היא ישבה...על החול הקר...
באחד חודשי החורף.
היא התבוננה בגלים.
הריחה את הריח הכ"כ מוכר.
צמרמורת החלה לעבור בגופה.
היא פתאם נזכרה באותה תקופה,
בתקופה שהוא היה לוקח אותה.
בדיוק לאותו מקום בו היא התיישבה עכשיו, אך לבדה.
פתאם הרגישה צביטה חזקה בליבה.
דימעה בודדה זרמה על אחת מלחייה.
פתאם...בין רגע כשהיא הייתה שקועה בגלים המתנפצים בים.
הבינה איך כל הרגעים הכי יפים התנפצו בקירבתה.
היא רעדה מקור.
ודימיינה איך הוא חימם אותה אז.
איך היא הרגישה מוגנת בתוך זרועותיו.
והינה, בדידות עוטפת אותה.
בדידות שלא מחממת.
בדידות כואבת.
לפתע החלו טיפות לטפטף מהשמיים.
היא הביטה בהם.
ודמעותיה התמזגו עם דימעות השמיים.
שניהם חלקו את הכאב.
היא הרגישה איך היא רוצה להעלם.
ולא לדעת שוב לב שבור מהו.
אח...מישו לחש לה, את מוכרחה להמשיך ילדה.
אהבה חדשה תאיר את עינייך.
אהבה חדשה שתחמם את ידייך.
אהבה חדשה שתנגב את דימעותייך.
שתשכיח ממך את כאבך מאותה אהבה ישנה.
שכאן קרתה, באותו מקום בו התיישבה.
במקום בו התישבה לבדה!
מהמםםםםםםםם
כמה שזה עצוב ככה זה מושלםםםם
וגם הסוף כ"כ יפההה
הוא מדהים והכי מיוחד שיש
ממש ממש אהבתי
תמשיכי לכתוב המון
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 26/09/2007) מהמםםםםםםםם
כמה שזה עצוב ככה זה מושלםםםם
וגם הסוף כ"כ יפההה
הוא מדהים והכי מיוחד שיש
ממש ממש אהבתי
תמשיכי לכתוב המון
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה מורני:]
פשוט
ווווואאווו..
כמה עצב,
אבל שיר מטריף
עם כתיבה שפשוט אי אפשר לתאר.
ואו. מאמי זה כ"כ מדהים, מרגש, יפה, עצוב אבל אופטימי. אהבתי את הסוף....בעצם אהבתי הכל..
את מוכשרת!
אוהבת המון המון
