את עצובה?
אז תבכי
אבל לא אל תוותרי.
את עייפה?
אז תנוחי
אבל אל תשכחי לקומי .
נמאס לך?
אז תקטרי
אבל תזכרי הכל זה לטובה
זה ברור שאת יכולה לבכות, הדמעות מנקות לך את הנפש.
ומותר לך לנוח באמצה הדרך, ואחר כך לקום עם כוחות מחודשים
ואין בעיה שתקטרי עם זה משחרר אותך.
אבל אל תשכחי
שאחרי הכל הדרך ממשיכה.
ואולי מכשולים רבים יש בדרך,
אבל אל תשברי
כי הדרך עוד ארוכה.
וזה עוד לא הסוף
ויהיה פעמים שטוב לך
ויהיו פעמים שרע לך
אבל את תעברי הכל
כי אחרי הרע מגיע הטוב :]





