פרק-1
אמא: " את מוכנה? "
שמתי על עצמי סווצ'ר שחור והנהנתי בראשי.
בדיוק אני והיא התכוננו לצאת לקניון, אני הייתי צריכה נעלי ספורט חדשות והיא רצתה שמלת ערב
יפה לקראת המסיבה שתהיה לה בערב.
אמא: " יאללה בואי, אין לי הרבה זמן " היא אמרה, לקחה את המפתחות של האוטו ויצאה,
אני יצאתי אחרי, נכנסתי לאוטו ונסענו לקניון.
אז קוראים לי רעות, אני בת 16 וחצי , כיתה י'א, גרה בהרצלייה
יש לי שיער בלונדיני עם גוונים חומים, עיניים כחולות בהירות, אני גבוהה, לא שמנה ולא רזה- ממוצעת.
יש לי עגילים בטבור,באף ובגבה.
שלא תחשבו שאני ערסית כי אני לא, אני שונאת ערסים בדם, פשוט עגילים זה הדבר הכי אהוב עליי.
יש לי קעקוע של פייה ורודה בגב ופרפר שחור בכתף.
כל החברים שלי קוראים לי פקאצה כי בדרך כלל אני מתלבשת רק בצבעים ורוד-סגול ואדום אבל למי איכפת.
החברה הכי טובה שלי היא שירי, היא גם בגיל שלי ובנוסף לכל שכנה שלי [:
יש לה שיער שחור, עיניים ירוקות בהירות.. היא שזופה ,גבוהה ורזה הרבה יותר מימני.
עגילים יש לה רק בלשון ובאף [ :
היא לא כמוני, היא לא מכורה לשטויות האלה.
וקצת על המשפחה : אני בת יחידה עם זוג הורים נחמדים [:
לאמא שלי קוראים דגנית ולאבא יוסי.
אמא שלי בדרך כלל עסוקה רק בעצמה, אין לה ממש המון זמן אליי ככה שלי ולה אין קשר ממש ממש טוב.
אנחנו ככה-ככה.
בין אבא שלי ולי יש את הקשר הכי טוב בעולם [:
איתו אני תמיד מדברת כשקשה לי והוא יודע לייעץ, הוא הבנאדם הכי חשוב לי בחיים.
עם הוא ימות- אני יתאבד.
אני: " אמא, בואי לבוניטה יש שם שמלות ערב מקסימות, אני מתה שתראי "
אמא: " אין בעיה, אבל קצת יקר שם לא? "
אני: קצת אבל זה פ'סדר, לא שיש לנו בעיה כספית
" אמרתי לה והלכנו לעבר החנות הזאת, נכנסנו וברקע הייתה מוסיקה ממש יפה.
הסתכלתי על השמלות היפות שהיו שם עד שקלטתי שמלה לבנה ממש מהממת עם קשירה כזאת, לקחתי אותה לידיים והבאתי לאמא שלי.
אמא: " שמלה נחמדה, אני יילך למדוד אותה "
היא אמרה ונכנסה לתא המדידות שהיה שם, היא סגרה את הוילון ואני שמרתי לה.
אחרי כמה דקות היא יצאה, קשרתי לה את החוטים מסביב למותן והסתכלתי עלייה.
אני: " ממ , לא משו. "
אמא: " צודקת, תראי אבל מה ראיתי " היא אמרה והלכה לעבר שמלה בצבע תכלת, ממש מהממת, לאמא שלי דווקא יש טעם טוב בבגדים ובמיוחד בשמלות.
היא לקחה את השמלה והלכה למדוד, שוב פעם שמרתי לה אחרי זה היא יצאה וראיתי אותה, היא כל כך מושלמת, בערך דומה לי.
גם לה יש שיער בלונדיני רק שלה אין גוונים.
פיזרתי לה את השיער והסתכלתי עלייה קצת יותר, היא הסתובבה לעבר המראה וחייכה.
אמא: " אותה אני רוצה, היא מהממת ":
אני: " כן היא מאוד הולמת אותך, קחי אותה.. מה המחיר שלה? "
אמא: " אממ " היא אמרה והסתכלה תווית.
אמא: " 770 " היא אמרה ועשתה פרצוף.
אני: " קחי אותה, לפחות היא שווה את זה להיום " אמרתי וחייכתי.
אמא: " צודקת " היא אמרה ובאה לשלם.
הסתכלתי על הג'ינסים שהיו שם, כל כך רציתי אחד אבל כבר לפני שבוע קניתי פה 3 ג'ינסים ו2 גופיות,
לא נעים לי לבקש מימנה כל כך הרבה.
אמא: " אולי תיקחי לך גם איזה שמלה? "
אני: " אממ, אני לא ילדה של שמלות, את יודעת את זה "
אמא: " אולי בכל זאת? "
אני: "אני ייקח חצאית מיני וגופייה "
אמא: " גם טוב "
היא אמרה ואני הלכתי לחפש לי חצאית מיני יפה וגופייה, חיפשתי וחיפשתי עד שנעצרתי
בחצאית מיני לבנה ממש מהממת ובגופייה חומה עם הדפסים מהממים.
הלכתי למדוד ואחרי כמה דקות יצאתי, הסתכלתי במראה ומאוד אהבתי את מה שראיתי.
עשיתי סיבוב כזה ואז קראתי לאמא שתראה, היא הסתכלה עליי וחייכה.
אמא: " אמוד יפה, תיקחי את זה. כמה עולה? "
אני: " אממ החצאית 120 והגופייה 90 "
אמא: " אווקי " היא אמרה ואני הורדתי את הבגדים והחזרתי את עצמי לבגדים שלי.
קיפלתי את הבגדים החדשים והבאתי לאמא.
היא הלכה למוכרת ושילמה על הכול ויצאנו עם השקיות מהחנות.
אמא: " בואי, אמרת שאת צריכה נעלי ספורט לא? "
אני: " כן " אמרתי לה והלכנו לעבר גלי, חנות הנעליים הכי גדולה בקניון.
התחליתי למדוד כל מני זוגות עד שבסוף החלטתי לקחת נעלי ספורט של נייק שחורותת ומהממות.
שילמנו ויצאנו מהקניון.
נכנסנו לאוטו ונסענו הביתה.
חח תודה בובי תמשיכי לבוא=][=
יפה ((:
אבל לא יודעת למה יש לי הרגשה שכבר קראתי את זה פעם..
מהמם בובי
אהבתי =]
תמישכי
ממ כןן קראת את זהה..
זה הביפור שלי רותמעעע..
אבל החלפתי משתמש אז כתבתי מחדשש=][=
פרק 2-
חזרנו הבייתה ,התקלחתי ועליתי לישון..
אימי ישבה על מיטתי ודיברנו קצת על היום שעבר...
הודתי לאימי על יום הקניות שעשינו יחד..
וחשבתי לעצמי "כמה טוב שיש לי אמא כזו מיוחדת. לא להרבה ילדות יש אמא כזו"
חברתי יובל סיפרה לי שכל פעם שהיא מבקשת מאמא שלה לקנות דברים או ללכת למרכז קניות עם חברות היא לא מרשה לה,
יובל היא חברה בת כיתתי,הוריה גרושים ואין להוריה מספיק
כסף אמא של יובל עובדת כעוזרת בית
ואבא שלה עובד בשוק ..
הוריה מנסים להתפרנס ממה שהם עובדים כרגע,
עכשיו כשיש עדין חופש הגדול אני רוצה לעזור ליובל , שתינו מתכננות למכור את כל הדברים הישנים
שלנו שאנחנו לא צריכים ולעשות יריד.
ביום בהיר אני ויובל ירדנו לגינה ושמנו את כל הדברים על השולחן הישן שהבאתי מהמקלט.
התחלנו למכור בשעה 8:00 ועד שהגיע השעה 16:00 אחר הצהרים אף אחד לא בא לקנות כשבאנו לסגור את הבסתה סבתא של יובל באה ואמרה :
יובל? את יודעת מה? בא לי לקנות כמה ספרים... יובל: לא סבתא לא צריך אני לא צריכה ,תודה בכל זאת...
אני גם יודעת שאת לא קוראת ספרים את רוצה שאני ישמח אבל תודה על כל מיקרה!
אני ויובל חזרנו הבייתה מותשות ומחכות ליום הבא , אולי מחר יבואו קונים....
כל החופש אני ויובל עבדנו והצלחנו להשיג רק 50 שקל מכל הדברים שמכרנו וזה לא כל הדברים!
מחר החופש הגדול נגמר אני ויובל לא נהייה כבר באותה כיתה אמרו לנו
שבכיתה י'ב מפרקים לנו את הכיתה כי יש ילדים מופרעים...
כל החופש התפללנו שאני לא יהיה עם שירי המתלהבת בכיתה ושאני יהיה עם חבר שלי יואב!
באותו יום ארגנתי את הדברים למחר.. לבית הספר...בשעה 8:00 בערב יואב התקשר
אליי ואמר לי שהוא מאוד מתרגש לקראת השנה החדשה וכבר מת לראות אותי אמרתי לו שגמאני מתרגשת לראות אותו...!
דיברנו בערך כחצי שעה על אהבתנו הנסערת והוא אמר לי שמחר
ישר הוא יראה אותי הוא יקפוץ עליי!
אמרתי לו שגמאני יקפוץ עליו ישר!!
הגיע הבוקר התארגנתי לבית הספר ויצאתי ..
כשהגעתי לבת הספר יואב הייה שם
הססטי לראות אותו
אבל בחול זאת הלכתי עליו
הוא ראה אותי והלך
לא ידעתי למה,אבל אני חושבת שהוא מתחמק ממני או משהו
