"היי מה קורה ? " שאלתי וניסיתי לגייס את כל הכוחות שבי בכדי לחייך.
" בסדר מה איתך ? "
הוא אמר והתקרב אלי.
" מתמודדים אתה יודע "
אמרתי והשפלתי את ראשי, ניסיתי כמה שיותר לעצור את הדמעות,
זה כבר חודש שאני לא מפסיקה לבכות.
" די יפ'שלי , אל תבכי" הוא אמר ומשך אותי לחיבוק חם.
אני שונאת שמחבקים אותי כשאני עצובה,
זה תמיד גורם לי להרגיש מסכנה,
ולדמעות לזרום בלי סוף.
אבל משום מה החיבוק שלו עודד אותי, לא רציתי להתנתק ממנו, מהמגע שלו.
חיבקתי אותו חזק - והוא הבין ולא שיחרר אותי.
ככה עמדנו דק' אחדות מחובקים , לא אומרים מילה.
לפני חודש אהובי יצא מחיי בסערה, ניתק את המגע שלו ממני וברח לאחרת.
היום -
אהוב חדש נכנס לליבי בחוזק ונשאר שם , כמו עץ שתול עם שורשים.
האהבה היא רגש לא החלטתי , לפעמים כואבת, שוברת את הלב לשניים ומותירה צלקות של יגון וצער, ולפעמים גורמת ללב לרחף מרוב אושר לתוך חלל ורוד ריק אי שם בעולם החלומות.
ליבי עבר כ"כ הרבה עליות וירידות,
מורדות תלולים,
ועליות קשות.
אבל בסופו של דבר,
ככה הוא הרגלו של עולם.
להיפגע זה בעצם להוכיח לעצמך שאתה גיבור.
לפגוע זה בעצם להוכיח לעצמך שאתה אנושי.
" אני אוהבת אותך "
נפלט לי מהפה, ויצאה לאוויר העולם ללא חרטה או נסיגה.
" גמאני אוהב אותך "
הוא השיב לי ויכולתי לחוש את דפיקות ליבו שהתעצמו .
וככה אהבה חדשה נכנסה לחיי,
באותה מהירות שהאחרונה יצאה.
אם נפגעתם פעם אחת -
אל תוותרו.
תקומו על הרגלים,
תזקפו קומה.
תלכו עם ראש מורם וגאה ,
רק בכדי שתוכלו להיפגע שוב.
[:
הרי זהו דרכו של עולם,
"אני נופל וקם, נופל וקם, נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת ,
אני נופל וקם בראש מורם ....





