פירסמתי את זה בשתי מקומות כי לא ידעתי לאן זה יתאים..
לשיקלוכן מנהלות..סליחה על הבלבול...
הכל התחיל לפני 4 שנים..שרק הכרנו..תחילת כיתה ז'...
היית ללא הספק הילד הכי יפה בשכבה...התאהבתי בך ממבט ראשון..
אפילו אז,ידעתי שאתה האחד..ממבט אחדד
התיידדנו עם הזמן..ניסיתי להתקרב אלייך...וגיליתי שלא רק המראה המדהים שלך גרם לי להתאהב בך..
היה שם עוד כל כך הרבה בפנים...התמימות האין סופית,הרגישות, הצחוק והחיוך הכובש שאין מי שלא היה מודע לו..
נשמע מושלם...?
היית הכל אבל לא היית שלי..לקח לי זמן בכי מטורף,אפשר לקרוא לזה דכאון אבל השלמתי עם זה בסופו של דבר,לא הייתה לי ברירה...השלמתי עם זה שיש לך חברה , שהיא גם חברה שלי..
ידעתי שאתה מאושר איתה..וזה מה שעשה אותי גם מאושרת..בעקיפין..
הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב..שלא תסבול כמו שסבלתי בגללך,בלי שתדע אםילו,רציתי להיות המעטפת שמגנה עלייך..
כל כך אהבתי אותך..הייתי מוכנה למות למענך...גם אם זה נשמע מוגזם..
עם הזמן החלפת חברות מידי שנה , ואחת מהם הפכה להיות החברה שלי,אחת הטובות...ואני,אני מצידך הייתי הידידה הכי טובה ,זאת שמספרים לה הכל..
מה שיצר מצב שהיא באה לספר לי על הריבים שלכם מצד אחד ואתה ,מהצד השני..
אני יודעת שאולי זה נשמע כמו הזדמנות מצוינת כדי להפריד בינכם..כי זה בעצם היה החלום שלי.שנהיה ביחד
,אבל ידעתי שאם זה לא הדדי אז אני יעשה הכל כדי לגרום לך להיות מאושר איתה..כי ידעתי שאתה אוהב אותה
נלחמתי בכל מה שיכולתי כדי לגרום לכם להיות מאושרים..ניסיתי לפתור סכסוכים,לסדר בעיות,לפייס בינכם.ורקהכל,באמת מכל הלב !!
כדי שתהיה מאושר...כי מבחינתי האושר שלך זה האושר שלי..והחיוך שלך זה האור שהאיר לי את החיים..
והכי הרבה..להשתדל שלא להתמוטט , מזה שזה היה סוד כל כך גדול,שכמעט אף אחד לא ידע,ועוד לנסות ולהכיל את הכאב הזה בפנים..
עם הזמן התרחקנו מעט..גם כי אתה וחברה שלך ושלי נפרדתם.. ועברת בית ספר והפכת לקצת רחוק,
אבל השתדלתי לשמור איתך על קשר.עם כל הניסיונות הרבים.לא אהבתי אחר אחרייך...ניסיתי, באמת,אבל שום דבר לא היה דומה בכלל..
אולי כי זאת אהבה ראשונה ואולי באמת כי נחרטת בי כל כך עמוק שלא יכולתי להוציא אותך משם,מהלב שלי
שנתיים וחצי אהבתי אותך אהבה מטורפת..הייתי קשורה אלייך כל כך..
הנפש שלי הייתה קשורה בשלך ולא יכולתי להרפות מההרגשה הזאת...
אז הבנתי על מה מדברים..מה זה הפרפרים האלה בבטן.הרצון הענקי הזה לראות אותך , זה היה כ"כ חזק..יותר מכל דבר אחר..
הימים והלילות של הבכי על זה שלא נהיה ביחד אפעם הפכו מהר למטרה שהצבתי לעצמי,
המטרה לגרום לך להיות מאושר, שתמיד תחייך את החיוך הזה שבגללו התאהבתי בך
ואז אחרי שנתיים וחצי של אהבה מטורפת , אני לא יודעת מה בידיוק קרה..
או שהשלמתי עם העובדה שלא ייצא כלום מהאהבה הזאת שלי אלייך..
או שהיית רחוק והמרחק גרם לאובססיה שלי אלייך[או איך שלא תקרא לזה] להעלם...
או שפשוט האהבה דהתה..והתחילה להעלם..
למרות כל אלה.יצא לי לחשוב עלייך המון גם אחרי שהתרחקנו
ועדיין..היית הראשון והיחיד שאהבתי באמת..
לפני כמה חודשים נהרגת מתאונת דרכים..
ואין לי הרבה מה להגיד,חוץ מזה שהעולם נחרב עליי פשוט..
והלב שלי..הלב שלי שחצי ממנו היה פעם שייך לו..פשוט התנפץ לחלקים ורסיסים כל כך קטנים
שעד היום אני לא מוצאת את כולם..
ה אהבה היחידה שהייתה לי אי פעם..גם היא הלכה..שהילד שכל כך אהבתי..
שכל כך רציתי..שכל כך נקשרתי אליו..שהילד הזה..כבר לא יחזור..
שאני לא יראה את החיוך שלו..שאני לא ידבר איתו ולא יצחק איתו,
רציתי להתעורר מהסיוט הזה,לחשוב שזה סתם היה חלום רע..רציתי שמישהו יבוא ויעיר אותי..שיגיד לי
שסתם חלמתי חלום רע.. אבל אף אחד לא העיר אותי ...ולא באמת חלמתי חלום רע...
המציאות באה והגורל האכזר קטף אותך..
איך אפשר להתמודד עם זה שהאהבה היחידה שלי בחיים..הראשונה...איננה !??
כבר המון זמן מאז שהלכת..ועדיין,אין אחר בליבי,
אף אחד לא תפס לא תופס ולא יתפוס את המקום ששמרתי לך ,עוד מאותו יום ,בתחילת כיתה ז'....בפעם הראשונה שנפגשנו...
על אחרים נדלקים,הרגשתי דברים..אבל אף אחד באמת לא נכנס לי ללב ,לא בצורה שאתה נכנסת..אני
והיום אחרי שנשארתי בלעדייך,אני מצטערת שלא אמרתי לך כבר אז
כמה אהבתי אותך,נכון שהייתי לוקחת סיכון ענק ונכון שאולי הייתי מובכת בימים הראשונים,
הייתי יוצאת בסכסוך ענקי עם החברה שלי ושלך /:
אבל לפחות הייתי יודעת שאמרתי מה שאני מרגישה,הייתי הולכת עם האמת שלי..עם הלב שלי..
והסיפור הזה בעצם מוסר השכל אליכם ,כולכם
גם אם האהבה שלכם חסרת סיכוי..לפחות כמו שלי , תגידו לצד השני כמה אתם אוהבים אותו...כי מי יודע
מה יקרה מחר???
גם אם בטוח שלא תהיו ביחד..תספרו לו...בשבילכם..בשביל השקט הנפשי שלכם..
שסיפרתם..ששפכתם...שתשתחררו אפילו בקצת מהכאב הזה,והכי חשוב..תדעו שאמרתם מה שיש לכם בלב....
וואי מאמי זה כל כך עצוב.
עשית לי צמרמורת ובא לי לבכות
אני כל כך מצטערת שזה יצא ככה ואני גם לא יודעת מה להגיד לך כדי לנחם אותך
חוץ מלהיות חזקה ולהגיד תודה על ששתפת אותנו בסיפור האישי שלך
כדי שאנחנו נלמד.
תיהי חזקה אל תשברי אני תמיד כאן בשבילך אם את צריכה משהו.
אני מצטרפת לתגובה שמעליי
ומסכימה איתך לגבי המוסר השכל שכתבת לנו
אסור לשמור את הרגשות בלב ובבטן
כי זה רק הורס את הכל
ופוגע בכל דבר.
תיראי אני יודעת שקשה לך
וזה רגש שתמיד יישאר הזיכרון ממנו והזיכרון שלו בלב
אבל צריך לדעת גם להמשיך הלאה
ולראות חיובי כי סך הכל
בחיים הכל קורה לטובה
ולומדים ממכשולים
מה שצריך להיות קורה... אי אפשר לשנות את העולם
אני בטוחה שתבוא לך אהבה הדדית חדשה יפה וטובה
שולחת לך חיבוק ענקי
ואם את צריכה משהו אני כאן תמיד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
התחלתי לקרוא את הקטע
ופתאום אמרתי לעצמי בסדר בסוף בטח יהיה
שעם כל המחשולים הם יהיהו ביחד
פיתאום היה את המשפט "נהרג"
חטפתי הלם ואני עד עכשיו בהלם אני לא יודעת מה להגיב מה לומר
פשוט כולי כואבת ועצוב
אני יודעת שקשה מאוד להתמודד עם מצב כזה
אבל תאכלס אין מה לעשותת תנסי להיות חזקה ולהמשיך הלאה
כל מה שתרצייייי בכיף אני תמיד פה אפילו עם יש לך אייסיקיו תשאירי ואני יכנס אלייך
ואם אפשר לשאול מאמי איך הוא נהרג??
תמיד פה,
תיהי חזקה
QUOTE (may1231230 @ 09/09/2007) וואי מאמי זה כל כך עצוב.
עשית לי צמרמורת ובא לי לבכות
אני כל כך מצטערת שזה יצא ככה ואני גם לא יודעת מה להגיד לך כדי לנחם אותך
חוץ מלהיות חזקה ולהגיד תודה על ששתפת אותנו בסיפור האישי שלך
כדי שאנחנו נלמד.
תיהי חזקה אל תשברי אני תמיד כאן בשבילך אם את צריכה משהו.
לקחה לי את המילים מהפה...
מצטערת לשמוע מאמי...
זה עצוב ובא לי לבכות...
תיהי חזקה ואל תישברי...
ובאמת תודה שחלקת את זה איתנו
וואי איזה עצוב.... אני ממש מצטערת בשבילך לאבד מישהו קרוב זה נוראי. אבל אני בטוחה שיהיו לך עוד המון אהבות (הדדיות) ותמיד תהיה לך פינה קטנה בלב שמורה בשבילו...
תהי חזקה...
צימררת אותי ,
אני עם דמעות בעיניים .
ממש יפה ומרגש ...
אם זה אמיתי ועלייך , מקווה שיהיה טוב
בעזרת ה' .
אין לי הרבה מה להגיד..
פשוט אם זה עלייך .. תיהיי חזקה
קראתי את מה שכתבת...
אני חוויתי מוות של אנשים
ו, אני גם כמוך הייתי צריכה לאהוב בחור מרחוק.. ועד עכשיו אני אוהבת
אבל פחות או יותר יותר אני מרגישה שלווה כי אני יודעת שהוא חיי ונושם.. אני לא יודעת אם הוא מאושר או לא אבל אני יודעת שהלב שלו דופק, ושהוא ממשיך לחיות את החיים שלו.. וזה קצת מביא לי שקט נפשי
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי יודעת שהוא עולה למרומים
מה שאני מנסה להגיד זה שהדבר הכי קשה לדעת, זה שאהוב ליבך כבר נמצא בשמיים
אותי אישית זה היה הורג בעודי חייה
עצוב...
באמת שזה עצוב
אני יודעת שזה מעצבן... ואני אישית שונאת כשאומרים לי את זה "תהיי חזקה" זה כל כך בלתי אי אפשרי ובטח כשמישהו כל כך חשוב נפטר אצלך
אבל את באמת צריכה להיות חזקה.
כל מה שלי היה קורה.. רק חיזק אותי
ואני מאחלת לך שזה יחזק אותך גם.
ועוד דבר שרציתי להגיד לך.. את בן אדם טוב, את חברה טובה
וואלה אין בימיינו חברות טובות. לפי מה שכתבת ניתן להבין שיש לך לב טוב
אבל מאמי, אם להיות אמיתית אז לצערנו אף אחד לא משלם לנו על ה"טוב לב הזה" והנה ההוכחה
שאחרי כל כך הרבה סבל שהתרחקת ממנו, שעזרת לחברה שלך ולו רק כדי לראות אותו שמח!
הוא מת...
לא באה לבאס אותך, מה שאני מנסה להגיד לך זה שאין צדק בעולם המזד**ן הזה...
אז תפנימי את זה..
תחיי את החיים שלך ואת החיים שלו ביחד...
הוא בלב שלך והוא חיי בתוכך
אני לא מאמינה בצדק
אבל אני מאמינה שמתישהו יהיה טוב.. כי כמו שאומרים אחרי הדמעות באה שימחה. ובזה אני כן מאמינה
ועוד משהו שרציתי לשאול אותך? לבחור הזה לא קוראים "עמאר?" כי יש איזה אחד בשכונה שלי (צפון)
שמת בתאונת דרכים והוא למד מול הבית ספר שלי (עמל)
וככה שמעתי עליו, אנשים סיפרו לי שהוא מת בתאונת דרכים... וגם ראיתי מישהי פה כותבת על הבחור הזה [וחשבתי אולי זו את בעצם כי גם הוא נהרג בתאונת דרכים] התכוונת אליו?
מאמי..😢
זה כל כך עצוב..
אבל את עדיין יכולה לספר לו
אמנם זה אל יהיה אותו דבר
והוא לא יוכל להגיב
אבל בשבילך
תבקרי אותו בבית הקברות בתור ידידה
ותאמרי לו כמה אהבת אותו...
נשקי את הקבר
ותודי לו על שהיה אהבתך הראשונה.
QUOTE (המלאך_של_בן @ 10/09/2007) התחלתי לקרוא את הקטע
ופתאום אמרתי לעצמי בסדר בסוף בטח יהיה
שעם כל המחשולים הם יהיהו ביחד
פיתאום היה את המשפט "נהרג"
חטפתי הלם ואני עד עכשיו בהלם אני לא יודעת מה להגיב מה לומר
פשוט כולי כואבת ועצוב
מילה במילה:\
יש לי דמעות בעיניים ואין לי מה להגיד מאמי
אני ממש מצטערת בשבילך \=
QUOTE (OrtalBe @ 11/10/2007) מאמי..😢
זה כל כך עצוב..
אבל את עדיין יכולה לספר לו
אמנם זה אל יהיה אותו דבר
והוא לא יוכל להגיב
אבל בשבילך
תבקרי אותו בבית הקברות בתור ידידה
ותאמרי לו כמה אהבת אותו...
נשקי את הקבר
ותודי לו על שהיה אהבתך הראשונה.
בידיוק מה שעעשיתי..
קצת משחרר אבל עדיין
תודה רבה בנות
תמיד איייתך =] !
" והסיפור הזה בעצם מוסר השכל אליכם ,כולכם
גם אם האהבה שלכם חסרת סיכוי..לפחות כמו שלי , תגידו לצד השני כמה אתם אוהבים אותו...כי מי יודע
מה יקרה מחר???
גם אם בטוח שלא תהיו ביחד..תספרו לו...בשבילכם..בשביל השקט הנפשי שלכם..
שסיפרתם..ששפכתם...שתשתחררו אפילו בקצת מהכאב הזה,והכי חשוב..תדעו שאמרתם מה שיש לכם בלב...."
באמת צריכים להגיד תמיד מה שמרגישים מי יודע מה יהיה מחר ?
עצוב, 😢
תהיי חזקה מתוקה !
ולמרות כל הכאב והצער, זו דרכו של עולם...
אדם נפטר, אדם חדש נולד
הוא כבר לא יחזור, הוא בעולם שכולו טוב.
ואני בטוחה שהוא היה רוצה שתהיי מאושרת - בשבילו.
אז תקחי לך את הזמן ותגשי אליו,
ובאמת תספרי לו את כל מה שהיה לך על הלב.
ממש תדברי איתו ותשתפי אותו,
ותגידי לו שאת מתכוונת להמשיך בדרך חדשה
כי את יודעת שאיתו כבר שום דבר לא יכול לקרות
אבל הוא תמיד ישאר בליבך.
ומכאן אני בטוחה שהדרך החדשה שלך תהיה הרבה יותר קלה,
אחרי ששיתפת אותו וירדה לך אבן מהלב.
ואני מקווה בשבילך שהדרך החדשה שלך תהיה מלאת חיוכים, אושר ואהבה אמיתית והדדית - שלא נשמרת בבטן.
שלא תדעי עוד צער....
ורציתי להגיד לך תודה !
נתת לי הרבה חומר למחשבה ומסר להמשך החיים,
אז באמת תודה ! מכל ה-3>
והמון בהצלחה,
דול.
