התחלללה מדהימה מאמיי
אהההבתי לגמריייי
תמשיכיייי דחוווףף 😉
QUOTE (ligush @ 25/09/2007) התחלללה מדהימה מאמיי
אהההבתי לגמריייי
תמשיכיייי דחוווףף 😉
תודה נשמה..:]
אני אמשיך מאוחר יותר...
הלילה כבר נכנה והירח מתחלף עם השמש
היא נשארה לעוד קצת,לראות את הזריחה שהיא כל-כך חיכתה לה.
הזריחה שעשתה לה טוב על הלב.
אבל הבדידות הרסה אותה,כל-כך.
לאחר הזריחה החליטה לקום וללכת...
כשלפתע...
+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרק 3
כשלפתע
ראתה בין פרחי הגינה הלבנים,
משהו דולק,
משהו מנצנץ,
היא החלה ללכת לקראת הפרחים הלבנים בגינה,
בהרגשה של חששות,פחד מסוים שנכנס בה,שכמותו לא היה אף פעם.
היא לא הבינה
מה יכול לבהוק כל-כך חזק,בתוך פרח לבן באמצע הזריחה.
לאט לאט
עם התקרבותה אל הפרח הלבן שבו ראתה את הניצוץ היא הבחינה באותו כוכב שנפל בלילה.
שהתחיל לאבד את הזוהר שלו עם זריחת הבוקר,
עד רגע מסוים שהכוכב כבה לגמרי.
באותו רגע שהכוכב איבד את הניצוץ שהיה לו,כפי שהיא ראתה
היא הרגישה
מין " דפיקה" בלב
מין הרס מסוים
הכוכב כבה
ומשהו עמוק בתוך הלב שלה הפסיק להרגיש.
היא לא הבינה מה קורה מסביב
לא הבינה מה קורה בתוך תוכה,
בתוך הלב הקטן האוהב כל-כך.
הייתה לא הרגשה כל-כך מוזרה,
שהיא לא יכלה להבין אותה.
לכן היא החליטה לעצמה,על מנת להירגע
"זה היה משהו סתמי אין לזה כלל חשיבות"
היא הלכה לבד בדרכה הביתה
הלכה בודדה,
כאילו אף אחד בעולם הזה לא באמת מבין אותה
הרגשה של ריקנות חסרת כול.
הלכה באיטיות מתמדת,בלי לחשוב מה יהיה הלאה,מאחורי הפינה מעבר לבית
רק דבר אחד היא הבינה,
שמשהו קרה מאז שהכוכב כבה.
משום מה,התחילו לרדת דמעות מעינייה,
ורק היא שמעה את הזעקה בתוך הלב,
היא הגיעה הביתה פתחה ת'דלת...
ואיי זה מדהים יפה שלייי
יש לך כתיבה מושכת וממש מיוחדתתת
כישרונית שלייי
QUOTE (limaori @ 26/09/2007) ואיי זה מדהים יפה שלייי
יש לך כתיבה מושכת וממש מיוחדתתת
כישרונית שלייי
תודה ליאורי
😁 😁
פרק חמווד...
אהבתי את איך שאת מכניסה את עצמך
לסיפור, למרות שזה לא בדיוק עלייך.
תמשיכי 😊
QUOTE (oshri_Ok @ 26/09/2007) פרק חמווד...
אהבתי את איך שאת מכניסה את עצמך
לסיפור, למרות שזה לא בדיוק עלייך.
תמשיכי 😊
אני תמיד מנסה להכניס ת'עצמי למצב
של שיר/סיפור שאני רושמת.
כי ככה אני יותר מתחברת.
חח אהבתי...
מחכה להמשך כבר..
תעשי המשך ארוך...
אני רק נכנסת לזה וזה כבר נגמר..XD
יאללה...
QUOTE (ysataia-vika @ 26/09/2007) חח אהבתי...
מחכה להמשך כבר..
תעשי המשך ארוך...
אני רק נכנסת לזה וזה כבר נגמר..XD
יאללה...
שמחה שאהבת.
המשך ארוך?.
כתבתי כבר לפחות 10 פרקים,
אני אנסה לכתוב משהו ארוך במיוחד בשבילך..:]
משום מה,התחילו לרדת דמעות מעינייה,
ורק היא שמעה את הזעקה בתוך הלב,
היא הגיעה הביתה פתחה ת'דלת...
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
פרק 4
עם פתיחת הדלת,
היא הבינה,שהיא באמת לא שווה כלום בעולם הזה,
היא הבינה שללא אהבה,אף אחד לא באמת זקוק לה.
היא הרגישה בדידות חזקה,
בדידות שהיא לא חשה מעולם.
היא חשבה שהוריה,לפחות ידאגו,יחכו לה מאחורי הדלת,
אבל היא טעתה,
אף אחד לא באמת חיכה,
אף אחד לא באמת היה שם בשביל לדאוג לה.
היא הייתה אפילו מוכנה לצעקות מהצד של ההורים
בשביל לראות שיש טיפת דאגה
אבל היא שוב הבינה,
שזאת טעות,טעות אחת גדולה.
היא עלתה למעלה למדרגות החדר שלה,
יום שבת בבוקר,עדין כולם ישנים בשעה 8
היא לקחה עט,לקחה דף,והתחילה לרשום,ביומן שלה,
כל דבר,כל פסיק,כל הרגשה,
הכול,
הוציאה על הדף.
וחתמה עם דמעה רטובה על דף היומן.
שטשטש מעט את הכתוב.
שמה את היומן במקום הסודי
שאף אחד לא יודע עליו באמת.
ונרדמה לאט .
החלומות החוזרים ונשענים חזרו על עצמם שוב ושוב
על הכאב,הבדידות,הלבד של עצמה.
על הדמעות הכואבות של כל לילה.
לקראת אחר הצהריים,שמעה דפיקה בדלת...
סיפור כל כך מדהים : ]
אהבתי ...
המשך = ]
QUOTE (נווופרי @ 26/09/2007) סיפור כל כך מדהים : ]
אהבתי ...
המשך = ]
אוו הנה תגובה..:]
תודה תודה..😁
עוד כמה תגובות
ואני ממשיכה
רגינהההההההההההההההה
איך יפההההה!!!!
חובה המשך
תגיבווווו לה על זה הילדה משקיעה (:
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אותך חייייים
QUOTE (VladaKushnir @ 26/09/2007)
רגינהההההההההההההההה
איך יפההההה!!!!
חובה המשך
תגיבווווו לה על זה הילדה משקיעה (:
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אותך חייייים
כפרע עלייך ולדו'ש..:]
אוהבת אותך המון.
הנה עוד מעט נסיים המשך.