כל האנשים שאיי פעם כאבו בחיים
כל הילדים שרק שיחקו משחקים
כל הבנות שהשליכו אותן למרחקים
כל אותם שמחים, שברחובות צוהלים
וכל אלפי נהגים שאת חייהן גומרים
עכשיו, כולם לבקש סליחה
כן, אתם
המצוברחים שחושבים כי אין טעם לחיות
האנשים שמגדלים ומוציאים לטיול את החיות
הזוגות שרבים בדרך ודרכיהם נפרדות
ההורים, שלגן, לוקחים את הילדים והילדות
ועוד מיליוני חיילים שבנעליהם הכבדות
אנחנו חייבים להן את זה
כן, אנחנו
כל הביישנים שמשלבים ידיים לאחור
וכל השחצנים שרק יודעים לנהור
גם אתם כל האנשים שדוחפים שם בתור
הנשים שתמיד הולכות מאחור
ואלה שמנסים לקלוע אותן לתוך כל חור
גם אתם שם במגרש הכדורסל האפור
וגם כל המחוקים עם הסקייטבורד השחור
גם אתם שם שעכשיו בכתבה צופים
כן, אתם
שרצים לבית הספר כדי שלא לאחר
וגם אתם שלא רצים ובכוח מנסים להשתחרר
כל אחד ללא משקפי שמש שפתאום מסתנוור
בל נשכח את שחקני הכדורגל, שזה סיפור אחר
וכל אחד בעולם הזה שחושב שעומד להישבר
יש עוד מיליארדים כמוני וכמוכם
שצריכים לבקש את סליחתי וסליחתכם
אך הרשימה אין סופית ואני מבין ללבכם
עם כי מי שרוצה, בזה, יכול להלחם
אז עכשיו, כולם לבקש סליחה
מאותן אבנים קטנות שעומדות באמצע הדרך
וכל בני האדם שחיים, בועטים בהן ללא שום ערך
הן היסודות של החיים שלנו, בערך
ואם ביסודות המקיימים אותנו אנו בועטים
בשביל מה נתנו לנו את אלו החיים?!





