- בודדה -

"נמאס לי מימך כבר!! מהשקרים שלך! נמאס לי מכל השטויות שאתה עושה!!"
צעקתי עליו והוא פשוט הביט בי במבט אדיש וקר . מבט שהרתיח אותי .
ציפיתי שיצעק בחזרה, שיכעס, שיתפרץ .
אך הוא פשוט עמד והצליח להכעיס אותי, מבלי לומר מילה .
"תגיד משהו!!!!!"
התעצבנתי מאדישות שלו .
"מה את רוצה שאני יגיד ? גם ככה כל דבר שאני אומר לא טוב בעינייך"
אמר ואני התקרבתי אליו . צעד ועוד צעד.
"לא אכפת לך ממני בכלל!"
אמרתי בטון רגוע יותר . הדמעות מילאו את עיניי .
הוא הביט בי, במבט קפוא .קר .
כל כך שנאתי את זה בו .
אי אפשר לדעת מה הוא מרגיש . הוא אף פעם לא מביע את רגשותייו .
הדמעות זלגו מעיניי, מלטפות את פניי. .דמעות חמות .
"למה אתה כזה?"
שאלתי בעצב והוא הביט בעיניי .
"כזה איך ?"
שאל וקולו התרכך מעט.
"קר, יבש, לא אוהב. לא אכפת לך ממני בכלל! אני צועקת לך מה מפריע לי ואתה פשוט עומד ולא אומר לי כלום!
רק מתעלם ממני!!"
הדמעות המשיכו לזלוג על פניי .
זה לא הזיז לו . הוא פשוט עמד , שותק .
"למה את חושבת שלא אכפת לי מימך?"
שאל והתיישב על המיטה .. המשכתי לעמוד . מתבוננות בעינייו. .העיניים שאני כל כך אוהבת .
"כי ככה..לא אכפת לך ..אתה..אתה אף פעם לא אומר לי שאתה אוהב אותי ..אף פעם לא אומר לי שאני חשובה לך .. אף פעם לא משתף אותי במה שעובר עליך .. אתה עסוק רק בעצמך!"
אמרתי בכעס והוא חייך חיוך קטן .
"את רואה שאף פעם לא מספיק לך ?"
שאל מחייך את אותו החיוך .

- - - - - - -


"למה את חושבת שלא אכפת לי מימך?"
שאלתי והתיישבתי על המיטה .
היא המשיכה לעמוד .. מסתכלת עלי . פנייה היו רטובות מדמעות .
"כי ככה..לא אכפת לך ..אתה..אתה אף פעם לא אומר לי שאתה אוהב אותי ..אף פעם לא אומר לי שאני חשובה לך .. אף פעם לא משתף אותי במה שעובר עליך .. אתה עסוק רק בעצמך!"
אמרה בכעס ואני חייכתי. .חיוך קטן ..חיוך לא מאמין .
"את רואה שאף פעם לא מספיק לך ?"
שאלתי מחייך .. חיוך מאוכזב.
"לא מספיק לי מה?!"
שאלה בכעס והתיישבה על כיסא המחשב שמולי .
"לא משנה כמה שאני מראה לך שאני אוהב אותך את תמיד רוצה עוד ועוד .. לא מספיק לך אף פעם ."
אמרתי והיא פתחה את עינייה.
"סליחה?! מראה לי?! מה אתה בדיוק מראה לי ? אני רואה אותך פעם בשבועיים ! וכשאני רואה אותך ? אתה מזלזל בי!"
צעקה ואני המשכתי להסתכל עליה, במבט רגוע .
"למה אמרת לי שאתה לא יכול לבוא איתי למסיבה הזאת ? הלכת וישבת עם ידידה שלך!! אמרת שאתה עסוק!!"
צעקה שוב .
"נכון..הייתי עסוק. לירון יש דברים יותר חשובים ממסיבות!"
אמרתי הפעם אני בכעס.
"כמו מה?! לשבת עם ידידה?! זה היה יותר חשוב נכון!?!"
צעקה והדמעות זלגו מעינייה.
"כן!! אבא שלה נפטר לירון! לא חושב שאני יכול להגיד לידידה טובה שלי שאני הולך למסיבה לרקוד וממש לא בא לי לשמוע כמה שכואב לה!!"
אמרתי בכעס והיא השתתקה.
"נ..נפטר?"
שאלה , המומה מעט .
"כן! נפטר! לפני שאת מתעצבנת עלי וצועקת עלי כמה שאני שקרן ולא אכפתי תסתכלי על עצמך !"
אמרתי והיא שתקה.
"א..אני לא ידעתי. ."
אמרה לפתע. .
"נו ברור שלא ידעת! את עסוקה בלצעוק עלי.! "
"א..אני מצטערת".


- -- - - - - -

"נ..פטר?"
הייתי בהלם! מסכנה !
"כן! נפטר! לפני שאת מתעצבנת עלי וצועקת עלי כמה שאני שקרן ולא אכפתי תסתכלי על עצמך !"
אמר בכעס ואני שתקתי..הרגשתי מגעילה כל ככך.
"א..אני לא ידעתי . ."
אמרתי אחרי שתיקה קצרה..
"נו ברור שלא ידעת! את עסוקה בלצעוק עלי. ! "
"א..ני מצטערת!"
אמרתי והוא הביט בעיניי, במבט כועס. מאוכזב.
"במקום להיות מרוכזת בעצמך ולחשוב שאני לא אוהב אותך תפתחי תעיניים שלך ותסתכלי מה את מפסידה בגלל שאת כל כך מרוכזת בעצמך. "
אמר וקם. .
הבטתי בעינייו. . הוא החזיר לי מבט, ארוך וממושך .
תוך שנייה הוא כבר לא היה בחדר.
וידעתי, הוא צודק.
אני מרוכזת בעצמי .
חושבת רק על עצמי .
לא מתחשבת בסביבה .
הרגשתי מגעילה.
הרגשתי בודדה. . .



מממ סתם כזה חשק שנחת עלי פתתאום (:
לא הכי יפה בעולם אבל סתם שכזה. :]

שבת שלום !