ילד קטן הלך ברחוב וראה ילדה יושבת על ספסל מכופפת ובוכה..
שאל אותה הילד: "ילדה..למה עינייך כה עצובות?"
לא ענתה לו והסתובבה לצד שני..לפתע התחיל הילד גם לבכות..
הייתה בשוק הילדה ואמרה לו: "מה אתה חושב שאתה עושה?"
הילד לא ענה לה ורק הסתובב לצד השני.
הפסיקה הילדה לבכות ניגבה את דמעותיה ושאלה שוב: "ילד? אתה בסדר?"
הילד אף גם הוא הפסיק לבכות ואמר: "אני בסדר ואת?" והרים את מבטו אליה השמש
שהייתה כל כך חזקה הבהיקה את פניו של הילד ואז חיוך קטן התגלה על פניה של הילדה
הוסיף: " ולמה עכשיו את מחייכת?"
חשבה לעצמה הילדה על תשובה מסוימת לענות לו אבל לא מצאה..היא לא חייכה..היא בעצם הסתנוורה מהשמש..
לא ענתה לו..והוא הוסיף:"רואה? בשנייה אחת הכל יכול להשתנות,אל תתני לכלום להרוס לך את המצב רוח..
כל פעם שתהיי עצובה תסתכלי על השמש מרוב סנוור את תהיי חייבת לחייך"
הילדה לא הבינה על מה הוא מדבר. אי אפשר להסתכל על השמש זה שורף את העיינים..חשבה בליבה 'איזה ילד קטן לא מבין כלום'
הילד הקטן נעלם..אבל דף קטן נשאר במקומו על ספסל היה מצויר שמש גדולה ובתוכה היה כתוב
"מלאכים לא בוכים"
הילדה חייכה..והנה כבר פעמיים ביום היא מחייכת לפני שנייה דמעה ירדה לה מהעין..
הילדה לקחה את הדף והבינה..שאולי הילד היה קטן אבל המחשבה שלו הייתה גדולה..
בכל דבר רע אפשר למצוא טוב..אם כואב לך אם עצוב לך ואם את בוכה..
תסתכלי למעלה על השמש ותחייכי..כי בחיים הכל עובר ואסור לוותר..אפילו אם החיוך יהיה מסנוור
זה יעשה לך טוב בלב..
