וואי נשמה אתה כותב יפפה 😊
אהבתי.
הממשך
דחוף
מדהים [:
תמשיייךך 😊
וחג שמח גם לךךך D:
התחלה מגניבה לאללה ...
אהבתי,
תמשיך !!
אייזה סיפוור יפהה ממש אהבתיי =]
ואיי בן שכותב איזה מגניבב~!! אתה כותב מזהה יפפה 😉
מחכה להמשך הבא ;]
שלושה חודשים מתחילת הלימודים .. 😊
גררר כבר הגיע החורף..קצת מדכא הגשמים והקור הזה שיש בתקופה הזאת
עליי ועל קורל עברו הרבה דברים בזמן האחרון,
זאת אומרת, עלייה. אבל הייתי איתה בזה, לא זזתי ממנה ותמיד תמכתי בה הכי שאפשר.
אבא שלה נפטר. היא הייתה שבורה,
לא יכולתי לראות אותה ככה- זה רמס אותי..
בשבילה הוא היה הכל, גם בשביל איריס.. וחושן הקטנה- וואי :\ כ"כ כאב לי עליהן.
"משתתף בצערכן" באתי בפנים נפולות להביע צער וניחומים כלפי איריס וקורל.
לחצתי את ידה של איריס וחיבקתי את קורל, היא התחילה לבכות בשקט על כתפי,
זה שבר אותי.
ליטפתי את שיערה וניסיתי לנחם אותה שיהיה בסדר, שכך ה' רצה.
היא המשיכה לבכות, ואני מנגב לה את הדמעות.
"תשחחרי את הכל, אל תשאירי בפנים".
היא בוכה ואני נושך את השפתיים.
מתאפק שלא לפרוץ בבכי גם כן. היא צריכה אותי חזק עכשיו.
הכרתי אותו טוב יחסית, הוא היה אדם קשוח, אבל מתחת לקליפה הזאת-
הוא היה אדם טוב. אהב לצחוק. איריס קורל וחושן היו מרכז חייו.
נקשרתי אליו. חיבבתי אותו מאוד, אפילו אהבתי.
ואני? הייתי הבן שלא היה לו. זה מה שהוא אמר לי תמיד.
היינו בקשר מעולה, הוא סמך עליי בעיניים עצומות,
לפי מה ידעתי? אני הגבר היחיד שהוא נתן לו גישה להתקרב לקורל.
הוא תמיד שמר עלייה מכל משמר, ומפני כל אחד.
"אני מפחד שינסו לנצל אותה" , היה מספר לי בדאגה.
"היא עוד ילדה" היה מסביר.
היה מבקש ממני תמיד שאשמור ואגן עלייה מפני 'הזבל של הרחוב' (כך היה קורא לזה)
ושמרתי. והגנתי. ועשיתי הכל. אהבתי. דאגתי. תמכתי.
והייתי עושה את זה גם בלי שיבקש. היא חשובה לי,
היא לא סתם מטרה לזיון כמו בחורות שהיו לי באשקלון.
הגוף שלה כבר לא מעניין אותי כמו בפעם הראשונה שראיתי אותה.
הבנתי שהיא לא כזאת. יש לה ערך.
והערכתי אותה. הערצתי אותה, תפסתי ממנה,
הייתה ילדה כ"כ טובה. כ"כ שמורה.
אהבתי בה הכל.
אהבתי א=ו=ת=ה.
כ"כ יפה ... 😮
אני המומה...
קטע מדהים.. והסיפור בכלל..
חבל שזה קצר =\
אתהה כותבב כ''כ יפה..
זהה מדהיםם !
תמשייך ! ((:
אתר האהבה הישראלי