עלול לפגוע בגזרה שלה בעתיד. אלף פעמים אמרתי לה, אבל היא לא מקשיבה לי. מה אמרת עליה?"
"אליה אמרה שהיא הולכת לקיוסק בטיילת לקנות גלידה ושאלה אם גם את רוצה. את לא רצית. בדרך לגלידריה ניגשה אליי ונתנה לי את הטלפון שלך."
"אני אהרוג אותה על זה..."
"אל תהיי כזאת אכזרית, אליה רק רצתה את טובתך."
"את טובתי?"
"כן."
"אל תהיה מצחיק. איזו טובה יכולה להיות לי מזה שאתה מנסה להתחיל איתי?"
"את לא יודעת וגם אני לא יודע. אנחנו לא מנחשי עתידות. אבל אולי בסוף תהיה לנו אהבה גדולה."
היא צחקה. "אהבה גדולה?" אמרה בבוז, "אני חושבת שעכשיו הגזמת. למה נדמה לך שאני אוהב אותך ואל תגיד לי שאתה התאהבת בי במבט ראשון, כי אני לא מאמינה בשטויות כאלה."
"אני דווקא מאמין."
"באמת? כבר הייתה לך אהבה ממבט ראשון?"
"לא ממש," הודה. "אבל אני מרגיש שאולי איתך יהיה אחרת. את לא יכולה לדעת מראש שלא תתאהבי בי. מה שאני מבקש ממך הוא רק שתתני לנו הזדמנות אחת כזאת. מה יש לך להפסיד, עדן?"
היא היססה. "אני לא יודעת," מלמלה. "באמת שאני לא יודעת. אני רק יכולה להבטיח לך, ואתה יכול להיות בטוח בזה, שלא התאהבתי בך במבט ראשון. אני אפילו לא זוכרת אותך. אם הייתי מתאהבת הייתי זוכרת. אולי תתאר לי איך אתה ניראה?"
"סתם. אני ניראה רגיל, לא משו מיוחד."
"אני רוצה לשמוע יותר פרטים. אתה גבוה, נמוך, שמן, רזה, איזה צבע עיניים יש לך והתחביבים שלך. ספר קצת עליך."
"בואי ניפגש ואז אספר לך הכל. נורא מביך לענות על שאלות כאלה בטלפון."
היא עדיין היססה. "טוב," אמרה לבסוף. אתה יודע מה. אתן לך הזדמנות אחת בלבד."
"אז את מוכנה להפגש איתי?""לא, לא הזדמנות כזאת. תתקשר אלי שוב מחר. אני רוצה לחשוב על ההצעה שלך וגם לשוחח עם אליה עלייך. אולי היא זוכרת אותך. תתקשר מחר ואז אגיד לך סופית."
"אתקשר," אמר.
"אז ביי," היא אמרה.
"ביי, כן ועוד משו... תשתדלי להיות רק ילדה מאושרת..."


~@~


5 תגובות אני ממשיכה 😊