"מוות ברגע"-סיפור שכתבתי בעצמי שווה כניסה

הכל התחיל לפני כחצי שנה
טל שוהם, אז בן שש עשרה היה
הכיר באינטרנט את דנה, נערה בת גילו.
הם דיברו בICQ, החליפו תמונות, ולהיפגש קבעו
באותו יום טל התלבש יפה, התגלח, והעמיד קוצים בשיערו
ובשעה שנקבעה חיכה טל בשער ביתו.

דנה הגיעה,קלטה את טל וירדה מהמונית
היו אלו רגעים ראשונים של מבוכה הדדית.
בדרך לחדר של טל דוברו מילים מועטות
קצת איחרתי אמרה דנה, וטל ענה ..."שטויות".
לאט לאט ניכנסו לשיחה רצינית
דנה סיפרה קצת על עצמה ונשמעה אמיתית.
לא אתאר את מה שקרה אחרי השיחה באותו היום
רק אספר שמתוך להט טל לא השתמש בקונדום.

טל היה בטוח שהולך להיות בינהם קשר רציני
אך לצערו של טל,מה שהיה לא היה אמיתי.
דנה בעצם לא אחת שבנויה לקשרים כמו שסיפרה.
וטל היה קצת מאוכזב אך שכח מימנה במהרה.

כמה חודשים מאוחר יותר נערכה הרצאה על הסכנות שבקיום יחסי מין.
טל הקשיב בעניין רב לנאמר ואת הסכנות שבזה הבין..
לאחר ההרצאה, טל וחבריו הלכו להבדק
רק כדי להיות בטוחים שגופם מנגיף האיידס ריק.
באותו זמן לטל הייתה חברה שאותה מאוד אהב
הוא סיפר לה הכל אפילו דברים שלא ידעו הוריו
הכל חוץ מעל הקטע של האיידס ודנה שהיתה טעות
הוא לא רצה להדאיג אותה בקשר למשהו שהיה בטוח שהוא שטות.
אבל אחרי שהוא נבדק טל סיפר לחברתו
הוא אמר לה שהוא קצת פוחד אם יתברר שהנגיף בגופו.
היא אמרה שהיא תישאר אתו בכל מקרה, ועודדה אותו
ובחודש שאחרי הבדיקה טל חזר לשגרתו .

הימים ימי החופש הגדול, וטל נהנה כמו כל הנערים
חייו בימי החופש בין הים למיטה מתנהלים.
הילה החברה וטל בילו את רוב זמנם יחדיו
יחסי מין הם לא קיימו, אך זה לא העיק עליו.

במרפאה בעיר אמרו לטל שייקח בערך חודש עד שיקבל את התוצאה
כשעבר חודש וכלום לא קרה, טל לא דאג ובכלל שכח מהבדיקה
הוא חשב שהיה איזה סיבוך בדואר ותוך כמה ימים יגיעו אליו התוצאות.
לאחר שבוע נוסף טל שאל את חבריו אם הם קיבלו תשובות
שניהם ענו לו בחיוב והוסיפו שגופם נקי מהמחלה
טל קצת היה מודאג והחליט שמחר הוא הולך למרפאה
באותו הערב הוא קיבל טלפון, ונתבקש להגיע למחרת למחלקה
באותו רגע חשב שאולי באמת נדבק באיידס מדנה אותה הילדה .

דנה הייתה הנערה היחידה איתה קיים יחסי מין
באותו יום ניסה ליצור איתה קשר אך הפלאפון שלה לא היה זמין
למחרת נסע טל לבדו למרפאה מבלי שא-ף אחד ידע
וכשהגיע ,ישר למשרדו של דוקטור גליקיי הופנה
הרופא התיישב הציג את עצמו ופתח
"מר שוהם היקר, לקח זמן להודיע לך ואני מתנצל בכך
וזה מכיוון שביצענו את הבדיקה פעם נוספת על מנת להיות בטוחים
אני מצטער להגיד לך את זה, מר שוהם, אבל תוצאות הבדיקה חיובים".

מה אתה אומר לרופא שהרגע בישר לך שיש לך איידס? טל לא ידע מה לעשות
אמר "תודה" בקול שקט, והסתכל פעם אחר פעם בדף הבדיקות
במשך מספר שעות הוא הסתובב בעיר ללא מטרה
מעשן סיגריה אחר סיגריה ובוהה בחלונות ראווה.
כשהתחיל להחשיך תפס אוטובוס לביתו.
כשהגיע פרץ בבכי והסתגר בחדרו.
דבר ראשון שרצה לעשות הוא לספר להוריו
הוא ידע שאמו תהיה איתו בכל מחיר אחריו
טל לקח את הטלפון ורצה להתקשר אך לפתע התקשרה הילה
טל החליט שהוא לא יכול לדחות את זה ובבכי ענה
"מה קרה חמוד?" היא שאלה בבהלה
"הילה, תשמעי, קיבלתי היום את תוצאות הבדיקה
אממממממ, יש לי איידס".... שתיקה השתררה בשני צדי הקו.
הילה השיבה בלי שום רחמים אליו
"טל, אתה יודע שאני אוהבת אותך, והייתי רוצה לעזור לך לפתור זאת כמה שיותר מהר
אבל אני לא חושבת שכדאי שנמשיך בקשר רומנטי יותר."
"אני מבין" ענה טל, תוך ניסיון לבלוע את דמעותיו
"חיים נעימים שיהיו לך. לי כבר לא יהיו חיים מעכשיו"

אמו קיבלה את זה בצורה רגועה, או ככה לפחות היא נראתה
אביו שכמעט קיבל התקף לב קיבל בצורה קשה את הבשורה

טל התהפך במיטה ולא ידע מה לעשות
הוא חשב על מיליון דברים בזמן שדמעותיו זולגות.
איך החברים יקבלו אותו, איך ההורים יתמודדו.
הוא לא רצה שאנשים על מחלתו יגלו.

טל הדליק סיגריה, אחת לפני אחרונה שנשארה לו בקופסה, וישב על מיטתו
הוא קילל את אלוהים, את החיים, היקום, וכל דבר שחצה את דרכו
את דנה קילל גם כן אך יותר מכל את עצמו
על כך שויתר על הקונדום דבר שהיה חשוב למענו
במשך שעה או יותר טל חשב על כל האנשים שהוא אי פעם אהב ויאהב תמיד
על כל הדברים שהוא אי פעם חווה, ועל התוכניות שלו לעתיד

עם האיידס שבתוכו הכל ניראה לו פיתאום בלתי אפשרי
הוא ידע תמיד שהוא ימות מתי שהוא, אבל הפעם המוות ניראה לו כמוחשי
נכון שיש אנשים שחיים עם איידס ומנהלים חיים רגילים
אבל טל לא היה הבנאדם שנהג להסתיר דברים מאחרים
טל בכה ובכה דמעות של דם ירדו מלבו
לא אוכל לעולם לתאר את כאבו
לאחר מכן חשב לרגע והבין שהבכי לא יעזור
ולא משנה מה יעשה מחלתו לא תעבור

טל הדליק לעצמו סגריה וחשב באירוניה
תמיד אמא אמרה לי שהסגריות יהרגו אותי, וצדקה
לפתע זרק טל את הסגריה על המזרון והמחסן באש עלה

למחרת הטלפון בחדרו של טל צילצל ללא הפסקה
לא היה מי שיענה לשיחות, כי בעצם טל לא היה
לבסוף נפסקו הצלצולים, ושתי הודעות היו במענה
הראשונה הייתה מחברתו הילה
קול שקט ועצוב ממנה נשמע
טל אהוב שלי אני רוצה להגיד לך שאני מצטערת
הגבתי כלפיך בצורה דוחה לא ידעתי מה אני אומרת
אני רוצה שנחזור ונמשיך לאהוב כאילו לא קרה שום דבר
אני יעזור לך להתמודד עם המחלה ולתת לך להאמין שהכל עבר
כי עכשיו כשאני חושבת על זה אני יותר מדי אוהבת אותך כדי לתת לך ללכת
אז ברגע שתשמע את ההודעה תתקשר אליי ותזכור שאני תמיד אוהבת

בהודעה השנייה נשמע קול שקט:"מר שוהם שלום"
מדבר דוקטור גליקיי, אני מנסה לתפוס אותך כבר כל היום
על מנת להודיע לך בשורה מאוד משמחת אך עם זאת מכעיסה
הייתי מעדיף לומר לך זאת פנים מול פנים אך אינני רוצה לדחות מימך את הידיעה
התגלה לנו שעקב טעות דגימת דם של חולה אידס הוחלפה עם דגימתך
אני שמח לבשר לך שאתה בריא במאה אחוז והנגיף אינו נמצא בדמך
אני מתנצל בפניך אלפי התנצלויות ואודה לך אם תוכל לחזור אליי
כמו כן ארצה לדון איתך בפיצויים,שוב פעם סליחה ד"ר גליקיי
אבל טל לא ענה..........