היא חיבקה את ברכיה קרוב אליה.
בידה אחוזת את הדובי שלה.
דמעות מרטיבות את לחייה
היא בוכה על בדידות ארוכה
היא מרגישה איך הכל מתפרק.
נזכרת בידו הארורה נשלחת לעבר לחייה,
היא נזכרת בשנים של כאב
בשנים של הסתגרות בתוך חדרה
היא נזכרת בדם על שמלתה
ואת אביה צועק.
היא מחבקת את הדובי קרוב אליה.
חושבת עד כמה עצוב שהחיבוק האוהב היחיד שהיא מקבלת
זה מדובי חסר חיים וחסר כל רגש.
ווווואאווו
איזה כתיבה,איזה כשרון.
וכמה עצוב
אלוהים ישמור..:\
מירב?
כתיבה מטריפה
אוהבת אותך
ואו מצמרר
נוגע יפה ..
אל תפסיקי לכתוב לעולם בובית
אני שמחה שזה לא עלייך =]]
שבת שלום
כ"כ מדהים !!
ורק שתדעי,
למרות שזה לא עליך [ תודה לאל ]
שדובים כן בעלי רגש,
D:
אוהבת אותך יפשלי,
ואל תפסיקי לכתוב אף פעם !!
כי יש לך כישרון ענק.
😁
מיב,
זה מדהים ,מושלם,מדהים.
[:
חעחחעחע מוכשרת ובגדול את.
אוהבת אותך ביתי😊
