אני לא מוצאת משפט פתיחה למה שאני בעצם רוצה להביע.
אני פשוט רוצה להתרוקן, לסיים עם זה כמה שיותר מהר.
ולשכוח מכל זה.
לפני כמה ימים, הרגשתי איך אני מאבדת את עצמי, איך אני מתעלמת מהמטרות שאני מציבה בפני.
אומנם המעשים שאני עושה מצדיקים את הרגש הכ"כ חזק שבער בי עד כה.
אבל לפעמים אני מרגישה שאני חלשה, אחת שלא מסוגלת להיות החלטית, אחת שמשקרת לעצמה ולאחרים.
ושבעצם כל מה שהיא עשתה זה היה לשקר לסביבה שלה ולהמשיך ולהדבק לאשלייה.
למרות כל מה שהייתי אומרת עדיןן הייתה בי תקווה.
כמה פעמים אני זוכרת את עצמי אומרת לכולם שזהו פה זה נגמר אני שוכחת אותו.
כמה פעמים הייתי מזכירה לעצמי את כל מה שלא בסדר איתו.
אולי באמת לתקופות מסויימיות הדבר שהכי רציתי זה לשכוח אותו, ולהמשיך.
אבל תמיד בתוך תוכי ידעתי שפה זה לא יגמר, ושזה לא הסוף של הסיפור.
וידעתי שאם הוא שוב יבוא הדבר הראשון שאני אעשה זה לרוץ לתוך זרועותיו.
וכן שוב טעיתי....הוא שוב הגיע, ובלי להסס יותר מידי אני נשברתי.
ולא יכולתי לעמוד בפניו.
אני שוב נתתי לו לשחק בי באותם רגעים שהתבוננתי בו וידעתי שהוא משחק בי.
ואיך זה שבכזאת קלות אני נותנת לו, עם הידיעה שאני זאת שנפגעת מכל הסיפור, אבל באותה העת כ"כ בטוחה במה שאני עושה.
אחרי הכל, כל מה שלא עשיתי, עשיתי בשביל עצמי האמנתי שאני עוד מסוגלת להיכנס ללב שלו.
ולהדליק את המבט שלו.
לשנות את המבט הריקני והסתמי הזה לניצוץ.
לא, לא הצלחתי...נכשלתי שוב ושוב ושוב. וכל ההזדמנויות האלה היו לשווא, אפעם לא באמת הצלחתי להיות בשבילו משהו חשוב. תמיד הייתי עוד אחת מאלף. אבל תמיד האמנתי, קיוויתי וציפיתי להיכנס לו לנפש.
אחרי שהוא שוב נסע, שוב עלו בי המון ציפיות ותקווה חדשות, יותר נכון אשליות.
שוב שכחתי מה היה בעבר. שכחתי את כל מה שהייתי צריכה לזכור, לשנן ולהפנים.
כן שוב הכל התפוצץ לי בפנים כמו שאומרים, למרות שהייתי כ"כ רגילה לכל זה.
זה עדיין נורא כאב. פה הבנתי שזה נגמר.
פה הבנתי שבמהלך תקופה כ"כ ארוכה יצאתי מושפלת מכל בחינה.
אומנם באותו לילה...לא ישנתי ורק הרטבתי את הכרית, הרגשתי איך אני נחנקת מכל הדמעות,
ואיך התנפץ לי עוד חלום.
הרגשתי שאני שוב מאבדת את המטרה והפואנטה לחיים.
לקראת הבוקר הצלחתי להירדם, כשהתעוררתי הכל פתאם היה אחר, כיוון החשיבה שלי השתנה. פתאם הבנתי, שאפעם לא הייתי תלויה בו, ולא ברגש הזה.
תמיד ניסיתי לקשור את עצמי אליו.
הבנתי שאני חייה איתו ובלעדיו. ושאני סתם עושה לעצמי חיים קשים.
תמיד הרגשתי שאני זקוקה לו...כדי להיות שלמה.
אבל אני נולדתי שלמה. עד שאיבדתי את עצמי.
עד שראיתי את הבנאדם שבו חמדתי, והרגשתי שבלעדיו אני חצי.
אני לא אנסה יותר להיכנס לו ללב אני אנסה להוציא אותו מהראש.
מאמי לצערי לא את זאת שמחליטה
אם את שוכחת אותו או לא אלא הלב
אבל את מחליטה אם להמשיך הלאה
ולא ליפול ולהלחם
או להישבר ולהרים ידיים
אני מקווה שתעשי את הבחירה הנכונה
נכון שזה כואב וקשה אבל אלה החיים
וצריך להתמודד בשביל זה יש לך אותנו
את הידידים החברות המשפחה ואת עצמך במיוחד.
אני שמחה שהגעת למסקנה שאולי הקשר הזה
בלתי אפשרי אבל יבוא יום שאת תשכחי
ותהיי "שלמה" כמו שהיית לפני שהתאהבת בו
כי את תמצאי את הבנאדם שבאמת משלים אותך
ומעניק לך אהבה הדדית ויפה
אוהבת אותך מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני חושבת שהגעת למסקנה לבד
לא כולם היו מצליחים להבין מה שאת הבנת
הבנת שהגיע הזמן לשם לזה קץ
ובאמת הגיע הזמן
אז רק בהצלחה😊
ויק?
טוב החלטת החלטה
זאת החלטה לא פשוטה בכלל,
אני מאחלת לך בהצלחה כדי לשכוח ולהוציא מהראש,
תני לזמן לעשות את שלו
תתני לעצמך את ההזדמנות האמיתית לשכוח אותו
כי כמה שאת חושבת עליו ומדברת,
זה רק מחמיר ועושה לך רע בתוך הלב
אז עכשיו הגיע הזמן לשכוח
יהיה מעולה,רק תיהי חיובית..:]
אווווהבת אותך
תודה בנות רק התפרקתי.
ובאמת שכבר לא רע לי..
פשוט קצת כועסת על עצמי שנתתי לו לשחק בי כ"כ הרבה.
הכי חשוב שאת מרגישה טוב
אוהבת אותך ואין בעד מה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
לא נורא מאמי
רק למדת והתבגרת מזה
אל תכעסי על עצמך😊
תודה בנות:]
אוהבת המון 3>
