חיים שכאלה

חיים שכאלה פרק 1


"פויי אני מתה" אמרתי וצללתי לתוך הספה
"מה קרה כולה שיעור של נועה" אמרה שיר, אחותי הקטנה
"חחח הצחקת אותי, כולה שיעור של נועה, כשתהיי בשיעור שלה, דברי איתי" אמרתי וזרקתי עליה את הכרית האדומה שהייתה מונחת ליידי
"טחח פספסת, לא יודעת לכוון" אמרה והסתובבה
לקחתי עוד כרית והפעם פגעתי לה בתחת
"לא יודעת לכוון הא?" אמרתי, לקחתי עוד כרית ושמתי מתחת לראש
שיר בת 14 ואני בת 16, לשתינו יש שיער חלק ושחור לה יש עיניים בצבע דבש בהיר ולי ירוק
תמיד ראו שאנחנו אחיות, היינו נורא דומות, עם אותו מבנה גוף רק שאני הייתי יותר מפותחת ;]
"אהה שומעת? אני צריכה את הגופייה השחורה שלי ליותר מאוחר אז תמצאי אותה" אמרתי
"לא! אבל אני יוצאת עוד שעה, אני לובשת אותו, תמצאי משו אחר" אמרה ולקחה פחית של רדבול
"סליחה?! זו החולצה שלי! קניתי אותה עם הכסף שלי, אני עובדת בשביל הכסף שלי, בניגוד אלייך אז תביאי אותה" אמרתי ו קמתי ממקומי
"אז מה את רוצה שאני ילבש?! תביאי משו אחר" אמרה ובא לכיוון שלי
"לאדעת יש לך מספיק בגדים מה את צריכה את שלי?"
"אני לוקחת את הסטרפלס הלבן" אמרה והלכה לחדר שלי
"קחי קחי" אמרתי ונכנסתי למקלחת
"דנה? יש לך טלפון" שמעתי את אמא קוראת אחרי רבע שעה
"תגידי שאני לא יכולה עכשיו, אני מתקלחת" אמרתי ושלפתי מגבת
"רז? היא לא יכולה לדבר עכשיו, היא ..."
"אני באה!! אני באה!!" קטעתי אותה ורצתי עם המגבת לטלפון

"הלו? רז?" אמרתי עם חיוך
"היי מאמי מה קורה יפה שלי?"
"מעולה עכשיו, כשאני סוף סוף שומעת ממך!" אמרתי והתיישבתי על הכיסא
"התגעגעתי אלייך" אמר ונאנח
"גם אני! מתי אתה חוזר?"
"אממ אני לא יודע"אמר
"בשבת אין לך חופש?" אמרתי בייאוש
"אממ כן, אבל כנראה שאני הולך להעביר אותה בשינה, את יודעת.. קורעים אותנו בצבא"
"כן.." אמרתי וקמתי מהכיסא
"אבל אם בא לך בשישי בערב אולי יש לי זמן" אמר ושמעתי שהוא מחייך
"ואיי כן =]" אמרתי, פתחתי את המגבת ושלפתי בגדים מהארון
"סבבה אז ב10 ככה אני אוסף אותך?"
"סבבה, חכה שנייה" אמרתי והורדתי את הטלפון למטה
"שיר!!!!" צרחתי "איפה הגופייה השחורה שלי?!"
"שנייה, שנייה אני מביאה לך!" שמעתי אותה צורחת מהחדר שלה "קרצייה" מלמלה
"שמעתי אות זה!" צרחתי והרמתי את הטלפון
"הלו"
"טוב שמעי יפה שלי אני צריך ללכת ניפגש בשישי אוהב אותך" אמר וניתק
"הנה, הנה" באה שיר עם החולצה שלי
"הופהה, עזבי תחולצה שלי, תראי אותך, מה? עם מי את הולכת הפעם?" אמרתי והסתכלתי עליה מחייכת
"סתם נו, עם ירין"
"מה החלטת לתת לו צ'אנס? יפה יפה" אמרתי ובחנתי את הבגדים שלה
נועה הייתה לבושה בסקיני החדש שלה מפול אנד בר ועם הסטרפלס הלבן שלי, נעלי בובה לבנות עם גולגלות שחורות עליה , חגורה שחורה , עיפרון שחור והרחתי באוויר את הריח של הבושם שלה, אופוריה.
"כן.. מגיע למסכן" אמרה והניחה את החולצה שלי על השולחן
"טוב אני יצאתי אז אם יהיה נורא אני חוזרת ב12 אם לא.. נראה" אמרה ויצאה מהחדר
התלבשתי בגופייה השחורה שלי, עם עיטור ירוק בהיר, ג'ינס קצרים ונעלי עקב ירוקות שמתאימות לחולצה, התאפרתי קצת והתבשמתי ויצאתי.
הוצאתי את הפלאפון והתקשרתי לירדן
"מאמי שלי?" שמעתי את ירדן
"מאמוש! , שומעת? אני יצאתי, לבוא אלייך ואז נצא ביחד? עוד מוקדם" אמרתי
"בטח נשמתי, אני בדיוק מתלבטת מה ללבוש, את תעזרי לי נכון?" אמרה ושמעתי את דלתות האחרון שלה נסגרות
"ברור! את יודעת שאני תמיד מוכנה לעזור לקורבן אופנה מסכן" אמרתי וחייכתי
"סבבי אז כמה זמן את פה?"
"אממ 5 דקות ככה, אני עם עקב" אמרתי והסתכלתי על הנעליים שלי
"אוקע, נראה אותך, ביוש מאמי"
הסתכלתי למעלה, השמיים כבר היו שחורים לגמרי
ובדיוק אז