ללא מחוייבות.
פרק 1: להתמודד עם הפחד:
- הלו?
- ויקה?
- כן...מה נישמע?
- בסדר זה ג'ניה.
- אני יודעת רשום לי על הצג
- אה כן?
- כן!
- יש תוכניות להיום?
- אמ..לאדעת עדיין, נראה לי שאנחנו לא יוצאות היום.
- למה?
- לא מתחשק לנו.
- הבנתי טוב אם תצאו תתקשרו.
- אוקי.!!
לאחר מספר דקות הפלאפון שוב מצלצל...
" נטשה מחייגת אלייך"
- הלו
- ויקה מה נישמע?
- בסדר מה איתך שמנה?
- בסדר, מה עושים היום?
- לאדעת בואו סתם נלך להסתובב בעיר.
- סבבה.
- אגב תקשיבי ג'ניה התקשר כל היום רוצה להיפגש ואין לי כוח אליהם היום.
- כן צודקת בואו ניצא לבד היום.
- כן, זה מה שאני אומרת...נשבר לי כבר כל יום מתקשרי רוצים לצאת..בסדר פעם ב...לא כל יום משעמם לשבת איתם...אין מה לעשות איתם, בגלל השעמום אנחנו תמיד מוצאות את עצמינו רבות.
- טוב ויקה...אני חייבת ללכת לקלח את אחותי...שמונה וחצי למטה ותודיעי לכולן.
- אוקי ביי.
אמאאאאאאא..... אין לי נעליים לשים..
"נו ומה את רוצה ממני?"
"תעני לפלאפון מתקשרים אלייך"
- הלו...
- נו איפה את?
- שניה אין לי נעליים לשים.
- טוב רדי כבר.
התפשרתי על הקרוקס כבר וירדתי.
נתתי נשיקה לכולן והתחלנו ללכת.
(נטשה, כריס, אלונה, ליבי, ורה ואני)
הגענו לצומת...וחיכנו שיתחלף הצבע האדום.
פתאום קלטתי את ג'ניה וניקול הולכים בצד השני לפארק בו ישבנו איתם בפעם הקודמת.
"בלאט תראו מי בצד השני"...אמרתי.
נקווה שהם לא מזהים אותנו.
נטשה: "אני בספק שהם לא מזהים אותנו..
"טוב לכו כאילו לא ראיתן אותם..." אמרתי.
בדיוק התחלף הצבא וחצינו את הכביש...
הרגשתי רטט בכיס.
~ג'ניה מחייג אלייך~ ראיתי על צג הפלאפון.
נטשהה ג'ניה מתקשר...אני לא עונה אין לי כוח..
"טוב תני לי אני אענה" אמרה.
הבאתי לה את הפלא והינה ענתה..
נו מה הוא אמר? שאלתי.
סתם שאל לאן אנחנו הולכות ואמרתי לו לעיר להיפגש עם ידידים.
אה..סבבה.. עניתי.
הגענו לעיר...קנינו אייס קפה ופיצוחים והתיישבנו בספסלים בגן העיר.
דיברנו, צחקנו והעברנו את הזמן כמו שאנחנו יודעות כבר מספר שנים.
(כולנו ידענו שיש בנינו הרבה בעיות בזמן האחרון ושתקנו..אני לא יודעת בדיוק מה הסיבה לשתיקה אולי בגלל ושלא ידענו איך לפתור את הבעיות בנינו).
אז מה ליבי...מחר את בת 16 סופסוף...:] אמרתי.
"כן סופסוף:]" אמרה.
מחר הולכים לחגוג לך את זה בפיאסטה:] הולך להיות כיףף..
"כן אמרה לי" וראיתי שחששה.
כולן היו עסוקות בעיניינן כשלפתע ראיתי הודעה בפלא.
"יש לנו ארגז בירה עד הבוקר ואני בספק שאנחנו נגמור בא לכן לבוא לעזור"
-ההודעה נשלחה מג'ניה-
בלאט...ג'ניה שוב משגע רוצה שנבוא.
נטשה : טוב נלך להגיד להם שלום כנלך הביתה.
בשביל מה? שאלתי.
סתם נו..אני רוצה שליבי תשמע איך ניקול שר..
"לא משו מיוחד בהתחלה זה סבבה אבל אחר כך זה אותם שירים ומשעמם קיצר" אמרתי לליבי.
טוב נו איך שאתן רוצות.
בדרך חזרה באמת הלכנו אליהם...הגענו אליהם..וביקשתי מליבי שתלך איתי לשבת בקרוסלה שם בפארק כדי לדבר. היא הסכימה והתקדמנו לכיוון הקרוסלה.
נו אז מה ליבי מחר יומולדת? פאשה גם בא נכון.?
כן...יואו ויקה את לא יודעת איך אני מפחדת.
אני יודעת שאת מפחדת.
ויקה אני מפחדת שהוא ישים עין על נטשה...הוא שאל אותי אם היא באה ליומולדת שלי.
נו אז מה? זה לא אומר שהוא רוצה אותה או משהו, הוא הרי בא בשבילך:] הוא בא בשבילך עד עכשיו וגם עכשיו הוא יבוא רק בשבילך...אל תלחצי...:]
בליןן אין לי כוח לשמוע ת'חפירות שלהם שם...ג'ניה מעצבן אותי המבטים שהוא נועץ בי משגעים..
"חחח אולי נדלק עלייך"
כן מזה אני מפחדת...
בואי נצטלם...^^
יאללה...
הצטלמנו במשך חצי שעה ושום תמונה לא יצא כמו שרצינו..XD אבל לפחות נהנוXD
אחרי כמה דקות חזרנו לכולם...ושמענו את השירים הכ"כ חרושים שהם שרו...
באותו יום היה לי מצב רוח דיי עוקצני...
אחרי זה החלטנו ללכת הביתה התחלנו לצאת מהפארק. כשלפתע ניקול עצר אותנו..
ואמר "נטליי...את יכולה בבקשה לתת לי את מספר הפלאפון שלך"?
אחרי שהיא נתנה לו התחיל לזרוק אליה מחמאות.
"בלין למה הוא עושה את זה מול כולן" שאלתי את עצמי.
והתחלנו להתקדם...
ראיתי שאחרי המקרה הזה ליבי שוב החלה לחשוש ממה שיקרה מחר.!
ראיתי את זה בעיניים שלה...
התחלתי לזרוק הערות עוקצניות לכיוון של נטשה.
"אז מה נטשה עוד אחד נפל ברשת שלך? וגיחחתי"
"ויקי דיי!" אמרה לי.
הרגתי לא נעים ממה שהערתי לה אבל זה לא עצר בעדי להמשיך...
עוד צעקתי "איך אני שונאת את הטמבלים האלה שמתחילים עם בחורה מול כולם..לא יכולים לקחת אותה לצד ולדבר איתה"
אשכרה ליבי אמרה.
"כן כמו אלה שמתחילים עם חברה שלך לידך...איך זה מוריד מהביטחון העצמי פיזדיץ"
יואוווו כן אני שונאת את זה שמעתי את אלונה מגיבה...
"מי ישמע כאילו הרגשת את זה על עצמך..XD” עניתי
"מה הקשר בכללי אני אומרת לך.."
אני וליבי התחלנו להתעכב מעט בדרך וכל שאר הבנות היו יותר רחוקות מאיתנו.
ראיתי שליבי מרגישה ממש חרא...
עצרתי אותה ליד הגדר...ושאלתי אותה"ליבי...מה הבעיה?"
פאשה...אמרה לי וקולה היה כאילו היא לא בטוחה בעצמה.
הסתכלתי לה לעיניים..והתחלתי לנאום לה נאום..:
המשך...בערב אם יהיו תגובות..XD
איזה התחלה ארוכה..:][שיחקת אותה בסיפור..
מחכה להמשך.. 😁
QUOTE (רגייי @ 26/09/2007) איזה התחלה ארוכה..:][שיחקת אותה בסיפור..
מחכה להמשך.. 😁
הוא כבר כתוב...:] אני מחכה לעוד תגובות..^^
😢 ? אין תגובות? ^^
מסריחיםם😛
בתקווה ותגיבו..המשך לפרק 1...
המשך פרק 1: להתמודד עם הפחד:
עצרתי אותה ליד הגדר...ושאלתי אותה"ליבי...מה הבעיה?"
פאשה...אמרה לי וקולה היה כאילו היא לא בטוחה בעצמה.
הסתכלתי לה לעיניים..והתחלתי לנאום לה נאום..:
"אני כל כך מבינה שאת מפחדת שהוא ידלק עליה או משהו.
אבל זה לא יקרה. ואתה יודעת למה? כי הוא הסתכל עלייך. ואת יודעת את זה טוב מאוד.
"אבל את מכירה את נטשה" אמרה לי.
כן אני מכירה את נטשה. ואת יודעת מה גם אם הוא יסתכל עליה...את צריכה להאמין בעצמך.
"אבל הוא חשוב לי" אמרה לי
אני יודעת...את זוכרת כמה אני פחדתי שאוס ("כינוי של מישו") יסתכל על מישהי אחרת בראשון?
את זוכרת כמה פחדתי בכל מה שקשור אליו את זוכרת שאמרתי לך שאני לא יודעת מה אני אעשה אם הוא יבוא לראשון ופתאם ישים עין על נטשה...
והדבר שהכי פחדתי זה לאבד אותו גם כשידעתי שהוא לא שלי.
את יודעת שביום שכריס אמרה לי "הוא אמר לי שהוא מרשה לעצמו לשחק בך רק כשהוא בא לראשון" באותו יום ליבי כל הפחדים שלי התממשו..
בכיתי כל הלילה...כאב לי ,כ"כ כאב לי...לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...
לא ידעתי מה לחשוב עברו לי בדקה מיליון ואחת מחשבות וכולן נוגדות את עצמן.
אני הרגשתי כ"כ רע עם עצמי אבל את יודעת מה ליבי?
בבוקר התעוררתי...והרגשתי שהוצאתי מעצמי את הכל...
התעוררתי הסתכלתי על עצמי וראיתי שאני יכולה להמשיך לבד שאני לא צריכה את העובדה שיש מישו בעולם שיכול להיות שיש לו רגשות כלפיי..
אם הרגשות האלה ובלי הרגשות האלה אני מסוגלת להמשיך.
ולהאמין בי בעצמי ולא צריכה אפאחד אחר שיאמין בי.
אהבה ממנו אפעם לא הייתה לי. אבל התקווה לאהבה הזאת היא שעזרה לי להמשיך ולהיות אופטימית ולא להגיב קשה לכל מה שקורה סביבי.
את הרי יודעת כמה פעמים מתחילים פה עם כולן, וכמה פחדתי מדחיות. מה שבעצם חיזק אותי זאת המחשבה שלאוס יש אליי רגשות ושהוא שם עליי..!
{פה ראיתי דמעות בפניה} אל תבכי אמרתי לה.. למרות שהתקווה שהייתה לי התנפצה...
הבנתי שאני לא צריכה את התקווה הזאת...אני צריכה רק את הביטחון העצמי שלי שצריך לנבוע רק ממני ולא מאף אחד אחר..!
ואם יש מישהו שהיה שלי או שחשבתי שהוא היה שלי והוא הולך, עוזב , נוטש או איך שאת רוצה תקראי לזה...אז זה לא אמור להשפיע עליי.
אני זאת שמשפיעה על עצמי. אני ורק אני.
ואותו דבר בנוגע אלייך...ניגבתי לה את הדמעות שזלגו לה.
ואמרתי לה...
את חזקה ואת תתמודדי עם כל דבר..אם פאשה יסכל על נטשה את תבואי ותעיפי אותו בכוחות עצמך...
את תדעי עם מי יש לך עסק ואם הוא מוכן לעשות לך את זה הוא לא שווה אותך.!
ואת לא צריכה לפחד עכשיו...פחד לא עוזר בשום דבר.
את צריכה להתמודד עם הפחדים שלך כדי להמשיך.
כי ליבי...את זוכרת כמה בכיתי בגללו. כמה רציתי שידע שכואב לי.
והוא ידע...ונראה לך שהיה איכפת לו??? לא היה איכפת לו...בנים מחפשים מישהי חזקה.
שמאמינה בעצמה. שהיא אדם שלם ולא מישהי שצריך להרכיב לה ת'ביטחון העצמי.
הוא צריך לראות שאת בסדר איתו ובסדר בלעדייו..שאת לא תלויה בו.
ניגבתי לה את העיניים...תפסתי לה את היד ואמרתי לה את תיהיה בסדר!
היא חייכה אליי ואמרה תודה.
אמרתי לה...לא משנה מה יקרה אני פה...את תמיד יכולה לבוא אליי!
הבנות חיכו לנו במרחק של 30 צעדים מאיתנו... וכשהגענו כריס אמרה
"אז מה ויקה נאמה לך נאום?, אני בטוחה שהוא היה משהו טוב היא יודעת מה היא אומרת"
"היא תמיד מחזקת אותי"
אלונה חייכה גם היא.
נטשה אמרה לי "אנחנו צריכות אנשים כמוך בקירבתינו:]"
הגענו לשכונה..חיבקנו אחת את השניה לשלום.
ועלינו הביתה.
התעוררתי בסביבות אחד בצהריים...עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות.
ובשעה שמונה הלכתי לאלונה וכריס והתארגנו ליומולדת של ליבי...
יצאנו מהבית והתקדמנו לכיוון הבית שלה.
כשהגענו ליבי פתחה את הדלתת...
והיא פשוט הייתה מהממת...כ"כ יפההה! שזה אי אפשר לתאר..:]
נכנסנו הדלקנו מוזיקה וחיכנו לכל השאר...
איפה" פאשה ולאון?" שאלתי..
בדרך "ליבי ענתה לי"
"ומי עוד צריך לבוא?"
"נטשה, איתן חבר שלו ואלינור תפגוש אותנו ליד פיאסטה"
"סבבה" אמרתי והדלקתי את השירים שהיו במחשב של ליבי.
כשלפתע דפקו בדלת
ליבי פתחה את הדלת והכניסה את: לאון ופאשה.
השניים אמרו לה מזל טוב...
וכולנו אמרנו להם שלום.
הם התיישבו ובגלל שהם היו רעבים הביאו להם לאכול.
"איפה נטשה"? אלונה שאלה?
בבית עוד מעט תעלה אמרה ורה
ליבי התקשרה לנטשה ואמרה לה לעלות
לאחר מספר דקות...נשמעו דפיקות בדלת...ונטשה נכנסה.
עשו לה הכרות עם לאון ופאשה והיא התיישבה.
אי פרקים ארוכים.:]
כייף לקרוא
מחכה להמשך
QUOTE (רגייי @ 27/09/2007) אי פרקים ארוכים.:]
כייף לקרוא
מחכה להמשך
חח תודה מאמי..:]
את היחידה שמגיבה XD
נשמע סיפור מעניןןןןןןןן
פררקים מדהימיםםםםםםם
מחכה להמשךךךךךךך
QUOTE (ysataia-vika @ 27/09/2007) QUOTE (רגייי @ 27/09/2007) אי פרקים ארוכים.:]
כייף לקרוא
מחכה להמשך
חח תודה מאמי..:]
את היחידה שמגיבה XD
אל תדאגי ככה זה בהתחלה.:]
לאט לאט יצטרפו עוד..
פרק 2: נשיקות, אי הבנות ומה שבניהם!
ליבי התקשרה לנטשה ואמרה לה לעלות
לאחר מספר דקות...נשמעו דפיקות בדלת...ונטשה נכנסה.
עשו לה הכרות עם לאון ופאשה והיא התיישבה.
אחריה הגיע גם איתן בלי החבר שלו...עשינו הכרות בין כולם...
ישבנו קצת בבית של ליבי..ולפתע לאון, פאשה ואיתן נעלמו.
התארגנו ויצאנו גם כן....
כשכולנו ירדנו...ראינו שהבנים אינם...וליבי התקשרה לוודע איפה הם.
"הם נסעו לקנות וודקה" אמרה.
"ביקשו שנחכה להם" הוסיפה.
כן בטוח עניתי לה אם נחכה להם נאחר...תגידי להם שיגיעו לפיאסטה ניפגש שם.
וכל עשתה התקשרה אליהם.
"הם שיכורים כבר" אמרה.
"נו יופי" כולנו התעצבנו...
התחלנו להתקדם לאזור תעשייה. כשהגענו התחלנו לחפש אותם...ומצאנו אותם באחת החניות.
התקרבנו וראינו שיש 2 בקבוקי וודקה אחת מהן הייתה חצי ריקה.
כולנו שתינו כוס אחת של וודקה...וכריס הייתה צריכה ללכת להשתין. הלכתי איתה לחפש מקום בו תוכל לעשות את צריכה XD וזה לקח המון זמן כי לא היה איפה.
לאחר כמה זמן התייאשנו והיא עשתה את הצרכים שלה מאחורי איזו משאית..XD
כשחזרנו אליהם...הם עדיין היו שקועים בשתיהה...וכבר הבקבוק השני היה חצי ריק.
"נו אנחנו מתקדמים לכיוון פיאסטה?" שאלתי..
ולא קיבלתי תשובה.
אמרתי לכריס בואי נתקדם וכשהם יקלטו שהלכנו אני בטוחה שיתחילו להתקדם גם.
כריס הסכימה והלכנו..
ליד פיאסטה...פגשנו את אלינור ששאלה איפה ליבי.
התקשרתי לליבי כדי להגיד לה שיבואו כבר אבל היא לא ענתה.
לאחר מכן פגשתי עוד כמה אנשים מוכרים שגם כן הלכנו לפיאסטה.
(אגב זה מועדון שאנחנו הולכות לשם לעיתים קרובות).
פגשנו גם את דימה שנדלק על נטשה ביום שישי שעבר אחרי שהם התנשקו מספר פעמים.
הוא גם היה שתוי...(תיאור: בכללי הוא היה ילד שצבע שערותיו בלונדיני, הוא בן 16 לא מפותח לגילו..אני מרשה לעצמי לקרוא לו תמים.)
הוא ניגש אלינו בשיא הפוזה ושאל איפה נטשקה.. לא היה נעים לי ממנו..כי ידעתי שהיא לא בקטע שלו.
אמרתי לו שהיא יושבת איפשהו עם ידידים. ולפתע ראיתי אותם.
אני כריס ואלינור התקדמנו לכיוון שלהם...וראיתי שנטשה וליבי שיכורות.
כל כך התעצבנתי...והתחלתי לריב עם נטשה...
אלונה בינתיים צעקה על איתן...שנתן לנטשה וליבי סיגריות מול העיניים שלה...וטען כי הוא לא נתן להן כלום. (למרות שבסביבה שלנו כולם מעשנות אנחנו לא מעשנות ושומרות אחת על השניה מהגררות לזה.) לקחתי את ליבי לצד..וניסיתי לדבר איתה.
אבל זה היה לשווא היא לא הייתה במצב של להבין אותי.
ניסינו לגרום לה להיראות כך שהיא לא שתויה...והצלחנו...אני נכנסתי עם ליבי.
כשנכנסנו למועדון והוא עוד היה ריק...ליבי התנהגה כמו שהיא לא התנהגה אף פעם.
היא צחקה בקולות בלי סיבה...ונשכבה על השפות במועדון. דפקה את הראש בשולחן ולא הצליחה לעמוד.
כשהמועדון התמלא וכל אלה שהיו איתנו נכנסו לקחו אותה לשירותים...וכשהיא חזרה...התיישבה ליד פאשה.
נטשה שהייתה גם כן שתויה תפסה את הראש של פאשה ואת הראש של ליבי וקירבה את הפנים שלהם אחד לשני בכוח. כך שקרא שהם התנשקו.
אחרי הנשיקה הזאת. הם הרגישו יותר בפתיחות אחד כלפי השני...
אחרי שהמועדון התמלא ראיתי שנטשה קנתה עוד משקה חריף ונתנה לליבי לשתות העפתי את הכוס...וצעקתי על נטשה...ביקשתי ממנה שלא תתן לה לשתות עוד. והיא הסכימה.
הלכנו לרחבה ורקדנו כולנו ביחד גם ליבי הייתה מסוגלת לרקוד כבר.
במועדון התפזרנו כבר.. והיה סבבה.
אחרי כמה שעות ראית את ליבי, פאשה ולאון יושבים על אחת הספות אז התקדמתי לכיוון שלהם והתיישבתי איתם. ראיתי את ליבי ולפאשה מתנשקים.
לאון התקרב אליי ושאל אותי...
"מה את אומרת הם יהיו חברים?"
"מה זאת אומרת?" "הם חברים?"
"לא, תקשיבי אני אומר לפאשה תציע לליבי חברות וזה
והוא עושה לי תשמע לא יודע...אני לא אוהב אותה...אני עושה לו אהבה תבוא עם הזמן וזה."
"אני חושב שהוא עדיין לא התגבר על החברה הראשונה שלו ליבי."
(אחריה ליבי לפאשה היו עוד חברות והוא החליף אותן כמו נעליים).
הסתכלתי עליו וחשבתי שהיא צריכה לדעת את זה...אבל לא תיכננתי לספר לה את זה באותו לילה.
אחרי שנימאס לי לשבת לקחתי את לאון והלכנו לרקוד...
אחרי שהתעייפתי הלכתי שוב לשבת על הספה וראיתי שליבי מתקדמת אליי הכי מבואסת שאפשר.
"מה קרה" שאלתי אותה?
"פאשה לא רוצה לרקוד איתי" אמרה לי וקולה היה של מישהי שיכורה.
"מה.? מה זאת אומרת?" שאלתי מופתעת.
"לאדעת רוקד עם כולם חות ממני" ענתה.
"סוקה" אמרתי.
"כן אוףף"..
"טוב תקשיבי אני רוצה לספר לך משהו...אני חושבת שאת צריכה לדעת" רציתי לספר לה..אני לא יודעת למה אבל הרגשתי צורך לספר לה את זה.
התקדמנו לשירותים...ושם סיפרתי לה.
התחילו לרדת לה דמעות...חיבקתי אותה ואמרתי לכי תשלחי אותו לכל הרוחות...
אני מאחורייך...היא הלכה וממש מול העיניים שלו התחילה לרקוד עם מישהו אחר.
הוא לא הבין מה קרה בהתחלה...והתעלם מזה...
הלכתי לרקוד עם כריס וורה בינתיים.
לפתע ראיתי את נטשה מתחבקת עם מישהו ואלונה עומדת לידה...התקרבתי אילהן ושאלתי מה קרה.
אלונה הצביעה על דימה שהיה גם הוא לידה והסתכל איך היא מתחבקת עם מישהו אחר.
לא הבנתי מה קורה פה...ושאלתי את נטשה מה קרה...
"הוא לא מבין" אמרה לי..
"מי?" שאלתי..
היא הצביעה על דימה.
לא היה נעים לי להגיד לו כלום אז שתקתי לאחר מספר דקות אלונה זרקה לנטשה כל מיני הערות..."תפסיקי...שימי לב איך את לא מסוגלת להגיד לא"...לא הבנתי למה אלונה מתכוונת..
ושוב שאלתי את נטשה מה קרה?
נטשה אמרה "שניהם לא מבינים"...עשיתי פרצוץ...ואלונה הסבירה לי ששניהם נדבקים אליה והיא לא מעוניינת אך לא מסוגלת להגיד לא...
לא הבנתי מה הבעיה לעזאזל...דחפתי את זה שממש נדבק אליה...ואמרתי לו "אתה לא מבין היא ל-א מעוניינת"...הוא אמר לי משהו ולא שמעתי מה בידוק התיישב והניח את הראש על השולחן...
דימה עדיין הסתכל עליה...וראו שכאב לו...
הוא עדיין המשיך להתעקס עליה...היא התיישבה והוא חיבק אותה...היא ניחמה אותו...ובינתיים המשכתי לרקוד...
לאחר מספר דקות איבדנו את נטשה....התיישבתי עם אלונה על הספה...וראינו את נטשה מתקרבת עלינו עם סיגריה ביד...נעצנו בה עיניים מאשימות...והיא דפקה לנו מבט של מה הבעיה עם זה?
כעסנו עליה..ואלונה ניסתה להסביר לה מה הבעיה שלנו...יצא שבמשך כל הערב באנו לנטשה בטענות...
נטשה לפי מה שבהנתי בהמשך הערב המשיכה להנתשק עם עוד מספר בנים...ואת ליבי.
את ליבי תפסתי מתנשקת עם מישהו...
הלכתי לרקוד עם כולם...ושאלתי את פאשה איפה ליבי בכוונה לראות את התגובה שלו..
"לא יודע עזבי אותי" ענה לי.
בהתחלה הרגשתי...דיי בסדר עם מה שעשיתי..לא רציתי שמישהו ישחק ברגשות של ליבי כמו ששיחקו לי ברגשות...ולה הייתה את ההזדמנות לעשות עם זה משהו...לא הבנתי אז שזאת הייתה טעות.
לאון קרה לי ללכת איתו למעבר של השירותים...ידעתי שהוא הולך להפיל עליי את האשמה...
הסברתי לו למה פעלתי ככה. והוא אמר שמבחינתו אני צודקת.
בסוף הערב...נטשה ואלונה הלכו...וכל השאר חיכו לסגירה..
פאשה לא היה מוכן לדבר עם ליבי ובמשך כל שארית הערב...רקד עם ורה..ורה היא אחותה של ליבי.
אני וכריס היינו עסוקות בשלנו.
יפה.
חסרים לי התיאורים . .
נסי לתאר קצת יותר את המקומות..
את כותבת כמו רובוט, אין תיאורים.
בכל מקרה,בינתיים הסיפורממש יפה 3>
תמשיכי.
ד"א הסיפור אמיתי ?
QUOTE (YuLiiiiiiA @ 27/09/2007) יפה.
חסרים לי התיאורים . .
נסי לתאר קצת יותר את המקומות..
את כותבת כמו רובוט, אין תיאורים.
בכל מקרה,בינתיים הסיפורממש יפה 3>
תמשיכי.
ד"א הסיפור אמיתי ?
חח אוקי אני אתייחס לזה...
וכן סיפור אמיתי..