".. ואני רק רציתי לשיר .."

סיפור ללא המשכים,
הייתה לי מוזה שמזמן לא הייתה לי..

מקווה שתהנו (:

שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה,
מלאה בהצלחות.. שמחות.. אהבות..ולקחים..

אוהבת אתכם בכל הלב ..









".. ואני רק רציתי לשיר ..."

מחיאות הכפיים שהדהדו ברחבי האולם הענק, כשסיימתי לשיר, העבירו בי צמרמורות של הנאה .
הורדתי את ראשי במבוכה ולחשתי אל תוך המיקרופון "תודה "..
אט אט ירדתי מהבמה אל ' מאחורי הקלעים'.
"דניאלי, את מלכה.. מדהימה" לחשה אליי ליאת, וחיבקה אותי חיבוק חם.
"אין עלייך" הזכיר לי תומר בנשיקה רטובה על הלחי.
"יפה שליי" צעקה אליי טל, "פשוט נגמרו לי המילים.. ריגשת פה את כולנו" התקרבה אליי וליטפה את פניי .
הרגשתי כוכבת, כוכבת זוהרת שלעולם לא תפול.
הרגשתי חיה, נאהבת, אוהבת, מוקפת באנשים חמים ומפרגנים.
כמה קסמה לי כל החוויה הזו, כמה אהבתי להחזיק את המקרופון בין ידיי ולשיר אל מול קהל גדול .
" יש אנשים שנולדו בשביל הבמה" היה אומר לי תמיד המפיק המוזיקלי שלי "את התברכת בהמון דברים, אבל יותר מכל התברכת בכנות. את אוהבת לשיר ומרגישים את זה".
והוא צדק.
אילו יכולתי הייתי מעבירה ימים כלילות בשירה .. בריקוד.. בפינוק אמיתי לנפש , שאותה אנשים שוכחים לפעמים.

כשיצאתי אל חדרי ההלבשה , חבורה של רקדניות התלבשה,
חבורה של בנים צחקה ,
אחת היית עסוקה בסידור האיפור - שנייה לפני העלייה לבמה ,
כולם עסוקים בשלהם.
צעדתי אל עבר במת ההופעה, שם כבר התנגן לו שיר קצבי יותר , הרקדניות של סטודיו "אירידאנס" למחול כבר נעו לפי הקצב.
העברתי יד על שמלת הערב השחורה שלי, ועל שיערי, אהבתי את ההרגשה הבלתי מנוצחת שהבמה העבירה לי.
"היי סקסית" לחש באוזני יניב, האקס שלי שמאז שנפרדנו הוא מרגיש יותר חבר שלי מאי פעם.
"היי" חייכתי אליו, מגע ידו על כתפי החשופה העביר בי צמרמורת קלה.
"היית מושלמת, כמו תמיד" הוא הביט בי
הורדתי את ראשי "תודה רבה"
"אל תורידי את הראש" הוא נגע באצבעותיו בסנטרי, הרים אותו בעדינות "תתגאי במה שיש לך, לא הרבה זוכים לזה "
חייכתי שוב, הבטתי אל עיניו, כמה אהבה .

~ ~
חיפשתי אותה בעיניי אחרי שהיא ירדה מהבמה, אבל לא מצאתי אותה.
רק כשהבטתי אל הבמה, הבחנתי בה.
היא הייתה לבושה בשמלה שחורה , שערה המתולתל נח על כתפייה בשלמות אין קץ, הייתי חייב לחבק אותה.
"היי סקסית" התקרבתי ולחשתי לאוזנה, יכולתי לחוש את הרעידות הקלות בגופה.
"היי" היא חייכה את החיוך המיס שלה, הנחתי עליה את ידי.
"היית מושלמת, כמו תמיד" הבטתי בפנים המדהימות שלה, בעיניים הגדולות עם הריסים הארוכים, באף הקטן שלה, בשפתיים האדומות בוהקות באודם מבריק ועדין- בובת חרסינה.
היא הורידה את ראשה , כל כך רציתי שתאמין בעצמה, שהבטחון העצמי יהיה חלק ממנה , שתדע כמה היא שווה.
"אל תורידי את הראש" העברתי את אצבעותיי על סנטרה , אהבתי את המגע של אצבעי על העור הרך שלה "תתגאי במה שיש לך, לא הרבה זוכים לזה"
היא חייכה שוב, משדרת לי את הכרת התודה דרך עיניה העמוקות שיכולתי לטבוע בהן.
אח, כמה אהבה..
"מתי תחזרי אליי? אה?" הייתי ישיר איתה, כל כך הצטערתי שאיבדתי אותה בגלל שטות של ילד מושפע.
היא המשיכה להביט בי , לא אמרה דבר , גרמה לי לחשוב קצת.
אני שונא שהיא עושה לי את זה .
"יניב.." השם שלי נשמע כל כך יפה כשהיא מבטאת אותו
"דניאל..." עניתי
"קשה יהיה לי לחזור אלייך, אני מצטערת זה עדיין חי בי " עיניה נצצו, שנאתי להכאיב לה.
"זה בסדר, הייתי טיפש אני יודע, אני מודה לך שבכלל את נותנת לי להיות קרוב אלייך"
"שטויות" היא צחקה "כיף לי איתך.."
"את אוהבת אותי?" שוב הייתי ישיר, הפעם הרגשתי את האהבה בינינו.
~ ~

"את אוהבת אותי?" הוא שאל וליבי איים לפרוץ מהשמלה
רציתי לצרוח שכן, לחבק ולנשק אותו- אבל כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה טעם הבגידה .
הבטתי בו,
חיבקתי אותו אליי,
והסתובבתי לצאת אל 'מאחורי הקלעים' , הלכתי הליכה בטוחה, לא הבטתי לאחור..
"אח יניב, כמה שהייתי רוצה.."



"והזוכה במקום הראשון בתחרות 'נולד לשיר' לשנת 2007 הוא/ היא .... "
ליבי הלם בחוזקה , היד של תומר לא הרפתה מצד אחד, ומהצד השני טל לטפה אותי.
"דניאל סבג "

כשהשם שלי הוקרא, חשבתי שאני מתעלפת , שמעתי רק שוב את מחיאות הכפיים הסוערות שאיימו לבקע את האולם.
הגביע הונח בידיי, ולפני שהפסקתי לעכל המוני אנשים קפצו עליי מכל מקום בקריאות
"מלכה" "ידעתי שתזכי " "אין עלייך" "כוכבת"

ואני הרגשתי כוכבת, כוכבת זוהרת שלעולם לא תפול.

כשהתיישבנו במשרד, אחרי התחרות, הייתי עדיין נרגשת .
"דניאלי" הלל, המפיק המוזיקלי שלי קרא לי אליו " מותק יש מישהו שרוצה לראות אותך, הוא כל כך אהב אותך, הוא גם מפיק מוזיקלי גדול שיש לו כוח ב'הליקון'."
לא האמנתי "מה? אותי?"
"כן כן, מה ששמעת- בואי נזוז מותק" הוא הניח את ידו על גבי והוביל אותי למשרד .

~ ~
ראיתי שהיא זכתה, ראיתי כמה יפה היא, כמה מצליחה.
ידעתי שהיא לקחה , כל כך רציתי שהיא תיפול
~~

"הוא אמר שהוא יאחר טיפה" הלל אמר לי ואני עדיין ישבתי מתוחה בכורסא.
"אתה מכיר אותו?" שאלתי
"בוודאי, אני ויאיר חברים טובים" הוא חייך אלי, והרגיע אותי
"אני הולך להכין קפה, להכין לך גם?"
"לא, תודה" עניתי בהתרגשות. שיבוא כבר.
הלל יצא, ואני ספרתי בלטות .
עד שהגיעה הדפיקה בדלת , "כן?" קראתי בקול ונעמדתי על הרגליים
"שלום" נגלתה דמות גבוהה, גבר בשנות ה30 לחייו, זקן צרפתי, שחום, רציני.
"שלום.. אני דניאל " הצגתי את עצמי בנימוס.
"אני ירון" הוא הושיט את ידו,
לחצתי אותה.
' ירון? ' חשבתי לעצמי .. 'הלל לא אמר יאיר?' ..
"אתה מ'הליקון'?"
"כן.. בוודאי . את רוצה לבוא איתי כבר עכשיו? להכיר את האולפן.. להרגיש קצת כוכבת ?"
הוא חייך אליי..
הייתי בעננים, לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר
"כן.. כן.. בשמחה.." גמגמתי "לא נחכה להלל?" שאלתי ועקבתי אחרי ירון, כשהוא יוצא מהמשרד בצעדים מהירים.
הוא אחז בידי "לא צריך, בואי" .

~~
כשדיברתי עם טל ראיתי את דניאל, הולכת בצעדים מהירים אחרי איש גבוה, שחום, מבוגר,
"מי זה ?" שאלתי את טל
"לא שמעת?" היא צרחה אליי
"מה שמעתי?"
"איזה טייס אתה יניב.. זה בטח ההוא מ'הליקון'.. רוצים לעשות לה דיסק!!!" היא קפצה עליי בחיבוק..
צחקתי "מטורפת" חיבקתי אותה חזרה.
אבל הוא עדיין לא נראה לי האיש הזה .

~~

נכנסנו לאוטו, היה לו ג'יפ אדום, גבוה.
בפנים היה קר, נראה היה שהמזגן פעל רק לפני רגע , חגרתי חגורת בטיחות .
והתחלנו בנסיעה .
לא דיברנו כל הדרך, הפרפרים בגופי השתוללו, לא האמנתי שזה מה שקורה לי.
החלום שלי מתגשם סוף סוף.
אני לא מאמינה, נשענתי לאחור וחייכתי
"מתרגשת?" שמעתי את קולו העבה.
"מאוד" הבטתי בו, הוא נראה נינוח ורגוע, בטוח במעשיו,
ההפך הגמור ממני .

~~

"דניאל?" נכנסתי למשרד, היא לא הייתה.
בטח בשירותים חשבתי.
התיישבתי על הכיסא, מסיים כמה דברים על המחשב, כשלפתע נכנס יאיר.
"היי אחי" קמתי אליו, לחצתי את ידו והתחבקנו
"היי, איך היה הערב?" הוא שאל, והתיישב על הכורסא
"אל תשאל, היה מדהים, הסאונד היה תותח וה'ביטים' ישבו עשר על הזמרים" התלהבתי .
"ואיך דניאל ?" הוא חיכה לשמוע עליה, ידעתי .
"מדהימה אח שלי. חכה שתראה אותה"
"איפה היא באמת?" הוא שאל,
גם אני שאלתי את עצמי.
"אני יוצא לחפש אותה.. שנייה" טפחתי על גבו, הדאגה כרסמה את לבי.
אולי היא נבהלה והלכה?
בצאתי מהמשרד ראיתי את טל ויניב, ניגשתי אליהם
"היי הלל" קדמה טל את פניי
"היי" עניתי, "ראיתם את דניאל?"
"בטח" ענתה טל
"היא נסעה עם הוא מ'הליקון'.. לפני רבע שעה בערך" יניב השלים אותה.
הלב שלי נפל.
"ההוא מ'הליקון' אצלי במשרד יניב.." הבטתי בו חסר אונים, יניב תפס בחולצתי, לחוץ.
"הלל אם קורה לה משהו, אני הורג אותך" הוא אמר
ויצא בריצה.
~~


הנסיעה התארכה , ואני כבר רציתי להגיע .
האושר הציף אותי והחיוך סרב לרדת מפניי .
לפתע נכנסנו אל תוך חורשה - הג'יפ שלו עלה על מספר גבעות קטנות, הטלטל מצד לצד,
התנדנדתי, היה לי מוזר שהאולפן ממוקם במקום כזה שומם.
לפתע הוא עצר בחריקה את האוטו
"קרה משהו?" שאלתי בבהלה.
הלב שלי דפק.
"לא יקרה כלום, אם לא תתנגדי" הקול העבה שלו הכביד עליי, הוא הושיט את ידיו אל חגורת הבטיחות שלי,
פתח אותה,
עבר עם ידיו הכבדות על כתפי החשופה.
נרתעתי "מה אתה עושה ?" אמרתי, מעיפה את היד שלו מעליי.
"שלא תעיז לגעת בי אתה שומע?" צעקתי עליו, לא האמנתי שזה מה שקורה לי.
הוא סטר לי, ראשי עף הצדה ונהדף בחלון, השמעתי צעקה .
הוא הוריד את מושב הכיסא,
עלה עליי,
ניסיתי כל כך להתנגד, ניסיתי לבעוט בו.
כמה צרחתי,
כמה בכיתי.
הוא העביר את הידיים המחוספסות על העור שלי,
הרים את השמלה שלי, נגע בחזה שלי
הוריד את התחתונים שלי- והחל להתפשט בעצמו.

"אני שונא הצלחות, את שומעת?" אמר בעודו נהנה, ואני נאנקת מכאבים.
הוא גנח, סיים, גלגל אותי מהאוטו
"חושבת את עצמך כוכבת אה?" צחוקות הרע הדהד בכל חלק וחלק בגופי.
לא הרגשתי כוכבת.
הרגשתי מטונפת, מגעילה, טמאה.
הוא התניע את האוטו ונסע .

לא יכולתי לזוז
צמרמורות של גועל עברו בגופי וסרבו לתת לי מנוח ,
למה הוא עשה לי את זה? מה עשיתי רע? מה בסך הכל רציתי?

לא זוכרת כמה שכבתי שם,
פצועה,
מדממת,
כואבת,
שבורה .
רק זוכרת קול מוכר "דניאל?" הוא התקרב.. "דניאל.. דנייאל" הוא צרח ורץ אליי
לא הבטתי בו אפילו,
"מה קרה לך? מה הוא עשה לך יפה שלי?" אמר ונגע לי במצח הפצוע, המדמם,
נרתעתי.
"יניב כאן עכשיו נסיכה שלי.. הכל יהיה בסדר.." הוא אסף אותי אל בין ידיו,
נישק אותי נשיקה קלה במצח.
דמעו החלו לצאת מעיניי,
כבר לא הרגשתי כלום, לא רציתי כלום יותר,
רק רציתי להעלם.
כשיניב השכיב אותי במושב, נזכרתי בדרך הלוך,
כשנסעתי לכאן,
איך התרגשתי, כמה רציתי, כמה הרגשתי כוכבת, כוכבת שלעולם לא תיפול-
לא ידעתי שהנפילה היא כל כך כואבת .

ישבתי מקופלת בתוך עצמי , הדמעות מרטיבות את שמלתי
ופי נפתח, כאבי יוצא, רק בצורה אחת, דרך השירה ..
"ואני" התחלתי לשיר את החלק האחרון בשיר הנצחון שלי על הבמה "רק רציתי לשיר .."